"אחרי שכר הדירה נשארים לנו 3,000 שקל לחיות איתם. קשה לשרוד ככה"

מי אתם: שרונה גוריהאן (44), גרושה ואם חד־הורית לאורן בת ה־15 ולעילי בן ה־13, עובדת ברבע משרה כסייעת חינוך מיוחד בבית ספר. מתגוררת בחדרה.

מצב המגורים: "אנחנו גרים בדירת 3 חדרים במצב די סביר. אני מקבלת עזרה בשכר הדירה בסך 1,100 שקל בחודש ממשרד השיכון ומוסיפה 1,100 שקל (שכר הדירה הוא 2,200 שקל). הגרוש שלי לא משלם מזונות, תבעתי אותו בבית המשפט והוחלט שאקבל מביטוח לאומי קצבת מזונות של 2,200 שקל בחודש. ביטוח לאומי מגביל אותי לעבודה ברבע משרה, כי על כל שעה נוספת שאני עובדת הוא מפחית לי את קצבת המזונות. אחרי שכר הדירה נשארים לי 3,000 שקל לחיות איתם, ובאמצעותם אני צריכה לשלם ארנונה, מים וחשמל ולהיערך לבית הספר. קשה לשרוד, יש הרבה הוצאות אלמנטריות ואני כבר לא מדברת על ההוצאות מעבר לזה. יש לי חובות מצטברים. אם יאפשרו לי לעבוד במשרה מלאה ולא יקצצו לי במזונות, ארים את הראש טיפה מעל המים".

משפחת גוריהאן חדרה. לא כל אחד היה מוכן להיכנס לדירות של עמידר — הן מלאות טחב ועובש, אין בהן תנאים אלמנטריים. כשהם מדברים על שיפוץ, זה בסך הכל סיוד" | צילום: נמרוד גליקמן

דיור ציבורי: "אחרי מאבק של שנים הוצעה לי דירה של עמידר, אבל היא לא התאימה לנו. הציעו לי דירת 2 חדרים, 30 מ"ר, בחדרה. הילדים שלי, בני 13 ו־15, היו צריכים לישון על מזרן יחד. אחר כך שלחו אותנו לטבריה, היינו שם במשך כחודש ב־2011. בחודש הזה הילדים עברו בין חמישה בתי ספר. הבת שלי התקבלה לפרויקט מצוינות ללימודי מדעי המחשב ומתמטיקה במכללת נתניה, הבן שלי מחונן בכדורגל, והם לא מצאו שם את המעטפת שתתמוך בהם. גם צריך להבין שמדובר בדירות שלא כל אחד היה מוכן להיכנס אליהן - הן מלאות טחב ועובש, אין בהן תנאים אלמנטריים. כשהם מדברים על שיפוץ, זה בסך הכל סיוד".

הפער החברתי: "אמא שלי גרה בדירה בכרכור, ומאחורי הבית שלה יש דירות של עמידר ­- קוראים להן קנדי. במקביל שרי אריסון בונה שם פרויקט דירות שעולות 1.2–1.9 מיליון שקל. בשטח של קנדי יש בנייני רכבת עם 99 דירות. אפשר היה לקחת את כל הבלוקים הללו ולאפסן אותם בשני בניינים. בצורה הזאת אריסון היתה גם ממגרת את הגטאות וגם מרוויחה את כל השטח של קנדי. מה עשו במקום זה? חומה. משני הצדדים שלה רואים את הפערים. זה מזעזע".

מה יהיה בעתיד: "אני לא יכולה לחלום בכלל על דירה משלי. אין מצב כזה. למה זוגות צעירים צריכים לקנות בית ב־1.2 מיליון שקל? למה אני לא יכולה לקנות בית ב־500 אלף שקל? לעירייה יש כוח לפעול למען התושבים ולפקח על דיור בר־השגה בעיר. אם ראש העיר רוצה כל כך לסייע לתושבים, הוא יכול להציב לקבלנים תנאים - תן על כל בניין דירה־שתיים לטובת הדיור הציבורי ותקבל הנחות במסים. צריך לקדם תוכנית כזו במקום כל השחיתות וההונאות מתחת לשולחן".

משפחות המעוניינות להשתתף במדור מוזמנות לפנות ל: mail@calcalist.co.il