אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עולה על בריקדות: "שופטים מסוג זה פוגעים במערכת ובאמון הציבור" צילום: מיקי אלון, יו טיוב

עולה על בריקדות: "שופטים מסוג זה פוגעים במערכת ובאמון הציבור"

עו"ד בכיר הגיש תלונה לנציבות, שעליה חתום גם פרופ' חמי בן נון, שלפיה השופטת יוכבד גרינוולד רנד פוסקת בעקביות נגדו בלי שטענותיו נידונו בצורה רצינית

10.09.2017, 08:22 | ענת רואה

פרקליט מוכר אשר חויב בשני פסקי דין שונים לשלם כמיליון שקל לאשתו לעבר, אף היא עורכת דין, מנהל מאבק נגד השופטת לענייני משפחה יוכבד גרינוולד רנד וטוען כי יש להעבירה מתפקידה. לטענת הפרקליט, השופטת כבר שנים מוסרת החלטות עקביות נגדו ומקבלת במלואו כמעט כל הליך שגרושתו מנהלת נגדו. כדי לבטל את ההחלטות, מנהל הפרקליט הליכי ערעור ממושכים, חלקם התקבלו, אך רובם נדחו מבלי שטענותיו נידונו בצורה רצינית, לטענתו.

קראו עוד בכלכליסט

בימים האחרונים הגיש הפרקליט תלונה חריפה ביותר לנציב התלונות על השופטים אליעזר ריבלין, אשר עליה חתום פרופ' חמי בן נון, מומחה לאתיקה מקצועית. בן נון מתבטא באופן כמעט חסר תקדים כלפי השופטת וטוען שביצעה מעשים על סף הפליליים וכי יש להרחיקה לאלתר מהמערכת.

בן נון כותב בפתח התלונה כי הוא אינו נוטה להתלונן על שופטים מכהנים, "אך במקרים קיצוניים הזועקים לשמים אני חש כי עליי להגן על המערכת מפני סדקים הנבעים בה עקב מעשיהם ומחדליהם של שופטים".

בן נון ממשיך וכותב כי "מקרה זה כל כך קיצוני, עד כי אופתע אם יעבור מתחת לאפך ללא תגובה. שופטים מסוג זה פוגעים לא רק במערכת אלא באמון הציבור במערכת ולצערי איננו משופעים באהדה".

מימין: השופטת יוכבד גרינוולד רנד, שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן ונציב התלונות על השופטים אליעזר ריבלין, צילום: מיקי אלון, יו טיוב מימין: השופטת יוכבד גרינוולד רנד, שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן ונציב התלונות על השופטים אליעזר ריבלין | צילום: מיקי אלון, יו טיוב מימין: השופטת יוכבד גרינוולד רנד, שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן ונציב התלונות על השופטים אליעזר ריבלין, צילום: מיקי אלון, יו טיוב

למעשה, בן נון מבקש לנקוט צעדים נגד השופטת גרינוולד רנד ולא רק לטפל במקרה הנקודתי. הוא טוען כי הפרקליט הוא "עורך דין ישר דרך ואמין המוכר לי עשרות שנים וככל הנראה אינו הנפגע היחיד ממעלליה של השופטת". לדבריו בתלונה, אין לו אלא להמליץ על הרחקתה המיידית של השופטת מהמערכת.

בגוף התלונה נטען כי השופטת ציטטה פעם אחר פעם באופן סלקטיבי אמירות של הפרקליט אשר עברו תחת ידה "עריכה מגמתית" מתוך המקור המופיע בתמלול הפרוטוקול המוקלט, וזאת תוך הוצאתן מהקשרן ותוך ההנחה שמדובר בשופטת היודעת את מלאכתה ומודעת לכך שהדבר אסור בתכלית האיסור.

פער של חצי מיליון שקל

לצד הליך זה, הגיש הפרקליט בימים האחרונים בקשה לנשיאת בתי משפט שלום במחוז מרכז להורות באופן חריג על העברת התיק להמשך בירור בפני בית משפט אחר, בנימוק שאין לו כל סיכוי לקבל החלטה אובייקטיבית כל עוד ענייניו מתבררים בפני השופטת.

בינואר 2014 חייב בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה את עורך הדין לשלם לגרושתו קרוב למיליון שקל, לאחר שסירב לחתום לאחר הגירושים על ייפוי כוח בלתי מוגבל לטובתה. השופטת יוכבד גרינוולד רנד דחתה את טענת הבעל שעורך דין סביר לא היה חותם על מסמך כזה וקבעה שהוא אחראי לנזק הכספי שנגרם לגרושתו.

לפי פסק הדין, בני הזוג חתמו ביולי 2008 על הסכם גירושים שבמסגרתו נקבע כי האשה תמכור את הבית המשותף, תפרע את יתרת המשכנתא והלוואות שניטלו, ו"יתרת התמורה ככל שתיוותר" תועבר בשלמותה לאשה. כך, לפי ההסכם ישוחרר הבעל מתשלום על מדור עבור שני ילדיהם הקטינים.

הבעל למעשה הסכים לוותר על החצי שלו בבית המגורים המשותף, בתמורה לכך שלא יצטרך לשלם דמי מדור חודשיים לגרושתו עבור שני הילדים המשותפים שלהם.

אלא שהתוכניות השתבשו: זמן קצר לאחר החתימה על הסכם הגירושים פרץ המשבר הכלכלי העולמי, ויתרת המשכנתא שהיתה צמודה לין היפני החלה לתפוח דרמטית. הבנק דרש מהגרושים הטריים לחתום על עסקת הגנה, אבל בין הצדדים פרץ סכסוך לגבי הניסוח של ייפוי הכוח, ובסופו של דבר כשהנכס נמכר, הפסידה האשה כחצי מיליון שקל ששולמו כהפרשי שער לבנק.

האשה הגישה תביעה נגד בעלה לשעבר וטענה שהוא אשם בכך שלבסוף לא נותרה תמורה ממכירת הדירה והיא לא יכלה לרכוש לעצמה ולילדיה דירת מגורים. השופטת קיבלה את מלוא טענות האשה ופסקה לטובתה חצי מיליון שקל פיצויים על הפרשי השער ובנוסף עוד 460 אלף שקל עבור מדור הילדים הקטינים מהוון מראש עד הגיעם לגיל 21.

כאן למעשה החל הסיפור להסתבך. הגבר טען שהשופטת גרינוולד רנד חרגה מסמכותה מאחר שאשתו לשעבר תבעה חצי מיליון שקל פיצוי וכלל לא תבעה תשלומי מדור. בנוסף, וזו היתה טענתו העיקרית, כלל לא ניתן לחייב אותו בשני הפיצויים הללו גם יחד, מאחר שמדובר בכפל פיצוי.

הפרקליט ערער מיד לבית המשפט המחוזי, וזה קבע כי אכן השופטת גרינוולד רנד לא היתה רשאית לפסוק לטובת האם סעד שכלל לא נתבע על ידיה ולכן החיוב בתשלומי מדור בוטל. עם זאת, בית המשפט המחוזי סירב להתייחס לשאלה האם אפשר בכלל להגיש תביעת מדור לאחר שהאם קיבלה את הפיצוי הכספי.

בקשות העיכוב נדחו

התוצאה היתה שזמן קצר לאחר מכן, במאי 2015, הגישה האשה תביעה נוספת, חדשה, נגד בעלה לשעבר ובה תבעה ממנו 465 אלף שקל עבור מדור.

התביעה הזו הוכרעה בסוף יוני האחרון בפסק דין של השופטת גרינוולד רנד שחייבה את הפרקליט לשלם לגרושתו כחצי מיליון שקל נוספים, בגין מדור הקטינים.

בקשת עיכוב הביצוע הראשונה הוגשה בעיצומה של פגרת הקיץ לבית המשפט המחוזי מרכז ונדחתה כמעט מיידית על ידי השופטת ריקי שמולביץ. הפרקליט לא ויתר והגיש לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור וזו נדחתה חיש קל על ידי השופט עוזי פוגלמן, אף מבלי שאשתו לשעבר נתבקשה להגיש את תגובתה.

פוגלמן מפרט שהאב טוען כי כי הוא חויב ב"כפל פיצוי" בגין אותה מסכת עובדתית, אך דוחה את הבקשה מבלי לדון בטענה הזו. הוא קובע כי האב לא הוכיח שייגרם לו נזק בלתי הפיך אם ייאלץ כעת לשלם לגרושתו את כל הכספים ללא המתנה שערעורו יידון. לפי פוגלמן, האב אמנם טען כי לשם כך יהיה עליו למכור את בית מגוריו וכי לגרושתו לא תהא אפשרות להשיב לו את הכספים במידה שהערעור יתקבל, אלא שלפי פוגלמן, "הדברים נטענו בעלמא ללא שהונחה תשתית ראייתית לביסוסם". לפיכך קבע פוגלמן שאין בהחלטה משום גרימת עוול או נזק בלתי הפיך.

תגובת דוברת בתי המשפט: "שופטים פוסקים על-פי דין, החלטות ופסקי דין מדברים בעד עצמם ומערכת בתי המשפט אינה מקיימת שיג ושיח על תכנם. על תלונות והחלטות המוגשות לנציב תלונות הציבור על שופטים יש חיסיון ולפיכך לא נוכל להתייחס לכך. כותב חוות הדעת ייצג את המתלונן בהליך הערעור שהתנהל בפני ביהמ״ש המחוזי שדחה את טענותיו".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות