צילום: בלומברג
מס הון הוא לא הפתרון
למרות האהדה של קרן המטבע הבינלאומית לרעיון, הטלת מס זמני על הון היא לא תחליף מספק לרפורמה אמיתית שתסייע למדינות אירופה לסגור את הבור התקציבי שלהן
קראו עוד בכלכליסט
באופן מפתיע דווקא קרן המטבע הבינלאומית, גוף שמרני בדרך כלל, הביעה את תמיכתה ברעיון. הקרן העריכה שמס חד־פעמי של 10% על הון, אם זה יוטל במהירות ובאופן פתאומי, יוכל להשיב מדינות אירופיות רבות ליחס החוב לעומת תמ"ג שבו הן היו לפני המשבר. אין ספק שמדובר ברעיון מעניין.
הטיעון המוסרי להטלת מס על הון נעשה תקף בימים אלו יותר מבדרך כלל, כאשר שיעור האבטלה דומה לזה שנרשם בשיא המיתון, וכאשר הפערים הכלכליים העמוקים מכבידים על החברה.
אם ניתן היה להבטיח שמס ההון אכן יהיה זמני, הטלתו תשפיע על הכלכלה בצורה מוגבלת בהרבה מאשר הטלת מס גבוה על הכנסה, למשל. לרוע המזל, אף על פי שמס הון עשוי להיות אמצעי טוב לסגירת בור תקציבי של מדינה, הוא רחוק מלהיות תרופה אמיתית לחוליים כלכליים.
בתור התחלה, ההכנסה של המדינה ממס הון זמני עלולה להיות מאוד חמקמקה. הכלכלן בארי אייכנגרין חקר בעבר את השלכות הטלת מסי ההון לאחר מלחמות העולם הראשונה והשנייה, וגילה שהם היו אחראים במידה לא מבוטלת לבריחת הון מהמדינה ושחיתויות פוליטיות.
דמיינו לעצמכם איזה מאמץ משטרתי יידרש כדי למנוע בריחת הון מאיטליה, למשל, אם זו תטיל מס הון על אזרחיה. הכלכלה השחורה תשגשג גם היא, כמובן, כאמצעי מוכח להברחת הון מהמדינה. בנוסף אנשים יחלו לקנות תכשיטים ונכסים אחרים שקל להחביא מפני הרשויות.
ההשפעה של מס הון על הכלכלה תועצם בשל החשש שהזמניות שלו תתברר כעורבא פרח, ושהוא שם כדי להישאר. החשש הזה מבוסס אם מתחשבים בעובדה שמסים רבים הוטלו תחילה בתור מס זמנים.
פחד מהישארותו של מס ההון עלולה לדכא יזמות ולהפחית את שיעור החיסכון במשק.
יתר על כן, הקשיים המינהלתיים בגיבוש מס הון מקיף הם לא כאלה שניתן לזלזל בהם, ואין ספק ששאלת ההגינות של המס תעלה בנקודה זו. כך, למשל, יהיה קשה מאוד להעריך את שוויים של עסקים משפחתיים מהסוג שנפוץ במדינות הים התיכון.
החלופות שעל הפרק
אם כן, מה ממשלות גוש היורו יוכלו לעשות כדי להאיץ את החלמת הכלכלות שלהן? מרבית הכלכלנים מעדיפים להתמקד במציאת דרכים להרחיב את בסיס גביית המסים - דוגמת ביטול הטבות והנחות - כדי לשמור על שיעור מס שולי נמוך.
מדינות האיחוד האירופי יוכלו לשפר את יעילות גביית המסים אם ישוו ויאחדו את שיעור המע"מ המוטל בהן במקום לגבות מסים בשיעורים שונים על רכישת מוצרים שונים. משפחות ויחידים בעלי הכנסה נמוכה שייפגעו מכך יוכלו לקבל פיצוי באמצעות קצבאות שנתיות מהמדינה.
רעיון אחר הוא לנסות לגייס כספים מהטלת מסים על פליטות פחמן או מחלוקת אישורים לפליטות כאלו. אף על פי שהיטלים כאלו אינם פופולריים כלל, אני רואה בהם כיוון חשוב לקביעת מדיניות עתידית.
ואולם, המדינות המפותחות כמעט ולא השיתו רפורמות רחבות בשיטת המסוי שלהן עד עתה. ממשלות רבות נכנעות להלך החשיבה של העלאת המסים הישירים ונמנעות מארגון מחדש ופישוט של המערכת. באירופה המחוקקים מעדיפים לפתור את בעיית החוב של המדינות באמצעות הכבדת העול על המגזר הפיננסי. הרגולציה והנחיות הממשלה מאלצות בנקים, חברות ביטוח וקרנות פנסיה לקנות חלק גדול הרבה יותר של החוב הממשלתי מאשר הן היו קונות מרצונן החופשי. אבל, הגישה הזו פוגעת בסופו של דבר באזרח הקטן, שהוא הלקוח של המוסדות האלה.
להיטות יתר
בעיה אחרת שתלויה באוויר היא איזה מחיר ישלמו מדינות הפריפריה של גוש היורו כדי לעמוד בהחזר החובות שלהן. אף על פי שהקרן המטבע הבינלאומית נראית להוטה במיוחד להשתמש בהטלת מס הון כדי להקל את עול החובות של ספרד ואיטליה, לא מן הנמנע שהפתרון הוא דווקא חלוקת חלק מהחוב עם מדינות הצפון של הגוש. הכלכלנים מוריס אוסטפלד וגלינה הייל פרסמו מאמר שבו הם מצביעים על כך שבנקים צרפתיים וגרמניים גזרו קופון נאה מהעברות כספים בין מדינות אסיה למדינות הפריפריה של גוש היורו.
אחרי הכל, קרן המטבע הבינלאומית צודקת: כל עוד נשמרים העקרונות של יעילות והגינות, מס הון זמני עשוי בהחלט להקל על התקציבים המחוררים של מדינות אירופה. עם זאת, ההכנסות בפועל מגביית המס יהיו כמעט בוודאות נמוכות מהצפוי, והעלויות של גבייתו גבוהות מהרצוי. ייתכן שמס הון זמני הוא חלק מהפתרון עבור המדינות מוכות החוב של אירופה, ויש לבחון את האפשרות הזו ברצינות. אבל יש לזכור שאין תחליף לרפורמה רחבה וארוכת טווח שתהפוך את מערכות המס לפשוטות, הוגנות ויעילות יותר.
הכותב היה הכלכלן הראשי של קרן המטבע הבינלאומית וכיום מכהן כפרופסור לכלכלה ומדיניות ציבורית באוניברסיטת הרווארד בארה"ב. פרוג'קט סינדיקט 2013, מיוחד לכלכליסט
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה