אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חברות המזון הגדולות דווקא נהנו מהמחאה צילום: חיים צח

חברות המזון הגדולות דווקא נהנו מהמחאה

הכלכלן הראשי באוצר טוען במחקר חדש כי המחאה החברתית אמנם פגעה ברשתות המזון, אך היצרניות הגדולות דווקא נהנו משיפור ביצועיהן. וגם, הדימיון בין קריסת קלאבמרקט לבעיות של מגה בהשפעתן על השוק

02.08.2015, 22:25 | נורית קדוש

יצרניות המזון אוהבות להצהיר על הימנעותן מהעלאת מחירים לצרכנים מאז 2013, אולם נראה כי הרווחיות התפעולית שלהן עדיין גבוהה משמעותית בהשוואה לזו של המחצית הראשונה של העשור הקודם.

קראו עוד בכלכליסט

מניתוח הריכוזיות והרווחיות בענף המזון שערך הכלכלן הראשי במשרד האוצר, יואל נוה, עולה כי שיעור הרווח המצרפי של כלל חברות המזון, שעמד ב־2005 על 2.7%, זינק עד 2010 ל־8.9%. הכלכלן חישב את הרווחיות כ"היחס בין הרווח לפני מס, לאחר 'החזרת' משכורת המנהלים לחברה, לבין מחזור המכירות". הניתוח התבסס על מאגרי המידע של רשות המסים, הכוללים משתנים מרכזיים מהדו"חות הכספיים המוגשים לה על ידי החברות הציבוריות והפרטיות במשק, דיווחי השכר של המעסיקים ונתוני היצוא.

 , צילום: תומריקו צילום: תומריקו  , צילום: תומריקו

באוצר אומרים כי על אף הירידה ברווחיות הענף ב־2011–2012 בעקבות המחאה החברתית, שיעור הרווחיות בשנים אלו עדיין גבוה משמעותית בהשוואה למחצית הראשונה של העשור הקודם. זאת כתוצאה מעלייה חדה בשיעור מצטבר של 36% במדד מחירי המזון ב־2012–2004, בעוד מדד המחירים לצרכן באותה תקופה עלה ב־21% בלבד.

אף שענף המזון בכללותו רשם ירידה ברווחיות ב־2012 בהמשך לירידה שהחלה עם פרוץ המחאה החברתית, בדיקת האוצר מצאה שיפור ברווחיות של 20 חברות המזון הגדולות באותה שנה. נתונים חלקיים של 2013 מצביעים על המשך העלייה ברווחיות החברות, ככל הנראה בהמשך לעליות מחיר של כ־6% שביצעו מרבית חברות המזון בשנה זו.

מחאת הקוטג מחאת הקוטג' בקיץ 2011 | צילום: אדם קפלן מחאת הקוטג

קריסת קלאבמרקט לפני כעשור היתה בין היתר פועל יוצא של שחיקת הרווחיות ברשתות השיווק על רקע התגברות התחרות בין הקמעונאים. באותן שנים נשחקה הרווחיות הממוצעת של שבע רשתות השיווק הגדולות מ־3.6% בשנת 2000 ל־1.6%

בשנת 2005. כעת החשש הוא שכישלון תוכנית ההבראה במגה תוביל לעליית מחירים.

בעוד הספקים הקטנים והבינוניים היו הראשונים להסכים להסדר החוב שהציעה מגה ולשוב לספק לה סחורה ללא תנאי, דווקא הספקים הגדולים עומדים בינתיים בסירובם להגדיל את מסגרות האשראי ולספק לה סחורה שלא תמורת תשלום במזומן. מהשוני בעמדות ניתן ללמוד על ההזדמנות שמזהים הספקים הגדולים להפוך את שוק המזון לריכוזי עוד יותר נוכח נסיון העבר.

מניתוח דיווחי החברות לרשות המסים עולה כי שנתיים לאחר קריסת קלאבמרקט חדלו לפעול בשוק המזון 13.9% מהחברות שהיו פעילות ערב הקריסה. לשם השוואה, 10.1% מחברות ענף המזון שהיו פעילות ערב פרוץ המשבר העולמי חדלו לפעול בעקבותיו.

תגיות