תעודת הפטירה של גוש היורו ממתינה לחתימה באיטליה

אחרי הברקזיט ודונלד טראמפ, כדאי שנתחיל להתכונן לקאמבק של המשבר בגוש היורו. אם ראש ממשלת איטליה מתאו רנצי יפסיד במשאל העם החוקתי שהוא יזם ויתקיים ביום ראשון הבא, אני צופה שרשרת אירועים שיטילו צל כבד על המשך השתייכותה של המדינה לגוש היורו.

גורמי העומק לאפשרות המטרידה הזו לא קשורים כלל למשאל עצמו. הנקודה החשובה ביותר שיש להבחין בה היא התפקוד הכלכלי של איטליה מאז הצטרפותה לגוש היורו ב־1999. הפריון הכולל (TFP - החלק מהתפוקה שלא מתבסס על התשומות אלא על יעילות ניצולן) במשק האיטלקי ירד ב־5% מאז 1999, בשעה שזה של גרמניה וצרפת, למשל, עלה בכ־10%.

שאלות ותשובות: על מה הולכים האיטלקים למשאל עם? ניצחון במשאל העם יעניק לממשלה יציבות וחופש פעולה, הפסד יזרוק את איטליה לכאוס פוליטי שירות כלכליסטלכתבה המלאה

מורשת ברלוסקוני

מקור אחר לדאגה הוא כישלון האיחוד האירופי ליצור איחוד כלכלי ובנקאי מספק אחרי המשבר של 2010 - 2012 בגוש היורו ולכפות מדיניות צנע על המדינות החברות בגוש. אם תהיתם מדוע אנגלה מרקל לא יכולה להיות מנהיגת העולם החופשי, הנה התשובה שלכם. קנצלרית גרמניה לא הצליחה להנהיג את אירופה כשהיבשת הייתה זקוקה להנהגה.

ראש ממשלת איטליה מתאו רנצי. יציאה של איטליה מגוש היורו תביא לחדלות הפירעון הגדולה בהיסטוריה. מחזיקי אג"ח איטלקיות נקובות ביורו ייאלצו לקבל את כספם בלירות | צילום: איי אף פי

צירוף שני הגורמים הללו הביא להתחזקות התנועות הפופוליסטיות באירופה. באיטליה יש שלוש מפלגות אופוזיציה, וכולן נוטות לתמוך ביציאה מגוש היורו. הגדולה שבהן היא תנועת 5 הכוכבים, מפלגה שהגדירה מחדש את החלוקה הקלאסית בין ימין לשמאל. השנייה בגודלה היא מפלגת פורצה איטליה שהקים סילביו ברלוסקוני, שהחלה לגלות התנגדות לשימוש ביורו אחרי שמייסדה נאלץ להתפטר מתפקיד ראש הממשלה ב־2011. המפלגה השלישית היא "הליגה הצפונית" הבדלנית, שתומכת בהפיכתה של צפון איטליה למדינה עצמאית. במדינות דמוקרטיות מפלגות אופוזיציה מגיעות בסופו של דבר לשלטון. מתישהו זה יקרה גם באיטליה. משאל העם חשוב בגלל שהוא עלול להאיץ יציאה של איטליה מגוש היורו. רנצי הבטיח להתפטר אם הוא יפסיד, צעד שיוביל לכאוס פוליטי. ב־5 בדצמבר, היום שלמחרת המשאל, אירופה עלולה להתעורר לסכנה מיידית של התפרקות.

ניצחון של מועמדת הימין הקיצוני מרין לה פן בבחירות לנשיאות בצרפת הוא כבר מזמן לא אפשרות זניחה. מבין כל אלו שהכריזו על מועמדותם, נראה שהיא המוכנה ביותר. יש, אמנם, כאלה שעשויים לנצח אותה כמו שר הכלכלה לשעבר עמנואל מקרו. אבל לא נראה שהוא יצליח להגיע לסיבוב השני של הבחירות כיוון שהוא רץ כמועמד עצמאי, ואין מאחוריו מנגנון מפלגתי תומך. לה פן הבטיחה שאם היא תהיה נשיאה היא תקיים משאל עם על עתיד צרפת באיחוד האירופי. אם תוצאות המשאל הזה יביאו לפרישה של צרפת ממנו, הן האיחוד האירופי והן היורו יהפכו לנחלת העבר.

יציאה של צרפת או איטליה מגוש היורו תוביל לחדלות הפירעון הגדולה בהיסטוריה. הנושים שמחזיקים באגרות חוב צרפתיות או איטלקיות שנקובות ביורו ייאלצו לקבל בחזרה את הכסף שלהם בצורת פרנקים או לירות - מטבעות ששער החליפין שלהם יהיה נמוך משמעותית מהיורו. מכיוון שבנקים לא צריכים להחזיק הון עצמי כנגד אחזקתם באג"ח ממשלתיות, ההפסדים ידחפו רבים מהם לפשיטת רגל מיידית. אחת ממדינות שתפגע מכך תהיה גרמניה, שהבנקים שלהן מחזיקים בכמות נכבדה של האג"ח הללו.

אופטימיות יחסית

האם ניתן למנוע את הקטסטרופה? תיאורטית, התשובה היא חיובית. אבל כדי לעשות זאת דרושה שורת צעדים שיינקטו בזמן ובסדר הנכונים. בתור התחלה, על אנגלה מרקל להסכים למה שהיא סירבה לו ב־2012: גיבוש מפת דרכים שתוביל לאיחוד תקציבי ופוליטי מלא של מדינות האיחוד האירופי. האיחוד יצטרך גם לחזק את מנגנון היציבות שהוא הקים כתגובה למשבר בגוש היורו, אבל לא מתאים למדינות בסדר הגודל של צרפת או איטליה.

מה הסיכוי שזה יקרה? אפשר לחשוב על העניין כך: אם נשאל את מרקל האם היא מעוניינת בהנפקת אג"ח נקובות ביורו בגיבוי משותף של כל ממשלות הגוש, היא תשיב בשלילה. אבל אם עליה לבחור בין הנפקת אג"ח כאלו לבין יציאה של איטליה מגוש היורו, תשובתה כנראה תהיה שונה - אבל היא תלויה באם השאלה תועלה בפניה לפני או אחרי הבחירות הכלליות בגרמניה בסתיו הבא.

ההערכה שלי היא שלא נחזה בקריסת האיחוד האירופי או גוש היורו, אלא ביציאה של לפחות מדינה אחת ממנו. אולי איטליה, אבל כנראה שלא צרפת. בהתחשב בהפתעות שסיפקה לנו 2016 עד עכשיו, נראה שהתחזית הזו ניצבת על הצד האופטימי של הסקאלה.