הרוח עצרה: כבר לא משקיעים באנרגיה נקייה

קריסתה של חברת הקלינטק הישראלי פנטלום שהגיעה השבוע לפירוק מסמנת במובנים רבים את כישלונה של תעשיית הקלינטק הישראלית כולה. בתחילת דרכה ב־2009 נהנתה החברה מזרם ההשקעות הגדול שזרם בזמנו אל תחום הקלינטק, אך שורה של בעיות שאליהן נקלע התחום ושינויי מחירים בשוק האנרגיה הגלובלי הכניסו את התחום כולו לקיפאון.

המערכת שפיתחה פנטלום נועדה לשפר את יעילות הפקת האנרגיה של טורבינות רוח. המערכת משתמשת בקרן לייזר שמודדת את כיוון הרוח ועוצמתה, ומשתמשת במידע כדי לכוון את הטורבינה ליעילות מקסימלית. החברה, שהוקמה בידי שגיא צדקה וד"ר נתן סלע גייסה 22.75 מיליון דולר במספר סבבים, שהאחרון בהם נערך ב־2013 והובל בידי קרן ברייט קפיטל. משקיעים נוספים היו ענקית האנרגיה והרובוטיקה ABB, קרן ההשקעות של GE, קרן DFJ האמריקאית, והקרנות סידר ואוורגרין הישראליות.

טורבינות רוח. ההשקעות בתחום הקלינטק הפכו לסעיף שולי בלבד

מאז שקעה החברה לחובות והיא מחפשת קונה לקניין הרוחני, הטכנולוגיות שפיתחה והטכנולוגיות העתידיות הנמצאות בפיתוח. המפרקים מאמינים כי החברה יכולה לחזור לשוק בעתיד ולהצליח אך לא בתחום הקלינטק, ובונים על המרת הטכנולוגיה לתחומים אחרים.

כשהחלה את דרכה נהנתה פנטלום מהתשוקה הבינלאומית להחלפת הנפט היקר ולעולם ירוק יותר. תשוקה זו הביאה להשקעות עתק בטכנולוגיות אנרגיות מתחדשות כמו אנרגיות רוח או פוטו־וולטואית, אך מאז השתנתה המגמה. בישראל עצמה ההשקעות בתחום הלכו ודעכו עד שמתחום של עסקות ענק רבעוניות הוא הפך לסעיף שולי בלבד. הקרנות שפעלו בתחום בעבר מחפשות אלטרנטיבות, ומתמקדות בטכנולוגיות הבריאות.

איור: יונתן פופר

הסיבה העיקרית לדעיכה היא זו שממנה המשקיעים חששו יותר מכל: צניחת מחירי הנפט והאלטרנטיבה של הגז הטבעי הפכו את האנרגיות המתחדשות ליקרות ובעיניי רבים אף למיותרות. אמנם כמה ממשלות עדיין מציבות את המעבר לאנרגיה מתחדשת כמטרה, אך ההשקעות שלהן בתחום מהוות טיפה בים. גם בישראל, על אף ימי השמש הרבים, האנרגיות הסולאריות עדיין מהוות אחוזים בודדים מהפקת החשמל מסיבות מגוונות.

בעיה זו התמזגה עם חוסר היכולת של החברות בתחום האנרגיות המתחדשות להגיע לשווי ראוי. קרנות ההון סיכון משקיעות בחברות מתוך ציפייה ברורה לאקזיט בדמות מכירה או הנפקה. בשנים שחלפו מאז בום ההשקעות בקלינטק התברר למרבית הקרנות שהשתתפו בו שעתיד התחום לוט בערפל. חברות בודדות הצליחו להגיע לשווי שהצדיק את ההשקעה הראשונית בהן.

ההנפקה הבולטת ביותר בתחום בישראל היתה של SolarEdge, שב־2014 הנפיקה בנאסד"ק לפי שווי של כ־800 מיליון דולר, בעיקר הודות להיותה חברת טכנולוגיה מתקדמת ופחות בגלל השוק שאליו היא פונה. אך הצלחה זו היתה יותר בבחינת יוצא מהכלל שאינו מעיד על הכלל. מקובל יותר היה המהלך שבו נקטה חברת סימנס: לאחר שרכשה ב־2009 את חברת האנרגיה הפוטו־וולטאית סולל מבית שמש היא סגרה את מרכז החברה בבית שמש ויצאה מפעילות בתחום.

התקווה הגדולה של חברות הקלינטק הישראליות היא קרן ישראלית־סינית חדשה בשם Blueconomy שמנוהלת בידי יובל רבין ושלום דסקל. הקרן פועלת בתחום הטכנולוגיות הימיות אך מציעה גם הזדמנויות רבות בתחום הקלינטק. מהקרן שמנהלת כ־150 מיליון דולר נמסר ל"כלכליסט" כי ישמחו להשקיע גם בתחומי האנרגיה המתחדשת ותחומים נקיים נוספים. מקורות הגיוס של הקרן, שהם בעיקרם ממשלת סין וקרנות מוסדיות במדינה, מעניקים לחברות קלינטק ישראליות פתח אל מדינת הענק שמהווה את התקווה הגדולה של החברות בתחום.

הממשל הסיני קיבל החלטה מוגעת להשקיע מאות מיליארדי דולרים באנרגיות מתחדשות במטרה לעבור תוך זמן קצר להסתמכות על אספקת אנרגיה נקייה, כחלק מההתמודדות עם הבעיות הקשות של זיהום הערים וזיהום האוויר המדינה.

צעדים כמו אלה של הממשל הסיני הם היחידים שיכולים להוביל להתעוררות מחודשת בתחום הקלינטק. רק אם מדינות העולם יחליטו להחיות את חזון האנרגיה הנקייה ולהשקיע טריליוני דולרים במניעת פליטת גזי חממה יוכל תחום האנרגיה המתחדשת לנשום שוב. נוכח הכיוון השמרני שאליו צועדות ממשלות העולם, ובחירתו של חסיד ענקיות האנרגיה הוותיקות דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב השמיים נראים מעוננים. וכשהשמיים מעוננים, הרבה יותר קשה להפיק אנרגיה סולארית.