אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

האוזר: "תלושי שכר תלושים מהמציאות פוגעים בציבור המשקיעים"

לדברי יו"ר רשות ני"ע בכנס איגוד החברות, "אי-שוויון כלכלי פוגע באמון הציבור בשוק הסחיר, במשק הכלכלי ובמרקם החברתי"; סלומינסקי: "הרגולציה הוא הגורם העיקרי שמרחיק את החברות הציבוריות מהבורסה"

16.06.2014, 10:45 | יניב רחימי

"תלושי שכר תלושים מהמציאות פוגעים בציבור המשקיעים, פוגעים במוניטין של החברה ומנהליה ומזיקים לאמון הציבור בחברה ומנהליה ובכלל שוק ההון. אי-שוויון כלכלי פוגע באמון הציבור בשוק הסחיר, במשק הכלכלי ובמרקם החברתי", כך אמר הבוקר (ב') יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר בכנס איגוד החברות.

קראו עוד בכלכליסט

 

האוזר קרא "להיזהר מפונדמנטליזם שוק שאינו מבוקר ופוגע בציבור המשקיעים, דוגמת עסקאות עם בעלי עניין, או חלוקת דיווידנדים שלא על בסיס רווחים אמיתיים, שאינם לטובת כלל בעלי המניות".

 

בעניין אי-שוויון כלכלי ציין האוזר כי "אנחנו מובילים בין מדינות ה- OECD באי שוויון חברתי. זה פוגע במשק הכלכלי. אי שוויון, בטווח הארוך, פוגע בצמיחה ובתעסוקה מכרסם במארג החברתי ותורם לפירור החברה מבפנים. כולם חייבים להכיר בכך - בעלי שליטה "טייקונים", מנהלים ודירקטורים, רגולטורים, פוליטיקאים ומחוקקים. התופעה הזו היא בעייתית משום שהיא פוגעת בצמיחה בטווח הארוך ומבטאת את העובדה שהצמיחה במשק אינה מחלחלת לכלל הציבור באופן שוויוני".

 

"מבחינת הרשות, התכלית של יישום תיקון 20 היא בראש וראשונה הצורך לקבוע מדיניות שכר שקושרת בין שכר וביצועים", אמר האוזר. "אני מציע לאיגוד, להוקיע את הקיצוניים שאינם פועלים למען כלל בעלי המניות, לטובתן של רוב ההחברות שמתנהלות כמצופה מחברה ציבורית.

"נדמה לי שלא אטעה בהערכה שכולנו מוטרדים מן העובדה שמשקיעים מוסדיים, כשומרי סף, מעורבים בהחלטות רבות של החברה שמובאות לאסיפה הכללית וביניהן גם החלטות על שכר לא מידתי, שאינו קשור לביצועי החברה הציבורית, ולמרות זאת, חלק מאותם משקיעים מוסדיים, גוזר לעצמו שכר מוגזם שאינו עומד בסטנדרטים שלהם עצמם, כמשקיעים כסף של אחרים.

"מטרידה אותי חלוקת דיווידנדים מבוססת מניפולציות חשבונאיות לטובת בעלי השליטה ולא לטובת כלל בעלי המניות. פעם הדיון בעניין דיווידנדים היה מדוע חברות אינן מחלקות דיווידנדים. כיום, למרות החשיבות הכלכלית של חלוקת דיווידנדים שמשמעותה חלוקת רווחים שוויונית לכלל בעלי המניות, חלוקת דיווידנדים שלא על בסיס רווחים כלכליים אמיתיים מעלה לעיתים קרובות שאלות וספיקות לגבי הרציונל הכלכלי שעומד מאחוריה, שאינה משרתת את כלל בעלי המניות ובעלי החוב.

ניסן סלומינסקי, יו"ר ועדת הכספים, צילום: אלכס קולומויסקי ניסן סלומינסקי, יו"ר ועדת הכספים | צילום: אלכס קולומויסקי ניסן סלומינסקי, יו"ר ועדת הכספים, צילום: אלכס קולומויסקי

"אנחנו מתכוונים לטפל בבעיה דרך הצעה לתיקון מבחני החלוקה, בפרט לתיקון מבחן הרווח. אנחנו מבקשים לקחת בחשבון שיקולי עלות-תועלת ולהתאים את מבחן הרווח למציאות החשבונאית והכלכלית בעידן כללי החשבונאות הבינלאומיים, ולהימנע במידת האפשר מפגיעה בשוק ההון. ההצעה לא נועדה להביא במכוון לתוצאה של צמצום או הגדלה של חלוקות דיבידנד על ידי תאגידים, אלא ליצור איזון לפיו מבחן הרווח יבטיח מחד את מעמדם של הנושים ומאידך ישמרו את האפשרות של חלוקת דיבידנד לרבות האפשרות שקיימת לתאגידים לפנות לבית המשפט לצורך אישור חלוקה שאינה מקיימת את מבחן הרווח", אמר האוזר.

"אז מה אם הרגולטור אמר?"

יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ח"כ ניסן סלומינסקי, אמר בכנס: "העברנו שורה ארוכה של הקלות ברגולציה והיד עוד נטויה". לדבריו, הרגולציה הוא הגורם העיקרי שמרחיק את החברות הציבוריות מהבורסה.

"רוב העסקים נפלאים. עובדים ביושר, משקיעים וצריך לשאת אותם על כפיים", המשיך סלומינסקי. "הבעיה שתמיד יש דברים שמשליכים על כל החבורה. אנחנו התמחנו בפרמידות. כשאתה נכנס פנימה אתה מרגיש את הנורא שבדבר הזה" אומר סלומינסקי, "יש כאן חוסר מוסריות שבשליטה עם אחוזים בודדים" סלומינסקי דיבר גם על תופעת התספורות "האצבע קלה על ההדק. זה מתחיל להיות מקצוע, יש אחד שעשה כבר שלוש פעמים תספורות. זה הכל הכסף שלנו. הרוב הם לא כאלו, אבל המעט משליכים על האווירה.כמו שיש פירמידות, יש גם חליבה. בזמן שצים מפסידה, חברה אחרת של אותם בעלים מרוויחה. נוצרת תחושה בעייתית אצל הציבור. צריך להוציא את התפוחים הרקובים מהעץ ואז התחושה הציבורית תשתפר".

סלומינסקי התייחס גם לשכר הבכירים: "בבנק מסויים המדינה היא בעלת המניות הגדולה. למרות מה שאמר שר האוצר אף אחד לא מתייחס. זה שמור לי ואשמור לך. אחד מאשר לשני. 'אז מה אם הרגולטור אמר?' הם מתעלמים".

אילן פלטו: "יש צניחה מתמשכת במספק החברות בבורסה"

"יש צניחה מתמשכת במספק החברות בבורסה. זאת תופעה שקיימת בכל הבורסות, אבל הבעיה היא בכמות החברות החדשות. המוטיבציה להירשם לבורסה ולהיות חברה ציבורית. החברות חושבות פעמיים ומעדיפות לא לעשות זאת", אמר מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, עו"ד אילן פלטו, שטען שבניגוד לישראל, בעולם יש הרבה הנפקות חדשות.

"למרות שזה נשמע משעמם, רגולציה היא הבעיה שמפריעה לחברות פרטיות להפוך לציבוריות. הרגולציה טובה כשיש כשל שוק, אבל הרגולציה עלולה לפגוע גם בזכות הקניין. חברה שהנפיקה לא יכולה לדאור לשכר המנכ"ל. מה שעושים לכי"ל זה הלאמה ומשאירים את כיל כקבלן ביצוע. דרישות הגילוי מחליפות את המודיעין עסקי.

אילן פלטו , צילום: אוראל כהן אילן פלטו | צילום: אוראל כהן אילן פלטו , צילום: אוראל כהן

"אני אומר לשר האוצר, אם אתם רוצים להגביל את שכר הבכירים - תעבירו חוק - תעזבו אותנו במנוחה", אמר פלטו שהתרעם על כך שדירקטורים נקראים להסביר מדוע אישרו שכר לבכירים. "מה לעשות? מנכ"ל משרד אוצר צריך ועדה על שמו", אמר פלטו ביחס לועדת אנדורן שפרסמה את המלצותיה לתהליכי הסדר חוב, "אחרי שחיסלו את ההנפקות הראשוניות, הממשלה רוצה להרוס את שוק החוב".

תגיות

8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

8.
יש לחייב את הדריקטוריון להצדיק את שכר הבכירים ולהביא בכתב רציונאל לשיטת התיגמול
בנוסף לכך , בחברות העוסקות, בניהול כספי הציבור יש לתת תיגמול על ביצועים רק ע"פ ממוצע רב שנתי ולהכניס למשוואת החישוב גם את רמות הסיכון אליהם נחשפה החברה בדרכה לביצועים אלה. כיום כל גוף המשקיע כספי ציבור משלם לעובדיו הבכירים בונוסים על הצלחות ללא כל תיגמול שלילי על כשלונות. ברור שמצב זה איננו מאוזן ומעודד את מקבלי ההחלטות לקחת סיכונים גדולים על כסף שאיננו יוצא מכיסו. האימרה "כגודל הסיכון גודל הסיכוי" איננה תופשת לגביהם. הם אינם מסתכנים כלל. להם יש רק סיכויים.
אמירי  |  17.06.14
4.
שכר הבכירים
הגיע הזמן ששר האוצר יפסיק לאיים אלה יפעל לחקיקה מהירה להגבלה מהותית של שכר הבכירים. ומר פלטו הנכבד, אין קשר לפעולות נגד כיל שאני מסכים שהם מוגזמות להגבלת שכר הבכירים במשק. ומסתבר ששיטת הדירקטורים לא מועילה לציבור, רק עולה כסף. טובת הציבור והחברות לא מעניינות אותם כלל. כעובדה בכל המקרים בהם כשלה חברה, חברי הדירקטריון לא מנעו את הנפילה, אלה שמשו כחותמת גומי. והם משמשים כחותמת גומי למשכורות הזויות ולא ראויות.
י.ס , דרום  |  16.06.14
לכל התגובות