אליקים רובינשטיין מציג: הדתה גם בבית המשפט

1. מי שמאמין

שופט דתי יצדד בטיעונים דתיים יותר משופט חילוני

המשנה לנשיאת בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין החליט ביום רביעי האחרון לקיים דיון נוסף בהחלטת בג"ץ לפתוח את מתחמי המסחר בתל אביב בשבת. החלטה זו עולה בקנה אחד עם מגמה שעליה מצביעה ד"ר קרן וינשל־מרגל בספרה החדש "אידיאולוגיה וחוק בפסיקת בית המשפט העליון: ניתוח כמותי והשוואתי".

התשובה האינטואיטיבית לשאלה אם שופט דתי יכריע לטובת אינטרס דתי היא חיובית. המחקר החדש נותן לה תוקף מחקרי. "למשתנה הבודק את השיוך הדתי של השופט יש השפעה חזקה על הסיכוי להחלטה התומכת באינטרסים דתיים", כותבת וינשל־מרגל. "הסיכוי להחלטה דתית עולה כמעט פי שישה כשהשופט המחליט הוא דתי. למשתנה זה יש השפעה ברמת המובהקות הגבוהה ביותר".

סופרמרקט של am pm בתל אביב | צילום: צביקה טישלר

באפריל הכריעו שלוש שופטות בג"ץ, הנשיאה מרים נאור, הנשיאה שתחליף אותה אסתר חיות והשופטת דפנה ברק־ארז, בעד פתיחת שלושה מתחמי מסחר בתל אביב. מתווה ההחלטה לא נגזר מדיון ערכי מעמיק, אלא התמקד בפרוצדורה המינהלית.

עיריית תל אביב החליטה בחוק עזר עירוני ב־2014 להסדיר פתיחה מוגבלת של עסקים בשבת, אבל שרי הבריאות סירבו לאשר את חוק העזר המקומי. בג"ץ קבע שהימנעות זו, ללא נימוק, במשך שלוש שנים, כמוה כפסילה לא מנומקת, ולכן פסל בג"ץ את הפסילה והכשיר את חוק פתיחת העסקים.

קורט של דיון ערכי נמזג לפסק הדין על ידי השופטת ברק־ארז, שהוסיפה כמה הערות על היחס בין יהדות לדמוקרטיה ובין שלטון מקומי לארצי: "ההסדרה המיוחדת והנפרדת של יום השבת מבטאת את התרבות היהודית הלאומית (לצד ערכים סוציאליים חשובים). עם זאת, ההסדר כולל מרכיב דמוקרטי חשוב — של דמוקרטיה ברמה המקומית, המאפשרת להביא לידי ביטוי באופן מדויק יותר את המאפיינים השונים של האוכלוסייה בכל עיר ויישוב". כלומר בענייני פתיחת עסקים נמסרה הסמכות לשלטון המקומי, כאשר סמכות הפיקוח הארצית של השר מוגבלת מטבעה ולא נועדה לעשות רביזיה להחלטה המוניציפלית.

אף שכבר ניתן פסק דין, הדיון על השבת נפתח מחדש

המתנגדים נחלקים לשתי קבוצות: סוחרים ובעלי עסקים שעסקיהם סגורים בשבת וייפגעו כלכלית מקניות מסיביות בשבת במתחמים המותרים; וכאלה הטוענים בשם חוק שעות עבודה ומנוחה. שר הפנים אריה דרעי התעלם לחלוטין מקביעת בג"ץ. "פסלתי את חוק העזר", אמר. משרד המשפטים טען בתגובה שדרעי איחר את המועד, והיועץ המשפטי לממשלה הבהיר לדרעי ש"אין זה ראוי לקבל החלטה שעה שפסק הדין כבר נכתב ונחתם".

עכשיו קבע רובינשטיין כי יש להחזיר את הגלגל אחורה ולקיים בנושא זה דיון נרחב ומעמיק. "ראויה השבת שעל מעמדה בעולמה של יהדות אין צורך להכביר מילים, שעניינה יידון וילובן כשכלל העמדות לפני בית המשפט", כתב. במרומז מתח רובינשטיין ביקורת על הרכב השופטות, שסירב להרחיב את ההרכב והסתפק בהנמקה מינהלית שאינה מכבדת את קדושת השבת.

זה מחזיר אותנו למחקר, להרכב בית המשפט העליון, ולשאלה אם הרכב דתי היה מקבל החלטה שונה מזו שקיבלו שלוש השופטות החילוניות נאור, חיות וברק־ארז. רובינשטיין מדגיש בהחלטתו שאין בה כדי ללמד כיצד היה מכריע בעצמו. הוא גם מסתייג מהטיפול השלטוני בפרשה. 

3. סכנה למתחמים

רוב דתי בהרכב יעלה את הסיכוי לסגירת מתחמי הסחר בשבת

האם הדיון הסוער על ההדתה ששוטף את החברה הישראלית מגיע גם לבית המשפט העליון? השופט הדתי רובינשטיין, שהחליט לקיים דיון נוסף על פתיחת עסקים בשבת, פורש בקרוב.

בסבב המינויים האחרון לעליון מתוך ארבעת השופטים שנבחרו שניים הם דתיים, יעל וילנר ודוד מינץ, שמצטרפים לנעם סולברג וניל הנדל, והם ארבעה מתוך 15. אם הם יהיו רוב בהרכב החדש, ואם יתקיימו המסקנות ממחקרה של וינשל־מרגל, יש בהחלט מצב שמתחמי המסחר בתל אביב ייסגרו, בהתאם להחלטת השר דרעי לפסול את חוק העזר.