פרפורי הגסיסה של הסודיות הבנקאית
לפני שרשות המסים מגיעה אליכם, מהרו ופנו אתם אליה בגילוי מרצון. במשחק הזה, מי שדופק ראשון על הדלת של השני - הוא המנצח
לפני כשבועיים סערו מדורי הכלכלה מהודעת ה- OECD, לפיה שווייץ וסינגפור הצטרפו לשורה ארוכה של מדינות שהסכימו לחלוק ביניהן מידע פיננסי בנושאי מס. "ברור לגמרי שזהו קיצה של הסודיות הבנקאית למטרות מס", צוטטו דבריו של פסקל סיינט-אמנס, ראש מחלקת המיסוי ב-OECD. בנוסף, בתחילת החודש פורסם כי רשות המסים הגיעה להסכם עם משרד האוצר האמריקאי ליישום ה- FATCA (Foreign Accounts Tax Compliance Act ), שבמסגרתו תעביר ישראל מידע לרשויות המס בארה"ב, ובהמשך גם רשות המס האמריקאית תדווח על הכנסות בחשבונות של ישראלים בארה"ב.
קראו עוד בכלכליסט
הסכמים בין מדינתיים אלה מעידים על מגמה ברורה לפיה העולם צועד לכיוון של שקיפות, או במלים אחרות: הסודיות הבנקאית בפרפורי גסיסה.
לפי ההערכות הזהירות ביותר מפסידה ישראל עשרות מיליארדי שקלים מדי שנה להון השחור. היקף ההון השחור בישראל מוערך על ידי כלכלנים בכירים בין 86 ל-216 מיליארד שקלים, המהווים למעלה מחמישית מהתמ”ג.
לפי הערכות של הרשויות, חלק לא מבוטל מההון השחור של הישראלים מוחזק בחו"ל במקומות המוגדרות כ"מקלטי מס".
אמנם, אין איסור על החזקת חשבון בנק במדינות המשמשות כמקלטי מס, אלא שמתוך ניסיון החיים מניחות הרשויות כי בדיקת חשבונות נסתרים אלה תביא לגילוי כספים "שחמקו" מרשת המס בישראל. אז לכל אותם אנשים שמחזיקים או שחושבים להחזיק כספים בחשבונות בנק במדינות זרות, עליכם לדעת כי ישנו כיום חלון הזדמנויות צר מאד שעומד להיסגר בקרוב: הליך הגילוי מרצון.
גילוי מרצון הינו הליך בו אדם או חברה פונים לרשות המסים ומגלים מרצון או מצהירים על כספים, חשבונות זרים ונכסים לא מדווחים שלהם בארץ ובחו"ל. ההליך מאפשר לפונים לדווח על עבירות מס מהותיות שנעברו על ידם, כגון: התחמקות ממס, העלמת הכנסות וניהול ספרים כוזבים, ובכך להימנע מהעמדה לדין פלילי, דהיינו אם הליך הגילוי מרצון מצליח, המגלה "נהנה" מפטור מהליך פלילי. כחלק מההליך על הפונים להסדיר את תשלום המס האזרחי הנובע מהכספים שדווחו.
אלא שהתנאי לביצוע הגילוי מרצון הוא שהפונה לרשות המסים יבקש לבצע את ההליך באופן כנה, שלא בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעות על ידי רשות המסים או מי מרשויות המדינה. כלומר התנאי הוא שאין בידי רשות המסים או רשויות אחרות מידע מפליל קודם אודותיכם, שהגיע לידיהן מבדיקות יזומות שביצעו או אפילו מהתקשורת.
מדוע יש לבצע את הגילוי מרצון עכשיו וללא דיחוי? משום שבכל העולם הטבעת מתהדקת על עברייני המס. הצטרפותן של שוויץ וסינגפור ל- 47 המדינות שחתמו על ההתחייבות לפיה מידע פיננסי ישותף באופן אוטומטי על בסיס שנתי בין ממשלות, מסמלת לטעמנו ומנסיוננו אפקט דומינו שמפיל את החומות בין מדינות, וכתוצאה מכך במהרה לא יהיה מידע שיישאר חסוי בפני רשויות המס, בארץ ובכל העולם, זאת גם אם המידע מתקבל בעקיפין ממדינות צד ג' שיש להן הסכם עם מדינות אחרות שיש להן הסכם עם אותן מדינות.
גם בארץ עברייני המס על הכוונת. לאחרונה עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון 200) המוסיפה לפקודה פרק העוסק ב"חילופי מידע לפי הסכם בין-לאומי". אם וכאשר יאושר התיקון, תתאפשר גם לישראל חתימה על הסכמי חילופי מידע פיננסי בין מדינות. משמעות הדבר היא הרחבה משמעותית של נגישות רשויות המס למידע בנוגע לכספי ישראלים מחוץ לגבולות המדינה.
בנוסף, לאחרונה הוציאה נגידת בנק ישראל תקנה המבטלת כמעט לחלוטין את החיסיון הבנקאי בישראל ומחמירה מאד את חובות הדיווח של הבנקים על פעולות שביצעו לקוחותיהם או אפילו שהתייעצו בגינן עם הבנקאי. ואם לא די בכך, לאחרונה נודע כי החל מינואר 2015, הבנקים בכל העולם יבקשו כתנאי לפעילות בחשבון, אישור מהלקוחות על כך שהחשבון הוא חשבון מדווח.
כך שכל הסימנים מעידים כי הסכנה שמידע מפליל אודותיכם יגיע לידי הרשויות מיוזמתן הופכת למוחשית יותר ויותר. במקרה כזה, ההשלכות של סגירת חלון הזדמנויות של הליך הגילוי מרצון עלולות להיות חמורות, וכוללות חקירה והסתבכות בהליכים פליליים מול רשויות המס.
מומלץ לעשות הליך של גילוי מרצון בליווי עורך דין המתמחה בדיני המס, הן מכיוון שכחלק מההליך יש להסדיר את תשלום המסים, והן לאור החיסיון שיש לעורך דין (בניגוד לרו"ח ויועץ מס) על המידע שנמסר לו במסגרת ההליך במקרה וההליך אינו מקבל את אישור רשות המסים (דבר שקורה לא אחת, למשל במקרה שמתקיימת חקירה סמויה כנגד הפונה).
לאור האמור, בקרוב יחל לזרום מידע לכיוון רשות המסים. לאחר מכן, מי שיתעורר מאוחר ויפנה בגילוי מרצון, רשות המסים עלולה לדחות את בקשתו בנימוק שהמידע על חשבונותיו בחו"ל כבר ממילא הגיעו אליה או בדרך להגיע אליה, או אולי כבר התקבל וקיים אצלה.
אז לפני שרשות המיסים מגיעה אליכם, מהרו ופנו אתם אליה בגילוי מרצון. במשחק הזה, מי שדופק ראשון על הדלת של השני - הוא המנצח.
הכותב הוא שותף במשרד גולדמן ושות', המתמחה במיסוי ובהיבטי חוק איסור הלבנת הון
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה