ההייטק לא צריך שדולה אחת ובטח שלא שלוש

המטרה של שדולות ההייטק המקומיות אינה לסייע לתעשיית ההייטק המקומית. כדי לסייע לתעשייה הן היו צריכות לגבש שורה של תקנות והצעות שהיו מקלות את הדרך של התעשייה, או נמנעות מהכרזות ריקות מתוכן ובעיקר מהקמת שדולות מיותרות.

ההייטק בישראל לא אוהב את הפוליטיקה המקומית. אם כבר הוא אוהב אותה מרחוק. אף שהפוליטיקאים יודעים שההייטק הישראלי לא רוצה אותם, הם שמחים להתחבר אליו. הכיסוי התקשורתי הרב שלו זוכה הסטארט־אפ ניישן הוא הזדמנות שח"כים אינם יכולים לפספס — וכמו פטריות אחרי הגשם יש בכנסת שלוש שדולות פעילות, אשר כל אחת מהן עושה בעיקר רעש תקשורתי.

בסוף פברואר הוקמה בכנסת השדולה השלישית להייטק הישראלי שמטרתה, על פי הגדרת מייסדיה ח"כ מנואל טרכטנברג מהמחנה הציוני ויואב קיש מהליכוד, לעודד חברות ישראליות לצמוח לטווח ארוך. השדולה השנייה היא שדולת הסטארט־אפ של יואב קיש. מטרותיה דומות לזו של הראשונה, אם כי היא מתמקדת בכלל חברות הסטארט־אפ ולא רק אלה שבשלב הצמיחה. לצדן פועלת זה זמן שדולת ההייטק של רוברט אילטוב מישראל ביתנו. עיקר פועלן של שדולות אלו במושב האחרון היה הודעות לעיתונות ופעילות יחסי ציבור ענפה.

תהילת העולם של הכנסת הגיעה בזכות ח"כ טרכטנברג, אשר העז להגיד שהאקזיטים הם אסון ופגע בלב לבה של התעשייה. "האקזיטים שאנחנו משבחים היום הם אסון עבור מדינת ישראל. מספר מועט של אנשים שמתעשרים היום ומגיע להם, מוכרים את העתיד של המדינה. ההייטק הוא כבר לא מנוע הצמיחה של המשק". בדבריו אלו עורר עליו טרכטנברג את כל מובילי תעשיית ההייטק המקומית — החל במייקל אייזנברג מקרן אלף, וכלה בבכירי תעשייה נוספים אשר הסבירו לו בפשטות שבלי אקזיטים לא יהיה הייטק ישראלי. בכירי התעשייה לא הבינו שטרכטנברג כנראה יודע את זה, אבל את שלו הוא השיג — לשבוע בודד שמו כיכב בכל אמצעי תקשורת.

ההצלחה הגדולה של הכנסת והממשלה עדיין שייכת למושב הקודם, כאשר ביולי אשתקד אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הקמת הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית על פי התיקון לחוק המו"פ. הרשות אמורה להחליף עד סוף 2016 באופן מלא את המדען הראשי, וכעת נמצאת בשלבים מתקדמים של איתור מנכ"ל.

ישנם כמה צדיקים בסדום דוגמת ח"כ אראל מרגלית, בעל עבר מפואר בתעשיית ההייטק כאחד ממקימי קרן ההון סיכון JVP, אשר פעל בעבר עבור התעשייה בדרום וכיום עבור זו שבצפון.

גם שלי יחימוביץ' מנסה לסייע לעובדי ההייטק לקבל תנאי עבודה הוגנים יותר עבור עבודתם, כאשר הובילה בעבר את יוזמת השעות הנוספות בענף ההייטק ועוררה עליה את זעם החברות.