אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
השבוע: בולע הצפרדעים צילום: אלכס קולומויסקי

השבוע: בולע הצפרדעים

ההבנה שאין מנוס משחרור אסירים פלסטינים, הפרידה הכפויה מפרנקל והחיפוש אחרי נגיד אחר - שבוע לא קל עבר על ראש הממשלה

01.08.2013, 09:37 | תמי ארד

השיחות עם הפלסטינים בוושינגטון נפתחו כצפוי בלבביות ובאופטימיות זהירה. האמוציות, שהשתחררו ביום ראשון סביב שחרור האסירים, שככו לעת עתה. לשני הצדדים היה ברור שאבו מאזן לא יכול היה לנסוע לוושינגטון ללא הבטחה ישראלית לשחרור אסירים, ונתניהו בתמורה נאלץ לתמרן את הלשון והשיניים אל מול מחאת המשפחות השכולות סביב המונח "החלטה קשה".

קראו עוד בכלכליסט

הפגנות נגד שחרור אסירים. אף שר לא אזק את עצמו לשולחן בישיבת הממשלה, צילום: אלכס קולומויסקי הפגנות נגד שחרור אסירים. אף שר לא אזק את עצמו לשולחן בישיבת הממשלה | צילום: אלכס קולומויסקי הפגנות נגד שחרור אסירים. אף שר לא אזק את עצמו לשולחן בישיבת הממשלה, צילום: אלכס קולומויסקי

עם זאת בישיבת הממשלה לא נשפכו כוסות מים ולא דווח על שרים שאזקו עצמם לשולחן הממשלה, אף כי שרי הליכוד נצפו מתבוססים במבוכה כשנאלצו להתבונן ללבן בעיניים של עברם הנצי.

עמי פופר, שרצח שבעה פלסטינים, ביקש להשתחרר במסגרת המשא ומתן. פופר, לצערו, לא נמנה עם נאמני הבית השלישי, ולכן הסיכוי שהלובי ששחרר את אסירי המחתרת היהודית יתגייס למענו קלוש. השבוע נדון בענייני מוסר ואתיקה. השיעור הראשון אינו חדש אבל כדאי לשנן אותו שוב: לרצוח ערבים זה לא רק לא מוסרי אלא גם לא משתלם. אפילו "נאמני הגאולה" לא מתרשמים מהכיפה שהרוצחים חובשים בכלא.

השיעור השני לשבוע הזה נוגע לענייני אתיקה. יעקב פרנקל הודיע על הסרת מועמדותו לנגיד בנק ישראל. התעמולה סביב תיק החליפות נותרה בעינה גם אחרי הודעת הפרישה, אבל מי שצריך ללמוד שיעור מהתהליך הוא לאו דווקא המועמד הבא, אלא מי שחיזר אחרי פרנקל מלכתחילה. אם יש אנשים טובים בלבנט, אין צורך לייבא אחרים מעבר לים. ודאי אמר את זה מישהו לפניי.

ד"ר קרנית פלוג היא כלכלנית מוערכת, עובדת מסורה, הומלצה על ידי סטנלי פישר לרשת את כיסאו, ונוסף לכל האמור היא אשה. ראש הממשלה קיבל במתנה הזדמנות פז לקדם אשה לאחד התפקידים הרגישים והחשובים במשק מבלי שיצטרך לנקוט "אפליה מתקנת". כאשה אני לא אוהבת את השימוש במכשיר הזה, אף שכאשר הוא מופעל זה מתוך כוונה טובה לתקן שנים של קיפוח נשי. נדמה לי שרוב הנשים יעדיפו שיקדמו אותן במקומות עבודתן כי הן ראויות לכך ולא כיוון שהן נשים. ד"ר פלוג היא דוגמה מצוינת - מלכתחילה היא היתה האשה הנכונה במקום הנכון בזכות ולא בחסד, אבל נתניהו ביקש לתפקיד מינוי אישי שלו. מישהו שנוסף לכישרון יהיה גם אסיר תודה על המינוי, מה שיגביר את מחויבותו האישית לראש הממשלה.

נתניהו לא נתפס כשוביניסט. הוא מרבה להתפאר בחוכמתה ובכישוריה של רעייתו, אבל הלכה למעשה הוא לוקה ברקורד דל של מינויי נשים לתפקידים בכירים. לליכוד יש שרה אחת ובלשכת נתניהו הצוות המוביל הוא על טהרת המין הגברי. ייתכן שהמקריות נטפלה אליו, ופרט לאשתו הוא לא נתקל בנשים מוכשרות בסביבתו? זה המקום להסתייע בשר האוצר שלו, שבחר למנכ"לית משרדו אשה בהיריון.

תגיות