אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
זן הולך ונעלם: אנליסטים בסכנת הכחדה צילום: אוראל כהן

זן הולך ונעלם: אנליסטים בסכנת הכחדה

מכבשי הרגולציה שהופעלו על מחלקות הברוקראז' הפרטיות צמצמו את כדאיות הפעילות בענף וגררו עזיבה מסיבית. גם המיזוגים של בתי ההשקעות והסטת ההשקעות לחו"ל האיצו את בריחת המוחות של האנליסטים מהתחום

15.01.2014, 07:55 | ניר צליק ורחלי בינדמן

ביום חמישי שעבר התרחש אירוע דרמטי בחייה של חברת התרופות הישראלית טבע: ארז ויגודמן, מנכ"ל מכתשים אגן, מונה לתפקיד מנכ"ל החברה. אלא שאותו אירוע חידד תופעה משמחת פחות - הצמצום החד במספרם של האנליסטים הישראלים. ניסיון לאתר אנליסט שמסקר את טבע העלה חרס, שכן בניגוד לימים עברו, נותרו רק אנליסטים מעטים שהחברה נכללת בתחום עיסוקם.

קראו עוד בכלכליסט

בין האנליסטים המוכרים שעזבו את התעשייה בשנה האחרונה ניתן למנות את אנליסט הביומד של הראל סטיבן טפר ואת אנליסט הטכנולוגיה שלה רמי רוזן, את אנליסטית הפארמה של אי.בי.אי נתלי גוטליב, את לימור גרובר מפסגות, את מנהל מחלקת המחקר של כלל פיננסים לשעבר יובל בן זאב, את אנליסט RBC לשעבר דניאל מרון וכן את ריצ'רד גוסו ודן הרווארד מדויטשה שבנק, שכיסו את תחום הבנקאות והפיננסים בישראל. בנוסף עזב אנליסט כלל פיננסים ברוקראז' צחי אברהם. חלק מהאנליסטים עזבו כחלק ממחזור החיים הטבעי, אך רובם עזבו על רקע צמצום בבתי ההשקעות ורגולציה שהפכה את פעילות הברוקראז' לכדאית פחות.

בתי השקעות מתמזגים והכסף מוסט לחו"ל

אנליסטים נחלקים לשני סוגים, Sellside ו־Buyside. הסוג הראשון מפרסם סקירות ועניינו משיכת לקוחות לבית השקעות מסוים, בעוד הסוג השני אינו מפרסם סקירות אלא מתמקד בניתוח חברות לצרכים פנימיים של בית ההשקעות בלבד. הירידה במספר האנליסטים ניכרת בעיקר בסוג הראשון.

הידלדלות מצבת האנליסטים פוגעת בכמה אפיקים. "הפגיעה היא בשני מישורים עיקריים", אומרת אלה אלקלעי, סמנכ"לית הפיתוח העסקי באי.בי.אי. "ראשית, אין אנשים שהעבודה שלהם היא לקום בבוקר ולנתח לעומקם סקטורים ספציפיים. שנית, אנליסטים של Sellside הם צומת של מידע כי הם מדברים עם כל מי שפועל בנייר מסוים, והירידה במספרם פוגעת בשכלול השוק".

גופים פיננסיים רבים מוזגו באחרונה, בהם ניתן למנות את מיטב ודש איפקס, הדס ארזים והלמן־אלדובי, כלל פיננסים ובנק ירושלים, והראל מכרה את חבר הבורסה לאי־אונליין. "העובדה שיש פחות בתי השקעות גם גורמת לירידה בנכונות של הגופים להסתכל על מניות קטנות", מוסיפה אלקלעי.

גם הסטת ההשקעות לחו"ל על ידי חלק מהגופים המוסדיים משפיעה על האנליסטים. פיזור ההשקעות חיובי עבור הלקוחות של בתי ההשקעות, אבל פוגע באנליסטים, כי פוחת הצורך בכיסוי השוק המקומי. באשר לנוכחות המשקיעים הזרים בישראל אומרת אלקלעי כי "אם היה פה שוק תוסס, היה שווה להשקיע באנליסטים שיספרו את הסיפור, אבל מדובר בהזדמנויות קטנות לעומת שוק גדול בעולם שאנו מתחרים מולו. העלות הרגולטורית של שיווק לשוק האמריקאי גבוהה, משום שהאנליסטים לא מאושרים על ידי הרשויות בארה"ב".

בזכות החקיקה: הבנקים נותנים פייט בברוקראז'

הרגולטורים - רשות ני"ע, הפיקוח על הבנקים ואגף שוק ההון במשרד האוצר - ממש לא מתרגשים מאובדן הפרנסה הפוטנציאלי של האנליסטים. למעשה, הם אלה שאחראים במידה רבה לפליטתם מהשוק ולפגיעה בנחשקות התפקיד. מהלכי חקיקה שהובילה בעיקר רשות ני"ע, אך גם הפיקוח על הביטוח ושוק ההון, גרמו ללקוחות הברוקראז' המשמעותיים להסיט את רוב פעולות המסחר שלהם לבנקים, המציעים היום עמלות קנייה ומכירה נמוכות משמעותית מאלה של הברוקרים הפרטיים. מנגד הם מספקים שירותי אנליזה ברמה נמוכה יותר, בין השאר על רקע השקעה פחותה באנליזת Sellside.

חקיקה של רשות ני"ע שנכנסה לתוקף ב־2011 היא שיצרה שינוי משמעותי בהתקשרות בין מנהלי קרנות נאמנות לבין ברוקרים, ופגעה מאוד בברוקרים הפרטיים. מנהלי הקרנות חויבו לבצע מכרז לשם התקשרות בהסכם לקבלת שירותי ברוקראז', ובכך אולצו להתקשר עם הברוקר שהציע את החלופה הזולה ביותר למסחר דרכו ביחס ל־80% מהכספים.

הבנקים מציעים היום את עמלות הקנייה והמכירה הנמוכות ביותר. לטענת הברוקרים הפרטיים, מדובר בתמחור הפסדי שאין ביכולתם להתחרות בו ושנועד להרחיקם מהמגרש. במקביל כואבים הברוקרים הפרטיים את דרישות ההון המחמירות שמטילות עליהם הבורסה ורשות ני"ע שלטענתם שוחקות עוד יותר את הרווחיות שלהם.

סיבה נוספת לפגיעה בברוקראז' של בתי ההשקעות נעוצה בהחמרת הרגולציה באשר לפוטנציאל ניגוד עניינים בין פעילות ברוקראז' לניהול כספי לקוחות וניהול תיק נוסטרו. רק לאחרונה נחשפה חקירה של רשות ני"ע בקרב הברוקראז' של כלל פיננסים, שבו לכאורה נרשם רווח לכיס הפרטי על חשבון לקוחות הברוקראז'. קשה לשכוח גם את פרשת פסגות, שבה נחשדו מנהלים בברוקראז' כמי שהשיאו את רווחי הנוסטרו של בית ההשקעות דרך פעילות הברוקראז'.

אלעד בנבג'י, מנכ"ל חבר הבורסה של אקסלנס, אומר כי "תעשיית הברוקראז' בקשיים כי חלק גדול מהמחזורים עבר למערכת הבנקאית ומספר השחקנים הצטמצם. השחקנים שייוותרו יהיו חייבים לתת ערך מוסף בדמות אנליזה ברמה מאוד גבוהה. רמת ההכנסות בקרב הברוקרים לעומת הבנקים ירדה בצורה משמעותית. השאלה היא אם להמשיך להשקיע, כדי שבעתיד היא תצמח. על הרגולטורים להביא בחשבון גם את הערך המוסף שנותן הברוקראז' החוץ־בנקאי. לצמצם את כל סיפור הברוקראז' לעמלת קנייה ומכירה זו טעות חמורה".

"מבחינת הרגולטור יש לבחור בגוף הכי זול"

קרנם של האנליסטים ירדה על רקע כמה החמצות כואבות. כך, למשל, נפלה באחרונה מניית בבילון בעשרות אחוזים בזמן שחלק מהאנליסטים הציגו המלצת "החזק" או "קנייה" למניה עם מחירי יעד גבוהים, בזמן שבבילון איבדה חוזה מהותי עם גוגל והיתה על סף איבוד חוזה עם יאהו. "זה שיש כמה תפוחים רקובים, לא אומר שצריך לכרות את כל הפרדס", אומרת על כך אלקלעי.

אנליסט בכיר, בין הבודדים שנותרו בתעשייה הזו, מנסה להסביר את השינוי שעובר עליה. "פעם הביזנס היה אטרקטיבי. הבנקים קצת הרגו אותו והפכו אותו לפחות רווחי עבור כולם - ופחות רווחי משמעותו גם פחות שכר".

שכרו של אנליסט מתחיל הוא כ־7,000–8,000 שקל לחודש, ועלות השכר השנתית שלו היא כ־170–190 אלף שקל. שכרו של אנליסט בכיר עשוי להגיע ל־13–19 אלף שקל בחודש, ועלות השכר השנתית ל־300–450 אלף שקל, ואילו מנהל מחלקת מחקר עשוי להרוויח 23–27 אלף שקל, ועלות השכר השנתית ל־550–650 אלף שקל. יובל בן זאב, שניהל את מחלקת המחקר של כלל פיננסים ברוקראז' ובמקביל היה שותף, מציג דוגמה חריגה. בן זאב גרף עשרות מיליוני שקלים לאורך השנים בשני הכובעים, וכיסאו היה לחלומו של כל אנליסט מתחיל.

"הרגולטור אמר את דברו, ומבחינתו, הבחירה הנכונה היא בגוף הכי זול, ולכן אנשים עוזבים", אומר האנליסט, שסבור כי הגופים המוסדיים חוששים מהבנקים ולכן מרכזים פעילות אצלם. "אף שאסור להתנות שירות בשירות, ברור לכל מנהל קרן נאמנות שאם הוא רוצה דירוג גבוה בבנקים, עליו להעביר את פעילות הברוקראז' לאותו בנק".

למרות הכל, האנליסט מעריך כי "מי שימשיך להחזיק באנליסטים טובים, ייהנה בסוף מיותר עבודה בברוקראז'. תפקידו של אנליסט הוא יותר מלתת מחיר יעד. אנחנו מקבלים פניות לעשות מצגות על חברות ספציפיות ועל סקטורים, וגם אנליסטים של מחלקות ההשקעות של הגופים פונים אלינו לפני שמקבלים החלטות. אם, נניח, יש אזהרת רווח בטבע, ברור שבראש ובראשונה אתקשר ללקוחות שלי. גם אם ועדת השקעות של גוף מוסדי תבקש שאבוא להרצות להם על תחום מסוים - אם הם לא עובדים עם הברוקראז' שלנו, ספק אם אבוא, ולכן יש חשיבות להמשך קיומנו".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
אין להם אינטרס שהלקוחות ירוויחו אלא רק שיפקידו כספים
ככה זה שהמשכורת שלהם מורכבת מאחוז של ההפקדות ולא מאחוז של הרווחים. המשכורת שלהם לא נפגעת מהפסדים בתיקים מכיוון שהפראיירים תמיד ימשיכו להפקיד אצלם כספים גם בירידות. לכן בירידות הם לא ימכרו את ההשקעה על דעת עצמם אלא ימשיכו להשקיע לפי אותה מדיניות השקעה כושלת. ואם יש מנהל תיקים אמיץ שיחליט למכור עוד לפני שהלקוחות או האנליסטים יתקשרו ויבקשו ממנו, ככה סתם על דעתו המקצועית, הוא יחטוף על הראש מהבוס שלו ולפעמים הבוס שלו יבטל את הפעולה שלו.
דרור  |  15.01.14
לכל התגובות