מה עושה קצא"א עם 850 מטר של חוף באילת?

משרד האוצר חגג השבוע את שחרור חלק מהחוף של חברת קצא"א שבשליטתו לציבור. קצא"א העבירה שליש מהחוף הכמעט חסר שימוש שבבעלותה באילת לטובת הציבור.

מי שבאמת הכריח את קצא"א לוותר על החוף היתה ועדת הכספים של הכנסת. יש לציין שקצא"א שומרת בשליטתה עוד 850 מטר חוף שאת רובם היא לא צריכה.

גם עכשיו יותר מ־4,500 מטר, שהם קרוב ל־40% מאורך החוף החשוב לתיירות תפוסים על ידי המדינה. בפועל, לפי עיריית אילת, מדובר ב־60% משטחי החופים ושטחי העורף שלהם. בעיריית אילת מעריכים שכחצי מהשטח הזה כלל לא בשימוש או בשימוש מאוד חלקי על ידי הגופים שמחזיקים בו. 

ראש העירייה מאיר יצחק הלוי מכהן משנת 2003. חלק גדול מתקופת כהונתו הקדיש למאבקים לפינוי החופים מבסטות, עסקים פולשים ודרי חוף. 15 שנה מדברים על שחרור חלק מהחופים המוחזקים על יד מוסדות המדינה, בעיקר עם קצא"א וחיל הים. מה שגרם לשחרור 500 מטר מחוף קצא"א היה האולטימטום שהציבו ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) ויו"ר ועדת הכספים של הכנסת ח"כ משה גפני (יהדות התורה) לפני מספר חודשים, לפיו חוק קצא"א לא יעבור אם החוף לא ישוחרר. החוק היה חיוני להמשך קיומה של החברה והאיום עבד. מה שעזר לשחרר את חוק קצא"א היה שילוב של לחץ ציבורי עם הבנה באוצר של פוטנציאל הרווח התקשורתי.

מתוך השטח ששוחרר 300 מטר חוף כבר נפתחו לציבור. 200 מטר, סביב אחד המזחים של קצא"א יהפכו לחוף אקולוגי, מפני שצמחו בו אלמוגים מרשימים. 

ראש עיריית אילת מאיר יצחק הלוי

לשאלה מדוע גופי המדינה ממשיכים להחזיק שטחי חוף גדולים יידרש בקרוב גם מבקר המדינה. במסגרת המאמץ של עיריית אילת להשמיש את החופים לציבור, העבירה העירייה את המידע למבקר המדינה שפתח בבדיקת החומרים במסגרת הכנות דו"ח על התיירות לאילת. במקביל, השר להגנת הסביבה זאב אלקין הודיע ל"כלכליסט" שיפתח לציבור את החוף של התחנה למניעת זיהום חופים.

"משטחי שיזוף למכוניות"

באילת יש 12 אלף חדרי מלון. בהסכם הגג, שחתמה העירייה עם משרד האוצר, מתוכננת תוספת של עוד 6,000 עד 7,000 חדרים. מהנדס העיר אומר שכבר היום העיר פקוקה לגמרי בקיץ והנופשים צפופים בחופים "אחד על השני".

השטח הרגיש ביותר מבחינה כלכלית שמחזיקה המדינה הא הנמל הצבאי, ממש קרוב לאזור התיירות הראשי בחוף הצפוני. הוא תופס 1,000 מטר חוף ו־180 דונם. יצחק הלוי היה רוצה להקים שם אזור מסחר ובילוי נוסח נמל תל אביב.

אפילו הצבא מסכים שהוא יכול להסתדר עם הרבה פחות שטח חוף. הפתרון האידאלי - העברת הנמל הצבאי אל תוך האזרחי - כנראה מאוד יקר. אלא שגם הפתרון הזול יותר של פינוי חלק מהנמל הצבאי לא מתקדם.

חברת נמל אילת מחזיקה 2,200 מטר חוף, שהם 940 דונם. העירייה היתה רוצה לשחרר מהנמל 540 דונם עורפיים יחסית. לטענתה 180 מתוכם ללא שימוש ו־380 דונם משמשים למה שהאילתים מגדירים "משטחי שיזוף למכוניות". בעירייה היו רוצים שהמכוניות ישתזפו ליד שדה התעופה החדש רמון.

חברת החשמל מחזיקה 60 דונם עורפיים באזור החוף שלטענת העירייה אינם בשימוש כבר עשרות שנים. מיקי רוזנטל משוכנע שהדרך היחידה להוציא את השטח מידי חברת החשמל תהיה כשכמו קצא"א, הם יצטרכו אישור מוועדת הכספים. "ככה זה עובד", הוא אומר. השטחים הסגורים מסכלים את תוכנית העירייה להתקין טיילת לאורך כל החוף, מטאבה עד עקבה.

אחד המכשולים היא התחנה למניעת זיהום ים של המשרד להגנת הסביבה, שתופסת 150 מטר מהחוף. המשרד טוען שהתחנה חייבת להיות על החוף. אבל גם השר אלקין חושב שאין סיבה שהטיילת לא תעבור שם. אלקין הודיע ל"כלכליסט" שהחליט לפתוח את החוף למעבר חופשי. השאלה מתי תלויה, לדבריו, בעיקר בעירייה.

המקום היחיד שעיריית אילת דווקא שלמה עם 300 המטרים שהוא מחזיק על החוף הוא המכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים. יש טוענים שהמכון היה יכול להסתדר עם מיקום עורפי יותר. אבל מבחינת ראש העיר מקום שמושך סטודנטים נהנה מעדיפות.

ממשיכים לבחון חלופות

יו"ר קצא"א ארז חלפון אמר בתגובה ש"המשימה הראשונה ששמתי לי כשנכנסתי לתפקיד לפני כשנה היתה לשחרר את החוף לאילת". לדבריו, הוא החל לפעול לפני שוועדת הכספים התערבה, ושקצא"א שחררה כל שניתן מבחינה בטיחותית.

מדובר צה"ל נמסר ש"בשנים האחרונות נבחנו מספר חלופות לפינוי שטחי בסיס חיל הים באילת, ובקרוב יקודם תכנון שיאפשר זאת".

חברת נמלי ישראל, המחכירה את השטחים לנמל אילת מסרה כי היא "פנתה לרשות מקרקעי ישראל ולעיריית אילת בנוגע לשטחי רחצה אפשריים לציבור, והנושא נמצא בבחינה על ידם". מנכ"ל חברת נמל אילת גדעון גולבר טוען שאי אפשר לוותר על "משטחי השיזוף" של המכוניות ואומר כי "עלויות ההובלה של כלי רכב הן מאוד גדולות".

מחברת החשמל נמסר כי "הובהר לעירייה שחברת החשמל מוכנה להיכנס למהלך תכנוני משותף וכי אנו מוכנים לבחון כל חלופה לשימוש ביניים".