הפחתת מסים היא מהלך יעיל. בתיאוריה

הבלון החדש שהפריח שר האוצר משה כחלון — הפחתת מס החברות ב־2% ל־23% והפחתת מס ההכנסה ב־1% במדרגות המס הנמוכות — מעורר תהיות רבות: לא בטוח שמצבו של המשק הישראלי מאפשר הפחתת מסים, שההפחתה תעודד את הצריכה הפרטית, שהנתונים שכחלון הסתמך עליהם באמת תומכים במהלך ושזו האופציה הטובה ביותר לעידוד הצמיחה במשק.

תיאוריה ומציאות לחוד

על פניו הפחתת מסים היא הפתרון הקל ביותר לעידוד הצמיחה. אין חולק על כך שבתיאוריה הפחתת מסים מעודדת צמיחה — הפחתת מס החברות אמורה לעודד את החברות להרחיב את פעילותן ואת היקף השקעותיהן והפחתת מס ההכנסה אמורה לעודד את הצריכה ואת התעסוקה, וכל אלה אמורים להביא לעליה בצמיחה המדשדשת של המשק.

אלא שלפי כל חברות הדירוג, גופים כלכליים בינלאומיים, אגף התקציבים במשרד האוצר ובנק ישראל, הדרך הנכונה לעודד צמיחה היא השקעות במשק ובעיקר דרך רפורמות, ולא דרך הפחתת מסים. לפי כל הגופים האלה, רפורמות שיביאו לייעול המשק, כמו הרפורמה בחברת החשמל ורפורמות בחברות ממשלתיות נוספות שכחלון מתמהמה בנוגע אליהן משום שמדובר במוקשים פוליטיים, יחוללו צמיחה ארוכת טווח ולא כזו שתתפוגג לאחר שנה.

כחלון מסביר את המהלך בהיווצרות עודפי גבייה של 4 מיליארד שקל מתחילת 2016, אולם כאשר בוחנים את נתוני הצמיחה של המשק הישראלי התמונה נראית אחרת. תיאורטית אמור להתקיים מתאם בין הכנסות גבוהות לצמיחה גבוהה. ואולם, בניגוד לאוצר, שצפה שהצמיחה ב־2016 תהיה 2.8%, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרבעון הראשון של השנה (ינואר־מרץ) מעידים שקצב הצמיחה הוא 1.3%. גם תחזית בנק ישראל מצביעה על נתון צמיחה נמוך מזה של האוצר, ולפיה הצמיחה ב־2016 תסתכם ב־2.4%. האם ייתכן כי מלכתחילה האוצר קבע יעד גבייה נמוך כדי לאפשר לשר לעשות בעודפים כראות עיניו? הרי אם התחזית היתה מדויקת יותר מלכתחילה, העודפים הללו היו נכללים במסגרת תקציב המדינה שמאשרות הממשלה והכנסת.

אם ישנו עודף גבייה כה משמעותי, לפי כלכלנים רבים הצעד המתבקש הוא דווקא הפוך, וזאת משום שהעלאת מסים יעילה יותר בדיוק במצב הנוכחי, שבו הכנסות המדינה גבוהות, שיעור האבטלה נמוך יחסית והמשק לא נמצא במיתון למרות נתוני הצמיחה הנמוכים. במצב כזה. העלאת מס בכל שיעור שהוא פירושה רווח גבוה יותר לכלל המשק.

מימין מנכ"ל משרד רה"מ אלי גרונר ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג | צילום: עמית שעל, שרונה מזליאן- לוי

נכון, הפחתת מסים היא מעל הכל מהלך פוליטי. גם אם האוצר החליט שאין סיבה להעלות מסים, הפחתת מסים היא מעשה מוזר, שכן אם מחר יפקוד את המשק הישראלי משבר והמדינה תצטרך להגדיל את הכנסותיה, יהיה לה קשה להעלות מסים — שזה עתה הפחיתה — שיכבידו את העול לציבור.

הפחחת המסים עלולה להכביד גם את הנטל על הדור הבא. לפי הערכות, הפחתת מס החברות ב־2% תגרע מהכנסות המדינה מסים בהיקף של 1.4 מיליארד שקל בשנה, ואילו הפחתת מס ההכנסה ב־1% תביא לאובדן הכנסות של כ־3 מיליארד שקל בשנה. כמו כן, הפחתת המסים יכולה להעלות את תקרת הגירעון שנקבעה בתקציב המדינה ל־2017 מ־2.5% לכ־3%.

לכן, חלק מפקידי אגף התקציבים מתנגדים למהלך, משום שלפי הערכות, הבור בתקציב 2017 צפוי להיות 14 מיליארד שקל (בצד ההכנסות וההוצאות גם יחד) והבור בתקציב 2018 צפוי לעמוד על 8 מיליארד שקל (בצד ההכנסות וההוצאות גם יחד).

בעקבות הנתונים האלה השאלה המרכזית שמעלים כלכלנים נוכח היוזמה החדשה של כחלון היא מהו הגירעון שממנו יחס החוב־תוצר של ישראל יתחיל לעלות. בחודש מאי האחרון התפארו באוצר בהצלחתם להפחית את יחס החוב־תוצר ב־2.1% ב־2015 — מ־66.7% ל־64.6%. ואולם, למעשה, הקרדיט על כך מגיע בעיקר למגמות עולמיות, כמו הירידה במחיר הנפט, שלא קשורות לאופן ניהול החוב של ישראל מצד האוצר והממשלה. אם המסים יופחתו, תקרת הגירעון תעלה והיחס בין החוב לתוצר יוחרף, הדבר עלול להעלות את תשלומי הריבית על החוב הלאומי ולהגדיל את חלקם בתקציב המדינה. במילים פשוטות, המהלך של כחלון עלול להתברר כנטילת הלוואה גדולה על חשבון שר האוצר, התקציב והדורות הבאים.

חלק מפעולותיו האחרונות של כחלון מעידות שהוא יודע שהמהלך עלול להעמיק את הבור בתקציב ואת הגירעון. בימים אלה שר האוצר פועל למציאת פתרונות לבור התקציבי, למשל קבלת הכנסות חד־פעמיות ממפעל הפיס ומחברת קו צינור אילת־אשקלון (קצא"א). גורמים המעורבים בנושא מספרים כי הלחץ של לשכת כחלון על גופים שונים להעביר הכנסות לקופת המדינה גבר לאחרונה.

מבחינה פוליטית וציבורית קל יותר להעביר את הורדת מס ההכנסה מהורדת מס החברות, וישנם גורמים הסבורים שהפחתתו של הראשון היא דרך להמתיק את הפחתתו של השני. נוסף על כך, הפחתת מס ההכנסה היא מהלך שנוי במחלוקת מבחינה מקצועית. היא אמורה להשיג שני יעדים — עידוד התעסוקה והעלאת הצריכה. עם זאת, למעשה, שיעור האבטלה בישראל נמוך יחסית ושינויים רבים בצריכה מוסברים בכלל על ידי שינויים התנהגותיים ולא על ידי פעולות יזומות של הממשלה, ולכן לא ברור מה הצידוק הכלכלי למהלך שכזה.

אחד הדברים המטרידים ביוזמה של כחלון הוא העובדה שחלק חשוב מהנתונים כלל לא חשופים לציבור. כחלון גנז את הפרק הנוגע למס החברות ואת הפרק הנוגע לחוק לעידוד השקעות הון (שבו מופיעות ההטבות שמקבלות חברות רבות) מדו"ח מינהל הכנסות המדינה, שפורסם בחלקים במהלך השנה האחרונה — אולי משום שהוא העדיף לא להתמודד עם הסוגיה ועם ביקורת ציבורית פוטנציאלית. אך גם אם הנתונים היו חשופים לציבור, הדו"ח מתייחס לשנים 2013–2014 כך שהרלבנטיות שלו מוטלת בספק.

רה"מ תומך בשר האוצר

ראש הממשלה בנימין נתניהו תומך במהלך הפחתת המסים המתוכנן של כחלון. מנכ"ל משרדו אלי גרונר אמר ל"כלכליסט": "אנחנו בעד הפחתת מסים. זה תואם את המדיניות שלנו, ואם משרד האוצר ילך על זה הוא יקבל מאיתנו גיבוי מלא".

לדברי גרונר, "ברמת העיקרון, ככל ששיעורי המס נמוכים יותר סביר להניח שתהיה הצלחה גדולה יותר בגבייה. מס החברות בארץ לא עד כדי כך נמוך, ולכן לא נאבד מההכנסות אם נוריד את המיסוי. אותו הדבר גם במס הכנסה".

בימים אלה עובדים צוותים של משרד ראש הממשלה עם משרד האוצר על גיבוש תקציב המדינה הבא שיובא לאישור הממשלה ב־11 באוגוסט.

ישנם צעדים נוספים

אם הפחתת מס החברות תצא לפועל, היא תחבור למהלך נוסף לעידוד הצמיחה, שעליו עמלים באוצר בימים אלה ושאותו מתכוונים לכלול בחוק ההסדרים הנלווה לתקציב המדינה הקרוב — מתן הטבות מס משמעותיות לחברות הייטק שיעבירו לישראל את הקניין הרוחני שלהן ואת מרכזי הפיתוח והמחקר.

לפי הצעת החוק המתגבשת, חברות שיעתיקו לארץ את הקניין הרוחני שלהן או לחלופין ירשמו בארץ קניין רוחני חדש שפותח בישראל יזכו לשיעורי מס חברות מופחתים של 5% על ההכנסות ו־5% על דיבידנדים למשך עשר שנים.

כשמוסיפים לכך את החוק לעידוד השקעות הון, שמעניק שיעורי מס מופחתים של 9% לחברות שעומדות בקריטריונים ופועלות במרכז הארץ ו־16% לחברות שפועלות בפריפריה, ניתן לראות כי העסקים הקטנים הם שייהנו מהפחתת מס החברות, ולכן המהלך זוכה לתמיכה רחבה יחסית בקרב הדרג הפקידותי בממשלה שנדרש למצוא צעדים להעלאת הצמיחה.

ההפחתה לא תואמה עם בנק ישראל

הדיון בלשכת שר האוצר משה כחלון על האפשרות להפחתת שיעורי המס לא נעשה בתיאום עם בנק ישראל. ככל הנראה הנגידה קרנית פלוג שמעה על כוונת המשרד להפחית את המסים מהתקשורת. כך או כך, עמדתה של הנגידה בנושא הפחתת המסים ידועה — היא מתנגדת.

פלוג אמרה כמה פעמים בעבר כי בשל הצורך להוסיף כספים בהיקף גדול לתקציבים האזרחיים בישראל — תקציב מערכת החינוך, תקציב מערכת הבריאות, תקציב מערכת הרווחה, תקציב התשתיות וכו’ — כדי לשפר את השירותים הניתנים לציבר במקביל לשמירה על יעדי הגירעון, יש להעלות מסים, כולל מסים ישירים, ולא להפחית אותם.