אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"נתקצב מהנדסים איכותיים, לא נתקצב הנדסאים שנושרים" צילום: טלי מאייר

ניתוח כלכליסט

"נתקצב מהנדסים איכותיים, לא נתקצב הנדסאים שנושרים"

ראשי המכללות הטכנולוגיות יצאו למחאה על תקצוב חסר, שר הכלכלה הסכים להוסיף להן 90 מיליון שקל אך הם עדיין לא מרוצים. כלכליסט מנתח את המחלוקת, אבל גם שואל איך מתווכחים על תקציב אם אף אחד לא יודע כמה סטודנטים מעוניינים ללמוד

24.10.2013, 08:08 | חן פונדק

"ניתן להגיע להסדר. זה תלוי בזה שהמכללות יבינו שרק לקבל כסף לא יקרה בבית ספרי. אם הן יסכימו לעבור למודל הדיפלומות תוך 10 דקות נסגור את זה". כך אמר אתמול שר הכלכלה נפתלי בנט בכנסת על שביתת המכללות הטכנולוגיות.

קראו עוד בכלכליסט

המכללות טוענות לאפלייה ביחס למכללות האקדמיות. לקראת פתיחת שנת הלימודים שנפתחה זה עתה הן יצאו לקמפיין מחאה שכלל כינוסים בכנסת, מכתב שנשלח לשר האוצר לפיד, שביתת רעב של ראשי המכללות וגם שביתה שהחלה ביום ראשון. בשבועות האחרונים עמד הוויכוח בין משרדי האוצר והכלכלה למכללות סביב שאלת תוספת תקציב החירום. משרדי האוצר והכלכלה הציעו תוספת של 90 מיליון שקל בחמש השנים הקרובות בעוד פורום המכללות הטכנולוגיות, בראשות ד"ר יוכבד פנחסי אדיב, דרש סכום גבוה יותר ־ 140 מיליון שקל.

שר הכלכלה, נפתלי בנט. מתנגד למכללות במתכונת העבודה הנוכחית שלהן, צילום: אוראל כהן שר הכלכלה, נפתלי בנט. מתנגד למכללות במתכונת העבודה הנוכחית שלהן | צילום: אוראל כהן שר הכלכלה, נפתלי בנט. מתנגד למכללות במתכונת העבודה הנוכחית שלהן, צילום: אוראל כהן

בסופו של דבר הוסכם, בסיוע תיווך התאחדות הסטודנטים, על תוספת של יותר מ־90 מיליון שקל, אולם טרם נקבע מה יהיה המודל שלפיו יחולק התקציב ומה יהיו תוכניות השיקום בהמשך. "כלכליסט" מציג את השאלות הבוערות במחלוקת בין

בנט למכללות.

הפורום: מפלים אותנו

המכללות, שמכשירות 22,500 תלמידים בשנה במסלולים דוגמת חשמל, הנדסה ואף אדריכלות נוף ותחומים נוספים, טוענות כי הן סובלות מאפלייה לעומת המכללות האקדמיות.

ראשית, שכר הלימוד במכללות הטכנולוגיות נמוך משמעותית מהמוסדות האקדמיים המתוקצבים. בעוד שכר הלימוד הבסיסי לתואר ראשון עומד השנה על 10,189 שקל, שכר הלימוד במכללות הטכנולוגיות הנו 6,900 שקל ללימודי בוקר ו־5,700 ללימודי ערב.

שנית, התקצוב שמתקבל על כל סטודנט נמוך יותר. לפי המכללות, תקציבן אינו מכסה את העלויות התפעוליות.

עלות סטודנט שנקבעת על ידי המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית (מה"ט) משתנה בין מגמה למגמה ויכולה לנוע בין 9,200 שקל ל־20,400 שקל.

בממוצע, הסבסוד המתקבל מהמדינה לסטודנט בהנדסאים עומד על 7,500 שקל לשנת לימודים לעומת 31,800 שקל לשנת לימודים במכללה אקדמית, כאשר באחרונה זה עבור פחות שעות.

במסמך שחיברו נדב כספי ושמואל סלבין ביוני האחרון, נקבע כי יש לבצע תמחור מחודש למסלולי הלימוד של המכללות הטכנולוגיות. זאת לאור העובדה שבמשך עשור לא היתה הצמדה לעלויות המכללות. כיום המחיר לסטודנט לא מספיק להכשרת הנדסאי.

שלישית, ישנה בעיה עם שכר המרצים שנמוך בצורה משמעותית: שכר מרצה במכללה טכנולוגית עומד על כ־80–150 שקל לשעת מרצה, לעומת 250–500 שקל לשעה במכללות אקדמיות. הדבר מביא לירידה ברמת ההוראה ולתחלופה.

רביעית, תקציב ההצטיידות של המכללות נמוך וכתוצאה מכך הציוד מיושן.

מי מפקח?

הגוף המפקח על מכללות אלו הוא מה"ט, הכפוף למשרד הכלכלה, והתקציב שלהן לשנת הלימודים הנוכחית הנו 137 מיליון שקל, לא כולל התוספת המדוברת. מה"ט הוא חלק מהאגף להכשרה ופיתוח כוח אדם במשרד הכלכלה.

בעוד המכללות האקדמיות מתוקצבות דרך ות"ת (הועדה לתכנון ותקצוב) על פי קריטריונים שמטרתם קידום ההשכלה הגבוהה תוך ראיית צורכי המשק לטווח ארוך, דו"ח שחיבר לפני כשנה לבקשת המכללות הטכנולוגיות הכלכלן סלבין קובע כי "פקידי מה"ט כופים שיטת בחינות והערכה ארכאית ואינם מאפשרים תכנון לטווח ארוך". כך, ישנם סטודנטים שהקורסים שהם לוקחים לא נחשבים להם כאשר הם מנסים להשלים לאחר הלימודים גם לימודי תואר בהנדסה.

מעבר לשאלת הכסף יש כאמור שאלה גדולה יותר: איך הוא יינתן. בשנת הלימודים הקודמת רצו משרדי הממשלה ליישם שינוי בשיטת התקצוב של המכללות, לתקצוב שנקרא מודל הדיפלומות, שמתקצב לפי כמות הסטודנטים שזכאים לדיפלומה בלבד. המכללות מסכימות לכך עקרונית, אך מוסיפות כי לא ניתן להתעלם מכך שהיקף הזכאים לדיפלומה הוא כ־41% בלבד. לטענתן, פרויקט הגמר שהסטודנטים מחויבים לו בעייתי. תלמיד שסיים את בחינותיו כבר יכול לעבוד ונותר ללא תמריץ לסיום הפרויקט.

המכללות הטכנולוגיות מנסות לגייס התייחסות מהשרים לפיד ובנט כבר חודשים רבים. בנט, למרות השתתפותו בכמה ישיבות בכנסת בנושא והגעה קצרה למאהל המחאה שלהן, לא ישב איתן.

אחת השאלות הקריטיות, כמה סטודנטים מושפעים מן הדיון, נותרת ללא תשובה. לפי משרד הכלכלה אין לו נתונים על הביקוש למכללות כי הרישום מתבצע מול המכללות. אלו אומרות כי מדי שנה הן מעבירות למה"ט את מספר התלמידים אך הן לא יודעות מה הביקוש.

תגובת משרד הכלכלה: "יותר משחסרים הנדסאים במשק חסרים הנדסאים איכותיים, ולפיכך שיפור איכות המערכת הוא הדגש המרכזי. עם זאת, ניתן לבחון שינויים פדגוגיים שלא יביאו לפגיעה באיכות. בחינה כזו אורכת זמן, ולא ניתן לבצעה ביום אחד". לגבי הכרה (אקרדיטציה) מצד המערכת האקדמית, אכן אנו תומכים בכך, ומתקיימת בחינה כזו במל"ג. השר רואה חשיבות עליונה בנושאומינה את מנכ"ל המשרד לעמוד בקשר עם המכללות".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

8.
פרצופו האמיתי של בנט מתגלה. מי שלא גאון , שירד מארץ , כי אין לו צאנס להתקבל לעבודה .
מר בנט, מי שהנדסאי טוב , יעסוק בפיתוח .הנדסאי בינוני יוכל לעסוק בייצור, בבדיקות. אבל מה אומר כבוד השר בנט. הוא פוסל אנשים , אולי שילכו לעבוד בזבל ? ומי שאין לו מקום בארץ , ימצא את מקומו בחו"ל. ובעתיד, הילדים שלו יתבוללו מכורח המציאות. אדון בנט, אתה שסוגר דלתות לאלפי חברה נפלאים , כי מה לעשות לא נולדו "גאונים" אתה תהיה אחראי לכל התבוללות עתידית.
אריק , תל אביב  |  27.10.13
6.
בתור הנדסאי אני יכול להגיד ש
1) המכללות רואות אותך כבור מזומן ,אין שום דגש על איכות שלא נדבר על איכות ההוראה הירודה שפשוט מתחת לכול ביקורת אני רוצה להבהיר שבתור הנדסאי אני תומך במהלך של בנט באופן מוחלט סוף סוף המכללות יבינו שאם הם לא יספקו איכות במכללות שלהם ולא ישימו את טובת התלמיד בראש סדר העדיפויות הם לא יקבלו כסף. הראש מגמה שלי אמר לי באופן אישי שאם תהיה "נשירה טבעית" של 25% נכשלים (ללא תעודה) הוא מסוגל להתמודד עם זה בוא נראה אותו עכשיו מתמודד עם המצב כשעל כול תלמיד שינשור הוא לא יקבל תקצוב... אז אולי הוא יתחיל להתאמץ כדי לדאוג שהתלמיד הזה יצליח בלימודים
הנדסאי  |  24.10.13
לכל התגובות