אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חנויות ומשרדים משלמים ארנונה הגבוהה ב-84% ממפעלים

חנויות ומשרדים משלמים ארנונה הגבוהה ב-84% ממפעלים

לפי איגוד לשכות המסחר העיר עם הארנונה הגבוהה ביותר לחנויות ומשרדים היא ירושלים; חנות של 100 מ"ר בתל אביב תשלם ארנונה של 32 אלף שקל, כמעט כפול מבית מלאכה באותו גודל; שיא הפער בכרמיאל: חנות תשלם פי חמישה ארנונה ממפעל

13.10.2013, 17:02 | מעין מנלה

חנויות ומשרדים משלמים תעריפי ארנונה למטר מרובע הגבוהים ב-84% בממוצע מתעריפי ארנונה של עסקים בענפי התעשייה ובתי המלאכה, כך עולה מניתוח של אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר.

קראו עוד בכלכליסט

לפי הניתוח, שנערך ב-14 רשויות מקומיות הערים היקרות ביותר לחנויות ומשרדים מבין ערי המרכז הן ירושלים תל אביב ופתח תקוה. כך, חנות בגודל 100 מ"ר בתל אביב תשלם ארנונה בסך 31,972 שקל בשנה, בירושלים 34,755 אלף שקל ובפתח תקווה 30,098 שקל. מפעל בפתח תקווה או בתל אביב בגודל זהה ישלם ארנונה שנתית בסך 16,641 שקל ובירושלים 13,891 אלף שקל.

חנויות בממילא בירושלים, העיר היקרה ביותר בארנונה עבור חנויות, צילום: גיא אסיג חנויות בממילא בירושלים, העיר היקרה ביותר בארנונה עבור חנויות | צילום: גיא אסיג חנויות בממילא בירושלים, העיר היקרה ביותר בארנונה עבור חנויות, צילום: גיא אסיג

הערים הזולות ביותר לעסקים בתחום המסחר והשירותים הן יבנה, ראש העין וכרמיאל. משרד או חנות בגודל 50 מ"ר ביבנה ישלמו ארנונה שנתית של 4,018 שקל, בראש העין 5,859 שקל ובכרמיאל 5,489 שקל. בית מלאכה בכרמיאל באותו גודל ישלם 2,131 שקל בשנה. כרמיאל היא העיר המפלה ביותר בין עסקים בתחומי המסחר והשירותים לבין עסקים בתחום התעשייה עם פער של 240% בממוצע, כך לפי נתוני איגוד לשכות המסחר. העיר השוויונית ביותר היא ראש העין עם פער ממוצע של 8% בלבד. מעיריית כרמיאל לא נמסרה תגובה עד פרסום הכתבה.

"מגזר המסחר והשירותים על פי נתונים הלמ"ס מייצר 69% ממקומות העבודה בישראל. יש כאן אפלייה בסיסית לרעה על פי התשתית החוקית של הארנונה", אמר אוראל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר. לדבריו קיימת אפליה בחוק ההסדרים בשנת 2000 אשר קבע תקרה למיסוי עסקי תעשייה ומלאכה ועסקי שירותים ומסחר. בנוסף, בחוק ניתן שיקול דעת רחב מאוד לרשויות המקומיות אשר נוטשות את עיקרון השיוויוניות. "המהות של הארנונה היא לא עידוד או אי עידוד תעשייה אלא שירות שהעסק מקבל מהרשות המקומית. היא לא נועדה כדי לקיים מדיניות כלכלית אלא חיוב שמושתת על הגינות ברמת השירותים שהעסק מקבל. אני מוכן לקבל את העיקרון שמי שמקבל יותר שירותים משלם יותר ארנונה", אומר לין. עם זאת, לדבריו "שיקול הדעת שניתן לרשויות הוא רחב והן מנצלות אותו בצורה לא הוגנת".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות