אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הסכם סודי בין משרדי הבריאות והאוצר ימנע קיצור תורי ה-MRI צילום: אלכס קולומויסקי

הסכם סודי בין משרדי הבריאות והאוצר ימנע קיצור תורי ה-MRI

שר הבריאות הבטיח להפחית את מחירי בדיקות ה־MRI בשליש כדי לעזור לקופות החולים במימונן. אולם לפי הסכם שחתם משרדו עם האוצר, המחירים יירדו רק ב־15%. במקביל, הקופות יספגו התייקרות באגרות המיון ולא ימהרו לזרז את התורים

12.10.2015, 06:43 | מיקי פלד

בתחילת ספטמבר עלה שר הבריאות יעקב ליצמן על הבמה בוועידה הלאומית של "כלכליסט" והגדיר סטנדרט חדש בשירות הציבורי: "מי שיחכה יותר משבועיים לתור ל־MRI, שיתקשר ללשכה שלי ואני אטפל בו". זו היתה ההזנקה של אחת הרפורמות המדוברות ביותר של שר הבריאות, כזו שעוד לפני שיושמה כבר הספיקה להרעיף עליו שבחים רבים - ולו מכיוון שסוף כל סוף מתחילים לטפל בתורים הארוכים לאחת הבדיקות החשובות לצורך אבחנה רפואית נכונה. אלא ש"כלכליסט" חושף את ההסכם הסודי בין משרד האוצר למשרד הבריאות, אשר מטיל ספק גדול ביכולת המימוש של המהפכה שאמורה להבטיח שהציבור יפסיק לשלם למערכת הפרטית כדי לקבל בדיקת MRI בזמן סביר.

קראו עוד בכלכליסט

רפורמת ה־MRI נשענת על שני מרכיבים, שמימושם המלא אמור להבטיח קיצור של ממוצע זמן ההמתנה לבדיקה מ־51 יום כיום ל־14 בלבד. המרכיב הראשון הוא הגדלת מספר מכשירי ה־MRI מ־25 כיום ל־46 בעוד שנתיים כדי להביא לעלייה של 30% בכמות הבדיקות. המרכיב השני הוא שקופות החולים ישתפו פעולה במימון הבדיקות ובדאגה לקיצור התורים. שיתוף הפעולה של הקופות כה חשוב, עד שליצמן טרח להזעיק את כל ארבעת ראשי הקופות למסיבת העיתונאים שערך בירושלים ביום ההכרזה הרשמית על הרפורמה לפני שלושה שבועות.

הכל תלוי בקופות

באותו מרכיב שני נכנס ההסכם הסודי בין שני המשרדים. זהו ההסכם שמגדיר בדיוק את חלוקת המשאבים והתקציבים, וגם את המחירים החדשים של בדיקות ה־MRI שהקופות משלמות לבתי החולים. הורדה משמעותית של המחירים היא המפתח להצלחת המרכיב השני של הרפורמה. כאשר "כלכליסט" פנה למשרד הבריאות בבקשה לקבל את ההסכם הוא נענה בשלילה, בטענה כי מדובר במסמך עבודה פנימי של משרדי הממשלה. ההסכם המלא הגיע לבסוף לידי "כלכליסט", והתמונה העולה ממנו מעלה שאלות קשות.

חשיבות תמחור הבדיקות ותקצוב הקופות עלתה גם היא במהלך מסיבת העיתונאים, שבמהלכה נשאל ליצמן שוב ושוב איך הקופות יממנו אותן לאור הפער בין הגידול בהוצאות על בדיקות MRI לבין התקצוב הנוסף שיגיע ממשרד הבריאות. הוא השיב כי מחיר הבדיקה יירד פחות או יותר בשליש. הסכום הזה, לצד תוספת תקציב של עד 60 מיליון שקל בשנה - שרובו מיועד לקופות - אמורים להבטיח שלקופות יהיו מספיק משאבים לממן את הזינוק הצפוי בכמות הפונים לבדיקות. במספרים זה אמור להיראות כך: עלייה של 30% במספר הבדיקות משמעותה כ־80 אלף בדיקות בשנה, ותחת הנחה שהמחיר שישלמו הקופות אחרי ההורדה יעמוד על כ־1,000 שקל לבדיקה, מדובר בתוספת לתקציב הוצאות הקופות של 80 מיליון שקל בשנה. התייעלות בתזמון התורים והפעלת חלק מהמכשירים על ידי הקופות עצמן אמורים לקזז את הפער, ובסופו של דבר ליצור מצב שבו תוספת התקציב לקופות מספיקה למימון הגידול בכמות הבדיקות.

יעקב ליצמן , צילום: אוהד צויגנברג יעקב ליצמן | צילום: אוהד צויגנברג יעקב ליצמן , צילום: אוהד צויגנברג

אלא שהפער בין דבריו של ליצמן למציאות מתגלה בהסכם הסודי בין שני המשרדים (בסעיפים 11.4–11.7). בסעיף הראשון מבין השלושה מצוין כי ועדת המחירים שקובעת את התעריפים שמשלמות הקופות על הבדיקות תוריד את מחיר בדיקת ה־MRI בשנה הבאה ב־125 שקל, כלומר כ־7% ממחיר המחירון של בדיקה רגילה, שעומד כיום על 1,850 שקל. הסעיפים הבאים קובעים כי בשנה הבאה בשום פנים ואופן לא תהיה הורדת מחיר מעבר לאותם 125 שקל, אבל תהיה אפשרות להוריד בעוד 125 שקל ב־2017. כלומר בסופו של דבר הורדת המחיר תהיה של כ־15%, רחוק מאוד מהשליש שליצמן דיבר עליו. אבל אפילו זו לא הבעיה הגדולה מבחינת הקופות.

סעיף 11.6 שיזם משרד האוצר ושליצמן הסכים לו אומר במפורש כי ההפחתה במחיר בדיקת ה־MRI תבוצע בסכום אפס, כך שבתמורה להורדת המחיר של הבדיקה בכ־250 שקל יעלה התעריף שמשלמות קופות החולים במיון בית החולים. כלומר, בסופו של דבר הקופות יממנו את ההפסדים של בתי החולים כתוצאה מהירידה במחיר בדיקת ה־MRI. בשורה התחתונה, לפחות מבחינת ההוצאה של הקופות בבתי חולים, הן יוציאו יותר כסף ממה שהן מוציאות כיום על MRI. אך במציאות שבה לקופות החולים גירעון של 2.5 מיליארד שקל בשנה, והן מונשמות רק באמצעות כספים ייעודיים מתקציב המדינה, עולה חשש כי כאשר לא משנים להן את מרכיב ההוצאה שלהן בבתי החולים - לא יהיה להן אינטרס לאפשר ליותר מבוטחים שלהן נגישות טובה יותר לבדיקות ה־MRI. או במילים אחרות, ההכרזה של ליצמן על תור של שבועיים לכל היותר תישאר בגדר פנטזיה.

גורם במשרד הבריאות אומר כי השאיפה היא שקופות החולים יוכלו להשתמש בעלייה במספר המכשירים וברישיונות שיקבלו לתפעל מכשירים בעצמן. זאת כדי לחזק את כוח המיקוח שלהן מול בתי החולים, ולהפחית את מחיר הבדיקה עוד יותר ובכך להקטין את ההוצאה יותר מאשר העלייה באגרת המיון.

ישלחו פחות חולים למיון

כמו כן, בדיקה מול בכירים במערכת הבריאות מעלה שההחלטה על העלאת אגרת המיון לקופות היא לא תמימה. באופן לא מוצהר היא משרתת רפורמה משמעותית אחרת של ליצמן לקיצור זמני ההמתנה ולשיפור השירות בחדרי המיון בבתי החולים. כפי שהודו אותם בכירים, כאשר מעלים את אגרת המיון לקופות, הן פחות ימהרו לשלוח חולים למיון - כלומר יקטינו את כמות החולים שנשלחים למיון, וישתפרו נתוני הצפיפות וזמני ההמתנה.

ממשרד הבריאות נמסר: "מחירי בדיקות ה־MRI ירדו באופן משמעותי בשנה האחרונה (מ־2,220 שקל ל־1,850 שקל), כחלק ממדיניות המשרד להגברת התחרות והיעילות בשירותי הבריאות. התקיימות מחיר המשקף נכונה את העלויות צפויה לתרום להקטנת זרם הממתינים בעתיד. לכלל התוכניות הלאומיות, לרבות מיונים וקיצור משך ההמתנה ל־MRI, ניתן תקציב ייעודי. השינויים במחירי ה־MRI והשינוי באגרות המיון לא מהווים מקור למימון התוכניות. שיטת מימון הוספות התקנים לכלל הגורמים במערכת היא באמצעות קידום מחיר יום אשפוז. תקצובה נעשה לפי רמת המחירים הקיימת".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות