אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שכר הבכירים: מיליון ועוד מיליון זה די והותר

שכר הבכירים: מיליון ועוד מיליון זה די והותר

הציפייה לפיה הדירקטוריונים של הבנקים ירסנו את חגיגת השכר מנותקת מהמציאות. הממשלה היא זו שצריכה לקבוע את גובה השכר במגזר הפיננסי

03.01.2014, 09:24 | מיקי גור
שכרם של הבכירים בחברות הציבוריות בישראל ממשיך לטפס כלפי מעלה. המחאה הציבורית ומאות מאמרים שהתפרסמו בעיתונות הכלכלית לא הצליחו לשנות מגמה זו.

קראו עוד בכלכליסט

אילוסטרציה, צילום: בלומברג אילוסטרציה | צילום: בלומברג אילוסטרציה, צילום: בלומברג

בשנת 2010 הקימה ממשלת ישראל את ועדת נאמן כדי לרסן את שכר הבכירים. המלצות הוועדה גובשו לתיקון בחוק החברות שאושר בכנסת במרץ 2012 , מהלך שלא הביא לריסון כלשהו בשכר הבכירים. חברות רבות העלו את שכר מנהליהן באופן דרמטי לפני העברת התיקון בכנסת וחברות אחרות השכילו ללא כל קושי להעניק למנהליהן סכומי עתק גם לאחר העברת התיקון.

כישלונה של ועדת נאמן היה כישלון צפוי כיוון שהיא הותירה את קביעת גובה השכר בידי אותם בעלי תפקידים שגרמו מלכתחילה לבעיית השכר המופרז. כישלון זה מחייב לבחון מחדש את העיקרון המקודש שהנחה את הוועדה בעבודתה ולפיו אל לה למדינה להתערב בהחלטות השוק החופשי בדבר גובה שכר המנהלים.

האמנם נכון להיצמד לעיקרון זה גם בחברות הנתמכות ע"י המדינה? בענפים בהם לא מתקיימת תחרות? במגזרים הפועלים תחת רגולציה?

אחד המגזרים בהם הרקיע שכר הבכירים לשחקים ללא כל הצדקה הינו המגזר הפיננסי. מנהלי ארבעת הבנקים הגדולים השתכרו בממוצע בשנים האחרונות לא פחות מ-9 מיליון שקל לשנה או 750,000 שקל לחודש.

אכן, הבנקים הרוויחו מיליארדים בשנים אלה אך אלה לא הושגו בזכות מנהליהם יוצאי הדופן אלא בזכות בנק ישראל שאיפשר להם לגבות עמלות וריביות גבוהות ביותר.

התמוטטות של בנק, אפילו קטן, הוא חלום הבלהות של כל בנק מרכזי וחזקה על בנק ישראל שישמור בקפדנות על רווחי הבנקים יהיו אשר יהיו מנהליהם.

הציפייה לפיה הדירקטוריונים של הבנקים ירסנו את חגיגת השכר מנותקת מהמציאות. התפקיד הנחשק ביותר במשק הוא לשמש כדירקטור בבנק. התגמול לכל ישיבה מסתכם באלפי שקלים ואיש אינו רוצה להיות מסולק מהמועדון האקסקלוסיבי של הדירקטורים.

כפי שנוכחנו לדעת לאחרונה , נציגי הציבור, הדירקטורים החיצוניים בבנק לאומי נלחמו על הארכת כהונתם. איש מהם לא נאבק כנגד התגמול המוגזם למנהלים.

בנסיבות אלה על הממשלה להבין כי מוטלת עליה החובה להגביל לאלתר את השכר במגזר הפיננסי המנהל את כספי הציבור ונהנה מרשת בטחון ממשלתית: בנקים, חברות הביטוח וחברות ההשקעה.

לפיכך, הממשלה צריכה להחליט כי גובה השכר הקבוע במגזר הפיננסי לא יעלה על סכום של מיליון שקל לשנה. בנוסף, יוכלו הדירקטוריונים לאשר למנהלים תגמול משתנה על פי הכללים שכבר נקבעו על ידי המפקח על הבנקים: תגמול שלא יעלה בגובהו על גובה השכר הקבוע ויינתן למנהלים עבור הצלחתם על פי נוסחאות שייקבעו מבעוד מועד על ידי הדירקטוריון.

על פי הצעה זו יאלצו מנהלי המגזר הפיננסי להסתפק בשכר מירבי של מיליון שקל ובתגמול נוסף של מיליון. בתוספת הוצאות המעסיק מדובר בחבילת שכר בעלות כוללת של 2.6 מיליון שקל לשנה או 217,000 ש"ח בחודש, סכום נכבד ביותר לכל הדעות.

היש כלכלן רציני אחד שיוכל לטעון כי בשכר שכזה לא יימצאו לבנקים או לחברות הביטוח המנהלים הטובים ביותר בישראל?

כותב המאמר הוא מנכ"ל חברה לייעוץ כלכלי ושירותי ניהול

תגיות