רשות ניירות ערך בארה"ב תובעת ישראלי נוסף בפרשת הסחר במניות מובילאיי

רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) הגישה ביום רביעי האחרון לבית המשפט בניו יורק תביעה אזרחית נגד ד"ר ג'יימס שאול, פלסטיקאי מירושלים וחברם של מייסד מובילאיי פרופ' אמנון שעשוע ואשתו ענת, בטענה שהעביר טיפים על הצעת הרכש של אינטל לאחיו בטרם חשיפת המידע למשקיעים. מדובר בתביעה החמישית שמגישה הרשות האמריקאית בפרשת החשד לשימוש במידע פנים בעסקת מובילאיי־אינטל.

בכתב התביעה נטען כי מייסדי מובילאיי שיתפו את ד"ר ג'יימס שאול במידע פנים על העסקה המתגבשת. לפי התביעה שהוגשה, "המייסדים הפיקו תועלת אישית משיתוף המידע", אולם לא מפורט באיזו תועלת מדובר. עוד נטען כי מייסדי מובילאיי "ציפו כי המידע ישמש לסחר בניירות ערך".

צילומים: ערן יופי כהן

השיחה עם הברוקר

התביעה נגד ד"ר ג'יימס שאול הוגשה על ידי הוספתו כנתבע בהליך שמתנהל בארה"ב מאז חודש אפריל נגד אחיו רוג'ר שאול ושותפו לורנס קלף, אזרח אמריקאי המתגורר בווירג'יניה. לפי הרשות האמריקאית, התביעה נגד שאול הוגשה רק כעת לאור "התפתחות בראיות שהתגלו לאחר שהוגשו תביעות קודמות".

על פי התביעה נגד קלף ורוג'ר שאול, הם גרפו רווחים של 925 אלף דולר לאחר שסחרו במניית מובילאיי בחודשים שקדמו להודעה על העסקה, וזאת על בסיס מידע פנים על הצעת הרכש. בעסקה רכשה אינטל את מפתחת טכנולוגיות הסיוע לנהגים תמורת 15.1 מיליארד דולר. פרסום ההודעה באמצע חודש מרץ השנה הוביל לזינוק של 28% במחירה של מניית מובילאיי בבורסה של ניו יורק.

בתביעה מחודש אפריל נטען שאת מידע הפנים קיבלו קלף ורוג'ר שאול מאחיו של רוג'ר, ד"ר ג'יימס שאול, המתמחה בהסרת שיער בלייזר והזרקת בוטוקס ועובד כיום בקליניקת MLE מדיקל בירושלים. עם זאת, הרשות האמריקאית לא צירפה אותו אז כנתבע ולא הזכירה במפורש את שמו, אלא כ"אח A".

לפי הרשות האמריקאית, היא החליטה לצרף את ד"ר ג'יימס שאול לתביעה בין היתר משום שהראיות הנסיבתיות שבידיה מצביעות על כך שבשיחותיו עם אחיו על המידע הלא פומבי לגבי הצעת הרכש — הוא ידע או לכל הפחות היתה לו סיבה טובה לדעת — שמדובר במידע פנים שהגיע ממייסדי מובילאיי.

כך, למשל, בכתב התביעה מתוארת שיחה שניהל רוג'ר שאול עם הברוקר שלו 11 ימים לפני פרסום ההודעה על הצעת הרכש. בשיחה הברוקר התריע בפני רוג'ר שאול שאסטרטגיית המסחר שלו במניית מובילאיי אינה הגיונית. על פי כתב התביעה, לאחר אותה שיחה צלצל רוג'ר לאחיו ד"ר ג'יימס שאול. "לאחר שהתייעץ עם אחיו ג'יימס שאול", נטען בכתב התביעה, "רוג'ר שאול התקשר שוב לברוקר ואמר לו, 'אני אגיד לך מה אתה צריך לעשות, גם אם זה לא נראה לך הגיוני".

לפי החוק האמריקאי, העונש על סחר במידע פנים יכול להגיע לעד פי שלושה מהרווח או ההפסד שנגרם לנתבעים כתוצאה ממעשיהם.

מימין: זיו אבירם ואמנון שעשוע, מייסדי מובילאיי | צילום: רענן כהן

הטיסה לספרד במטוס הפרטי

כתב התביעה גם מפרט על הקשרים בין ד"ר ג'יימס שאול למייסדי מובילאיי, אמנון שעשוע וזיו אבירם. כך, לפי כתב התביעה, ד"ר שאול הוא אחד מ־35 משקיעים בחברת הטכנולוגיה אורקאם (OrCam), שייסדו שעשוע ואבירם. בנוסף, ד"ר ג'יימס שאול העניק לשעשוע ורעייתו טיפולים קוסמטיים בלייזר במרפאה שלו. עוד על פי כתב התביעה, באוקטובר 2016 קנה ד"ר שאול מכונית משומשת משעשוע. בחלק האישי של היחסים, כך על פי כתב התביעה שהוגש, נפגשו מדי פעם ד"ר שאול ורעייתו עם זיו אבירם ובני הזוג שעשוע באירועים חברתיים וילדיהם היו מיודדים. ד"ר שאול ורעייתו אף הצטרפו לטיול של בכירים במובילאיי בגרמניה ובספרד, שלמטרתו חכרה החברה מטוס פרטי.

מטעמו של אמנון שעשוע לא נמסרה תגובה לדברים.

מטעמו של ד"ר ג'יימס שאול לא נמסרה תגובה לדברים.

ממובילאיי נמסר בתגובה: "החברה איננה מגיבה למהלכים של רשות ניירות ערך האמריקאית".

סמכות אמריקאית

גם אם יסרב להגיע לארה"ב - אכיפה תתאפשר בארץ

> כאשר רשות אמריקאית מבקשת לתבוע אזרח ישראלי, עליה לפרוש עליו את סמכות השיפוט האמריקאית. הבעיה אינה מתעוררת כלפי נושאי משרה ישראלים שפעלו במסגרת תאגיד שפעל בארה"ב. תביעת אזרח שאינו קשור לתאגיד עוברת במסלול מורכב יותר.

ראשית, על הרשות לשכנע בית משפט אמריקאי כי בוצעה עוולה אזרחית בארה"ב בידי האזרח הישראלי. אם בית המשפט השתכנע, הוא מוציא צו למסירת כתב התביעה וכתבי הטענות לאזרח בישראל. הליך המסירה הוא קריטי כי בלעדיו אין סמכות. פסק דין שניתן נגד נתבע שלא נמסר לו כתב התביעה כדין הוא בטל ומבוטל. את המסירה אפשר לבצע ישירות באמצעות שליח לידיו של האזרח או לעורך דינו. אפשרות נוספת היא לבקש לבצע את המסירה באמצעות משרד המשפטים בישראל. שתי האפשרויות מצויות באמנת האג שישראל וארה"ב חתומות עליה.

בית המשפט האמריקאי מוסמך לשפוט אזרח ישראלי שלא בפניו, במקרה שבוצעה לו מסירה אך הוא סירב להגיע לארה"ב. את פסק הדין ניתן יהיה לאכוף באמצעות בית משפט ישראלי במסגרת ההדדיות באכיפת פסקי חוץ שישראל וארה"ב מחויבות לה.

אם האזרח הישראלי מבוקש כעד ולא כנתבע, ניתן לזמן אותו לעדות באמצעות בית משפט ישראלי, ואם האזרח לא רוצה להגיע לעדות בארה"ב, ניתן לגבות אותה כאן בישראל במסגרת חיקור דין שמתבצע בישראל לפי כללי הדין בישראל.

משה גורלי