סיפורו של מספר

מאבק רווי יצרים על שאלה חשבונאית - האם יש שוק אג"ח עמוק בישראל - נחתמה בתחילת השבוע בהכרזה של יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר: קיים שוק כזה.  

ההחלטה הזאת קובעת למעשה את הריבית שלפיה יחושבו ההתחייבויות הפנסיוניות לעובדים. סביבת הריבית האפסית מובילה לכך שהריבית שלפיה מהוונות ההתחייבויות הללו נמוכה, מה שתובע מהחברות להגדיל את ההפרשות לעתודות. קביעה שיש שוק אג"ח עמוק מאפשרת להוון את ההתחייבויות הפנסיוניות בריבית גבוהה יותר, ולהקטין את ההפרשות.

לאחר הקביעה העקרונית, היישום המעשי עובר לידיים של המפקחת על הביטוח והחיסכון, דורית סלינגר. הסוגיה של היוון התחייבויות גורמת לסלינגר כאב ראש לא קטן לפחות בשלוש גזרות, שבהן העמדות שלה לא אחידות:

1. הפרשות עתק של חברות הביטוח

בתיק ביטוחי המנהלים הוותיק קיימת תשואה מובטחת של 4.86% בשנה. חברות הביטוח מנהלות את ההשקעות של כספי המבוטחים בשוק. אם חברה משיגה תשואה עודפת - היא משולשלת לכיסה, ואם משיגה תשואת חסר על ההתחייבות - עליה להשלים את ההפרש.

חברות הביטוח נדרשות להחזיק הון כעתודות כנגד ההתחייבות הללו לעמיתים. התחייבויות אלה מהוונות באופן שמרני, לפי ריבית חסרת סיכון. סביבת הריבית הנמוכה יצרה צורך בהגדלת העתודות, שגדלו ב־750 מיליון שקל מתחילת השנה.

חברות הביטוח ביקשו הקלה ואפשרות להוון את ההתחייבויות באופן פחות שמרני, כך שהעתודות יתכווצו, אולם סלינגר סירבה.

צילום: אבי אוחיון, לע"מ

2. הריבית התחשיבית על הפנסיה

כשפנסיונר פורש לפנסיה, הקצבה שלו מחושבת לפי ההנחה שהכסף ייצר תשואה של 4% בשנה. מולה מהוונות ההתחייבויות של קרנות הפנסיה כלפיו בריבית חסרת סיכון. סביבת הריבית הנמוכה יוצרת פער - ובור בקרנות הפנסיה. לכאורה, יש להפחית את הנחת התשואה לחסכונות הפורשים מ־4% לתשואה של ריבית חסרת סיכון בפועל, אלא שאז ייגרעו מקצבאות הפורשים כ־10% מהפנסיה שמגיעה להם כעת.

זה יותר משנה סלינגר מחפשת פיתרון לנושא, והוא עשוי להימצא אם המפקחת תכיר באפשרות להוון התחייבויות באופן פחות שמרני, כפי שמתיר שוק עמוק.

3. הקלה לחברת חשמל

כל סוגיית השוק העמוק נולדה מתוך רצון לאפשר לחברת החשמל להוון את ההתחייבויות הפנסיוניות שלה שלה לעובדים לפי ריבית גבוהה יותר מריבית חסרת סיכון. כך יתאפשר לה לשחרר 5-4 מיליארד שקל מההתחייבות המאזנית שלה. כשנערכו דיונים על שאלת קיומו או אי־קיומו של שוק עמוק, סלינגר היתה דווקא נגד. כעת היא זו שתורה לאקטואר חברת החשמל איך להוון את ההתחייבויות בקרן. אין ספק: אותם לחצים פוליטיים שהובילו לקביעה בדבר קיומו של שוק עמוק, יופנו עכשיו כלפיה.

בשורה התחתונה

סלינגר עומדת בפני החלטה מהותית רווית יצרים פוליטיים וינטרסים - האם לוותר על השמרנות ולהתיר לגופים לשמור פחות עתודות מול ההתחייבויות. ברור כי יהיה קשה למפקחת לקבל החלטה ספציפית, המתאימה למקרה אחד. יהיה עליה למצוא רציונל נכון לאורך כל הדרך.