הכי קל זה לפטר מאמן

פליקס נעים, מאמן הפועל כפר סבא, פוטר היום מקבוצתו. הוא מצטרף לרשימה ארוכה של מאמנים שפוטרו העונה ובעונה שעברה. מבין 14 קבוצות ליגת העל, יש רק שני מאמנים שממשיכים עם קבוצתם מהעונה שעברה. וגם במקרים שלהם הם כמעט פוטרו/התפטרו (רן בן שמעון ממכבי פתח תקווה) או פוטרו והוחזרו באופן מיידי (חיים סילבס בהפועל רעננה).

על פי כל המחקרים, פיטורי מאמנים לא ממש משנים את התמונה הכללית של הקבוצה, כל קבוצה, בכל ענף ספורט.

למשל, מחקר מקיף שערכה אוניברסיטת מונסטר מגרמניה בתוצאות מ־40 שנות בונדסליגה גילה כי פיטורי מאמנים באמצע העונה כמעט לא מביאים לשינוי. למען האמת, השינוי הוא טיפה חיובי. ממש טיפה חיובי. 0.08 חיובי יותר. החוקרים בדקו את עשר התוצאות של כל קבוצה לפני שהיא פיטרה את המאמן שלה ואת עשר התוצאות אחרי שמינתה מחליף. הם גילו שההבדל בצבירת הנקודות ובהפרשי השערים עומד על 0.08. מזערי. כמו כן, הם גילו כי כמעט תמיד יש הפרש שערים שלילי בשני המשחקים שלפני הפיטורים (מה שכנראה מוביל לפיטורים) וחזרה להפרש השערים "הרגיל" אחרי מינוי המחליף (מה שמסביר את תופעת "השחקנים נלחמו עבור המאמן החדש").

גם במחקר שערכו ב-SBnation, אתר הספורט האמריקאי, גילו שפיטורי מאמנים משפרים במעט את תוצאות הקבוצות בכל הליגות המקצועניות בארה"ב. באתר לקחו תוצאות של קבוצות מה-NFL, NBA, NHL ו-MLB לפני פיטורי המאמן ואחרי וגילו שהשיפור הוא מינימלי. 0.3% בערך. כלומר, פחות מ-1% - כמו בבונדסליגה. גם במחקר שערכו בקרב קבוצות ספורט קולג'ים גילו שהשינוי הוא מזערי אם לא קיים (לפי מחקר שנערך במשך שנים ופורסם Social Science Quarterly).  

בקיצור, בכל ענף ספורט, בטווח הארוך החלפת מאמן לא באמת משפיעה על עתיד הקבוצה. תקציב השכר של השחקנים, למשל, משפיע יותר ממאמן, כמו גם היררכיה מסודרת במועדון.  

עוד יותר קשה להבין מה עוזר לפטר מאמן כושל כביכול ולהביא מאמן מאותה רשימה מצומצמת של מאמנים ישראליים שכשלו בליגת העל.

רן בן שמעון. אחד משני המאמנים בליגת העל שהמשיכו מהעונה שעברה | צילום: עוז מועלם

כולם משתמשים באותו ספר טלפונים

לבעלי הקבוצות בישראל אין דמיון מפותח או שכולם משתמשים באותו ספר טלפונים. המאמנים הם אותם מאמנים, המחליפים הם המפוטרים, המפוטרים הם המחליפים. זה לא שיבריקו עכשיו עם מאמן חדש מהקולג'ים בארה"ב, שיביא תפיסת עולם חדשה וצוות מאמני כושר נדיר, זה לא שגילו איזה סטודנט של המשחק שעושה אחלה עבודה במחלקת נוער קטנה ויקבל את צ'אנס חייו. זה לא שיביאו את ארסן ונגר הבא משטרסבורג או מאמן איטלקי שמצליח בליגה הפלסטינית.

וזה לא שמודדים את המאמן בכלים אובייקטיבים שמסייעים לקבל החלטה טובה לגבי המאמן הבא. הרי לאף אחד מהבעלים אין באמת תוכנית. וזה לא שיש אנשי מקצוע שמקבלים את ההחלטות. מילא, היה לכל קבוצה מנהל מקצועי שהיה יודע לשפוט עבודה של מאמן והיה מחליט לפטרו, אבל ב-98% מהמקרים אין כזה בנאדם. זה סתם עסקן שמקבל החלטה. עסקן שהמרחק בינו לבין אסטרטגיה ספורטיבית מאורגנת, גדול כמו המרחק בין אייל לחמן לאלכס פרגוסון.

מה זה אומר? קבוצת מיטילאנד, למשל מודדת את ההצלחה או הכישלון שלה לפי מספר המצבים המסוכנים שאליהם הגיעה. "כל המועדון צריך להאמין במודל", אומר ראסמוס אנקרסן, היו"ר של מיטילאנד. "המאמן שלנו לא יפוטר בגלל הדירוג שלנו בטבלה", הסביר אנקרסן את גישת הניהול שלו. "הוא יישפט על פי מדדים חשובים שבטווח הארוך אנחנו מאמינים שהם שמלמדים אותנו יותר על ההצלחה של הדרך שלנו". והדרך מוצלחת. הקבוצה בצמרת הליגה הדנית אחרי זכייה היסטורית באליפות (ועזיבת מאמן, אגב)..

לפטר מאמן זה הכי קל בעולם. במקום לשנות סגל של 25 שחקנים, מפטרים עובד אחד. במקום לחשוב לטווח הארוך, להתוות דרך מקצועית, להביא איש מקצוע אמיתי שינהל את הצד המקצועי ויקבל החלטות, מפטרים את האיש שהכי קל לפטר. ואז מביאים מישהו חדש, שגם אותו יהיה קל לפטר. וככה נראה הכדורגל שלנו. מנוהל על ידי אנשים שרק מחפשים את הדרך הקלה, ומאמנים שקל לפטר וקל להחתים.