ללמוד מההצלחות

בחצי השנה האחרונה, שוויץ הפכה להיות לשדה ניסויים בכל הקשור להשפעות של מטבע חזק על הכלכלה. תוצאות הניסוי אמורות ללמד את בנק ישראל שהניסיונות להחליש את השקל הן מוטעות ומזיקות ושאין מה לפחד משקל חזק.  

בינואר 2015 הבנק המרכזי השוויצרי הרעיד את השווקים הפיננסים כאשר ניתק את ההצמדה בין הפרנק השוויצרי לבין היורו, וכיום הפרנק יקר בערך ב-15% לעומת הרמה בה נסחר לפני ביטול ההצמדה.

על פי החוכמה הכלכלית המקובלת שמנחה את הבנק המרכזי של ישראל, של אירופה ובנקים מרכזיים אחרים בעולם, כלכלת שוויץ הייתה צריכה להינזק קשות כתוצאה מהזינוק בערכו של הפרנק. הכלכלה של השוויץ היא הרי כלכלה מוטת ייצוא, והפרנק המזנק אמור היה להפוך את היצוא השוויצרי ליקר יותר במונחי יורו. ההתייקרות הזו אמורה הייתה להחליש את הייצוא השוויצרי ולפגוע קשות בכלכלת שוויץ. זוהי החוכמה שגורמת לבנק ישראל לקנות מיליארדי דולרים. החשש הוא שהשקל החזק הופך את הייצוא הישראלי ליקר מדי ולכן יש להחליש את המטבע בצורה מלאכותית על ידי קניית דולרים, וכך למנוע פגיעה בייצוא הישראלי ובצמיחה הכלכלית.

הכלכלה של שוויץ

מה באמת קרה לכלכלת שוויץ לאחר ההמראה של הפרנק השוויצרי בתחילת 2015? בדיוק ההיפך ממה שהבנקים המרכזיים חשבו שייקרה. השבועון הכלכלי, "האקונומיסט", פרסם לפני כמה ימים מאמר מלא תימהון שמספר כמה שוויץ שגשגה בחצי שנה האחרונה. מסתבר שהתחזקות הפרנק הפכה את אזרחי שוויץ לעשירים יותר ונתנה דחיפה לצריכה השוויצרית על ידי כך שהפכה את המחירים של מוצרי הייבוא לזולים יותר.

מסתבר גם שלמרות התייקרות היצוא, שאר העולם המשיך לקנות את המוצרים השוויצריים – למשל שעוני יוקרה, תרופות ושירותים בנקאיים. כנראה שהעולם לא קנה את המוצרים האלה כי הם היו זולים, אלא כי הם היו מוצרים איכותיים שקשה למצוא להם תחליף. חוץ מזה, ייצוא לגוש האירופי במילא הפך להיות לפחות חשוב עם השנים ובהשוואה ללירה שטרלינג ולדולר, הפרנק התייקר פחות מאשר הוא התייקר לעומת היורו.

בקיצור, הזינוק בפרנק השוייצרי עשה טוב לכלכלת שוויץ. תאמרו שזהו ניסוי כלכלי לטווח קצר ושאת הנזקים האמיתיים נראה רק בטווח הארוך? מסתבר שב-30 השנה האחרונות, הפרנק השוייצרי התייקר ב-130% (לעומת סל מטבעות של שותפות המסחר) אך הייצוא זינק ב-200%, במונחים ריאליים.

יש להוסיף שאין בשוויץ שום דבר ייחודי מבחינה זו. לכלכלות חזקות תמיד היו מטבעות חזקים - ארה"ב ברוב ההיסטוריה שלה, יפן במשך עשורים אחרי מלח"ע השנייה, ואפילו מערב גרמניה שהצטיינה במטבע חזק ובכלכלה משגשגת. אפשר היה לחשוב שהניסיון ההיסטורי הזה יגן על הגרמנים מהבלבול שאוחז אותם בכל הקשור ליתרונות המפוקפקים של היורו החלש, אך מסתבר שתעמולה ואינטרסים של קבוצות לחץ גוברים על ההיסטוריה ועל ההיגיון.

מה ההסבר לתופעה הזו של התחזקות הייצוא בד בבד עם התחזקות המטבע? הרי על פניו יש היגיון בחשש, שמטבע מקומי יקר יהפוך את הייצוא ליקר ויפגע בצמיחה. ובכן, לב העניין הוא שמטבעות אינם מתייקרים בחלל ריק. הפרנק השוויצרי הוא מטבע חזק כי הכלכלה השוויצרית היא כלכלה חזקה. זוהי כלכלה חופשית יחסית, מתועשת, עם חברות יצואניות מעולות כמו נסטלה, רוש ונוברטיס. החברות האלה מייצאות בסכומי עתק, מזרימות מטבע זר למדינה ומחזקות את המטבע המקומי. הרעיון שיש להחליש את הפרנק כדי להגן על החברות היצואניות שהייצוא שלהן הוא זה שמחזק את הפרנק מלכתחילה, הוא מעגלי וחסר היגיון.

בדיוק את אותו הדבר אפשר להגיד על כלכלת ישראל. מנסים להפחיד אותנו עם סיפורים על צבא של ספקולנטים מרושעים שמייקרים את השקל ומאיימים להביא עלינו אסון כלכלי. אך זוהי שטות, ספקולנטים באשר הם, בסה"כ רוכבים על מגמות כלכליות בסיסיות. הספקולנטים לא יוצרים את הכוחות האלה. אם כבר, הכוחות האלה יוצרים את הספקולנטים.

בדומה לשוויץ, למדינת ישראל מנועי ייצוא מרשימים, איכותיים, וייחודיים. תעשיית הנשק, התרופות, טכנולוגיה, מכירות סטרט-אפים, כימיקלים ועוד. הייצוא הזה מזרים לכאן מט"ח, מחזק את השקל, מוזיל את הייבוא ומקל על הצרכנים. כמו עם היורו והפרנק, הרעיון שבנק ישראל אמור לקנות דולרים כדי להחליש את השקל ולהגן על הייצוא, כאשר הייצוא הוא זה שמחזק את השקל מלכתחילה, הוא רעיון מגוחך.

הכותב הוא אנליסט באקסלנס-נשואה ברוקראז'