אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"ככל שרווחי בית ההשקעות גדלים, חלקם של הנאשמים גדל" צילום: אוראל כהן

"ככל שרווחי בית ההשקעות גדלים, חלקם של הנאשמים גדל"

במסגרת גזר הדין, ששלח את הסוחרים לשעבר בפסגות, דוד אדרי ושי בן דוד, למאסר של 4.5 שנים ושנתיים וחצי, ניסה השופט חאלד כבוב "לצבוע" את הרווחים שהפיק בית ההשקעות. משלוש הפרשות שבהן הורשעו גרף פסגות עשרות מיליוני שקלים לפחות

30.04.2017, 08:12 | תומר גנון

גזר הדין שניתן ביום חמישי האחרון בפרשת תרמיות האג"ח בפסגות, שבמסגרתו הוטלו עונשי מאסר חמורים של 4.5 שנים על דוד אדרי, סמנכ"ל הברוקראז' לשעבר בבית ההשקעות, ו־2.5 שנות מאסר על שי בן דוד, מי שהיה מנהל חדר המסחר בו, מצביע על רווחי תרמית בהיקף של עשרות מיליוני שקלים לפחות שנצברו בקופת הנוסטרו של פסגות כתוצאה מפעולות המרמה של השניים בשנים 2007–2009.  

קראו עוד בכלכליסט

"יותר מבכל תיק אחר שהובא בפני בית משפט זה", ציין בגזר הדין השופט חאלד כבוב מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א. פסגות שילם קנס של 150 מיליון שקל בשלב מוקדם של החקירה, כדי להימנע מהעמדה לדין.

בגזר הדין ניסה כבוב, עד כמה שניתן, "לצבוע" את הרווחים התרמיתיים שהופקו בכל אחת משלוש הפרשות שבהן הרשיע את המעורבים — הן לבית ההשקעות והן לכיסיהם. אך בשורה התחתונה, כפי שגם ציין השופט, קשה מאוד לכמת את כל הסכומים שפסגות הרוויח בזכות התרמיות. זאת גם בשל העובדה שהיו פרשות נוספות של השניים שנחקרו ברשות ני"ע, אך הפרקליטות החליטה, משיקולי יעילות ומיקוד, לא להגיש כתבי אישום בעקבותיהן. מה שבטוח הוא שנוסטרו פסגות הרוויח עשרות מילוני שקלים כתוצאה מהתרמית.

מתחת לרדאר שכר הבכירים מנגנון התגמול שעלול לקרוץ לאדרי הבא התגמול של סוחרי הנוסטרו והברוקראז', שלא מנהלים כספי ציבור, אינו מוגבל בחוק כמו שכר הבכירים במגזר הפיננסי. בשנים טובות הבונוס שלהם יכול להגיע לעשרות מיליוני שקלים ככל שיניבו יותר רווחים רחלי בינדמןלכתבה המלאה

אדרי התרברב בהקלטה

כך, למשל, מציין כבוב כי בפרשה הראשונה, הרצת חמש איגרות חוב של המדינה לקראת מכרז החלף של האוצר, הגישה הפרקליטות תמליל של האזנת סתר, שבה מתרברב אדרי בדיעבד כי באותו מכרז הרוויח הנוסטרו של פסגות 75–90 מיליון שקל כתוצאה מהפעילות האסורה. במסגרת מכרז זה אוספת המדינה אג"ח שפירעונן קרוב, וכנגדן מנפיקה חדשות או מרחיבה סדרות קיימות. המהלך כולל החלפה של אג"ח בין הממשלה לזוכים במכרז, ללא העברת מזומנים. היחס בין כמות האג"ח הנאספת בידי האוצר לבין הכמות שהוא מוסר תלוי ביחס ההמרה שנקבע על בסיס ההצעות במכרז. מטרת הסוחרים היא לקבל אג"ח חדשות תמורת מספר נמוך ככל האפשר של אג"ח ישנות. אלא שההצעה צריכה להיות אטרקטיבית גם מבחינת המדינה, כדי שתתקבל.

גזר הדין כולל גם נתון מסקרן על סכומי הכסף הגבוהים שהרוויחו אדרי ובן דוד באותם ימים — כספים שחלקם לפחות נובעים מהבונוסים שנגזרו מהרווחים התרמיתיים שנכנסו לקופת בית ההשקעות. זאת לאור נוסחת התגמול שלהם, שיצרה קשר ישיר בין ביצועי הנוסטרו לבין הבונוסים שלהם, עובדה שהיתה בין היתר המניע לתרמית.

"אדרי", ציין כבוב בגזר הדין, "קיבל במהלך 2007–2009 שכר ופרמיות בסכום של כ־65 מיליון שקל, כאשר הפרמיה שקיבל ביחס לשנת 2007 (השנה שבה בוצעה הרצת אג"ח המדינה — ת"ג) היא יותר מ־27 מיליון שקל.

בן דוד זכה לפרמיה בסכום של כ־20 מיליון שקל במהלך שלוש השנים האלה, מתוכם כ־7.5 מיליון שקל פרמיה לשנת 2007". עם זאת, כבוב סייג וציין כי אי אפשר לייחס את מלוא הבונוסים שהשניים קיבלו ב־2007 לפעילות התרמיתית.

סחר בניגוד עניינים

בפרשה הנוספת שבה הורשעו אדרי ובן דוד, הרצת אג"ח דלק נדל"ן, הרוויח תיק הנוסטרו של פסגות כ־6 מיליון שקל. עם זאת, כבוב ציין שאי אפשר לכמת מה היה היקף הבונוסים שקיבלו אדרי ובן דוד כתוצאה מתרמית זו.

אדרי הורשע גם בפרשה השלישית בהרצת מק"מים (מלווה קצר מועד) ובמרמה גם כלפי בית ההשקעות עצמו. "אדרי בחר להשקיע את כספו הפרטי", ציין כבוב, "באותו ני"ע שבו בחר להשקיע (במסגרת תפקידו) סכום עתק של מיליוני שקלים מטעם בית ההשקעות, זאת תוך ניצול המידע שהיה בידיו, פער המחירים שנוצר וגריפת רווחים עצומים בחשבון הפרטי". במילים פשוטות, אדרי סחר בני"ע כשהוא מצוי בניגוד עניינים, ומשתמש במקביל בעוצמה של פסגות כדי להשפיע על שער המק"ם.

כמה הרוויח אדרי מהתרמית? לפי גזר הדין לא פחות מ־3.8 מיליון שקל. בצד השני, בחשבונות של פסגות נוצר הפסד של 2.4 מיליון שקל. כלומר, כספים הגיעו לכיסו של אדרי במקום לפסגות.

"הנאשמים פעלו לכל אורך הדרך להשיא רווחים לבית ההשקעות באופן ישיר", כתב השופט כבוב בגזר הדין, "וככל שרווחים אלה גדלים, הרי שחלקם של הנאשמים ברווחים האלה הולך וגדל גם הוא. זאת כיוון שנוסחת התגמול מורכבת משכר קבוע ומאחוזים ובונוסים, הנובעים מהרווחים שנוצרים לבית ההשקעות". השופט הוסיף כי "מדובר ברווח כספי של עשרות מיליוני שקלים שהופק כתוצאה מפעילות הנאשמים, יותר מאשר בכל תיק אחר שהובא בפני בית משפט זה". כבוב קבע כי ההשפעה האסורה של השניים על שערי האג"ח היתה "ברורה, בוטה וחד־משמעית". הוא הגדיר את פעילותם כ"דורסנית וחסרת גבולות".

השופט חאלד כבוב , צילום: אוראל כהן השופט חאלד כבוב | צילום: אוראל כהן השופט חאלד כבוב , צילום: אוראל כהן

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות