השבת השחורה של יצרניות הרכב

שורת פשיטות, דרישות לריקולים ואזהרות על חשדות לאי־סדרים שביצעו ודיווחו הרגולטורים של תעשיית הרכב מוכיחים סופית שמאז התפוצצות פרשת דיזלגייט פחת החשש מראשי התעשייה, שאחראית להעסקת מיליוני בני אדם ברחבי העולם.

עד ספטמבר 2015 נזהרו הרגולטורים מלתקוף את יצרניות הרכב, אולם עתה נראה שכמעט אף חברת רכב אינה חסינה עוד מפני פשיטות, חקירות ודרישות לשפר את נתוני צריכת הדלק ואת רמת פליטות הזיהום של רכביה.

בסוף השבוע האחרון פשטו נציגים של הממשל הצרפתי על מתקני המחקר והפיתוח של קבוצת PSA, החברה־האם של פיז'ו־סיטרואן ו־DS, החרימו מסמכים וניירת ועיכבו בכירים בחברה לחקירה בנושא צריכת הדלק וזיהום האוויר של רכבי החברה. במקביל הודיע הממשל הגרמני שידרוש מיצרניות הרכב פורשה, פולקסווגן ואופל לבצע ריקול לכ־630 אלף מכוניות דיזל הנוסעות בכבישי המדינה, לאחר שנמצא שמערכות שמותקנות בהן למניעת פליטת מזהמים בשעת התנעה עלולות להשתבש בטמפרטורות מסוימות. גם הממשל האמריקאי דרש בימים האחרונים ממרצדס בנץ לבדוק "אי־סדרים" בנוגע לפליטת המזהמים של מכוניותיה.

האירועים הללו מצטרפים לפשיטה שביצעו חוקרים מטעם ממשלת צרפת על משרדי רנו בינואר האחרון, בחשד לזיוף תוצאות צריכת דלק וזיהום בדגמים המצוידים במנועי טורבו דיזל בנפח 1.5 ליטרים. גם היצרניות האסייתיות לא טמנו ידן בצלחת: בשבוע שעבר חשפה מיצובישי כי זייפה את תוצאות מבחני צריכת הדלק בכמה דגמים עירוניים שמיועדים בעיקר לשיווק ביפן; ואילו השלטונות ביפן הודיעו בחודש מרץ שבדיקות גילו שצריכת הדלק של דגמי דיזל של יצרניות רכב אחדות, ובהן טויוטה וניסאן, גבוהה מן הנתונים המוצהרים.

בניגוד לפרשת דיזלגייט, שבמרכזה עמד זיוף במזיד של נתוני זיהום, גל הפשיטות הנוכחי מתמקד בפער בין נתוני היצרן בדבר צריכת דלק לבין הצריכה האמיתית בפועל. נתוני היצרנים מתקבלים במבחנים מרוככים שבוצעו בתנאי מעבדה הרחוקים מתנאי נסיעה אמיתית, ועל כן מניבים תוצאות אופטימיות למדי. מבחנים שערך משרד התחבורה הבריטי ושתוצאותיהם פורסמו בשבוע שעבר חשפו פערים גדולים בין תוצאות צריכת הדלק בפועל לבין נתוני היצרן בדגמי מכוניות רבות, שאף פולטות מזהמים בשיעור של עשרות ולעתים מאות אחוזים מעבר לנתוני ם המוצהרים שמספק היצרן.

תקנים חדשים למדידת צריכת דלק ומזהמים

כבר שנים ארוכות שגורמים באיחוד האירופי משמיעים את קולם נגד החריגות מנתוני צריכת הדלק המוצהרים של חברות הרכב. ההיגיון המנחה הוא שככל שצריכת הדלק נמוכה יותר, כך גם פליטת המזהמים תהיה נמוכה יותר. אלא שעד כה גברו הלחצים של יצרניות הרכב - שלפי ACEA, ארגון הגג של חברות הרכב, מעסיקות כ־6% מאוכלוסיית היבשת - ושיטת המדידה לא השתנתה. כעת נראה שהאיחוד האירופי בשל להוציא לפועל תוכנית מגירה בנושא שהוא מחזיק באמתחתו כבר מ־2014.

מאז התפוצצות דיזלגייט מפעיל האיחוד לחצים להטמעה של מבחני RDE (Real Driving Emissions) כשיטה חדשה למדידת צריכת דלק. מבחני RDE יתקיימו בתנאי נסיעה אמיתיים וייכנסו לתוקף כבר בספטמבר 2017. במבחנים אלה הרכב יידרש לנסוע בעליות ובירידות, להאיץ בפתאומיות, לבלום בפתאומיות ולבצע תמרונים שונים המגדילים את צריכת הדלק. בנוסף, המבחנים הללו יקבעו טווח חריגה מקסימלי מהנתונים המוצהרים של החברה: משנה הבאה רכב חדש יוכל לפלוט מזהמים בשיעור של עד 110% יותר מהנתונים הרשמיים של היצרן, ומ־2020 תותר חריגה של 50% בלבד, בעוד שכיום מותרת חריגה של 250%. הסטנדרט החדש נוגע לפליטת NOx: חלקיקי זיהום שנפלטים בעיקר ממנועי דיזל. התקינה החדשה תחול על 23 יצרניות רכב שמייצרות או משווקות רכבים באירופה.

בישראל: לא בטוח שהמס הירוק יפנק

אחרי שמבחני RDE ייכנסו לתוקפם באירופה, הם יגיעו גם לשוק הרכב הישראלי. מדובר בבשורות טובות לצרכן המקומי: מכוניות מדגמי 2017 ואילך יהיו נקיות יותר מבחינה סביבתית וגם חסכוניות יותר בצריכת דלק. עם זאת, בניגוד לציפיות, לא בטוח שהמהלך הזה ייטיב עם כיסו של הצרכן. בישראל מוטל שיעור מס של 83% על רכישת רכב חדש, וממנו מנוכים סכומים שנעים בין אפס ל־15 אלף שקל, בהתאם לכמות המזהמים שהמכונית פולטת. הניכוי גדל ככל שהמכונית פולטת פחות מזהמים. מבחני RDE צפויים להוביל לפיתוח טכנולוגיות שיפחיתו את צריכת הדלק ובהתאם לכך את פליטת המזהמים, כך שעל הנייר לפחות המהלך הזה אמור להעניק לצרכן בישראל זיכוי גדול יותר במס הקנייה.

אלא שבבדיקה מול רשות המסים נמסר כי "רשות המסים, עם גורמי הממשלה הרלבנטיים, תבחן בין היתר גם את השינויים בשיטת המדידה של האיחוד האירופי לפני פרסום נוסחה חדשה למיסוי הירוק". המשמעות היא שייתכן בהחלט שכשמבחני RDE ייכנסו לתוקף, רשות המסים תעדכן את נוסחת הטבת המס לרעת הרוכשים.

מלבד זאת, אין לשכוח כי בדרך אל כיסו של הצרכן מצויה חוליה נוספת: יבואן הרכב. היבואנים מצדם לא צפויים למהר ולגלגל את הטבת המס לצרכנים, ואת הדוגמה הטובה ביותר לכך סיפקה ל"כלכליסט" קבוצת קרסו, יבואנית רנו. קפצ'ור טורבו דיזל של רנו הוא אחד הדגמים שהחברה משווקת בארץ, ולפני חודשים אחדים פשטו חוקרים על משרדי רנו בגין חשד שהדגם הזה פולט כמויות חריגות של מזהמים. בעקבות זאת הודיעה רנו לפני כמה שבועות כי תשדרג את מנועי הקפצ'ור כדי שיהיו ידידותיים יותר לסביבה. מבחינת כיסו של הצרכן הישראלי, המשמעות היא זיכוי מס גדול יותר.

אולם כשפנינו לקבוצת קרסו וביקשנו לברר בכמה יופחת מחירו של הקפצ'ור טורבו דיזל בעקבות הפחתת פליטות המזהמים, נענינו כי מחירו כבר אטרקטיבי בשוק הישראלי - ולכן לא ישתנה.