מה מסתתר מאחורי שתיקת הנושים של מגה

ההתפתחויות האחרונות בתיק מגה מעלות שאלה מטרידה ביותר: מדוע בנק הפועלים הוא היחיד שהעז עד כה לצאת בפומבי נגד דרישת שכר הטרחה האסטרונומית של נאמני מגה, עו"ד אמיר ברטוב, עו"ד אודי גינדס ורו"ח גבי טרבלסי, ולאן נעלמו הנושים הגדולים של הרשת?

מי שמעיין במסמכים שבתיק בית המשפט הקשורים לדרישת השכר של השלושה שעומדת על 153 מיליון שקל, עלול בטעות לחשוב שבנק הפועלים הוא הנושה המשמעותי היחיד של מגה ומלבדו ישנם רק עוד נושים קטנים, שבדרך כלל אינם מיוצגים ואין להם יכולת ואמצעים לנהל מאבקים משפטיים נגד דרישות שכר של בעלי תפקיד. אלא שרשימת הספקים הגדולים של מגה כוללת עוד הרבה מאוד שמות של חברות מסחריות גדולות חזקות ומוכרות ביניהן תנובה, שטראוס, אסם וקוקה קולה.

"לא רוצים להסתבך"

אם תתקבל דרישת שכר הטרחה של הנאמנים במתכונת שבה הוגשה, הרי שכל אחת מהחברות הללו תיאלץ להיפרד ממיליוני שקלים שיוזרמו לכיסם של הנאמנים במקום לכסות החוב כלפיה.

החישוב הוא פשוט: לפי נתונים שמופיעים בתיק בית המשפט, החוב לנושים הלא מובטחים מסתכם ב־735 מיליון שקל, ונכון לעכשיו זו גם קבוצת הנושים שאמורה לשאת לבדה במלוא שכר הטרחה. לפי הנתונים, לאחר שנחום ביתן ישלים את התשלומים שלהם התחייב, אמורים להימצא בקופת הנושים הרגילים 557 מיליון שקל בסך הכל.

הנאמנים מציעים לחלוק בשלל הזה כך ששלושתם יקבלו 153 מיליון שקל וכל יתר הנושים יחלקו ב־404 מיליון שקל הנותרים, באופן שיעמיד את ההחזר כלפיהם על 55% מהחוב המקורי. ללא שכר טרחה כלל היו הנושים הללו יכולים לקבל הרבה יותר: 76% מהחוב כלפיהם.

הנאמנים, מימין: רו"ח גבי טרבלסי, עו"ד אמיר ברטוב ועו"ד אודי גינדס | צילום: אוראל כהן, עמית שעל, תומריקו

כך למשל, שכר הטרחה שדורשים נאמני מגה עלול להקטין את הסכום שבנק הפועלים יקבל ב־44 מיליון שקל. תנובה תקבל 16 מיליון שקל פחות, שטראוס ואסם יקבלו כל אחת סביב 10 מיליון שקל פחות, וקוקה קולה תאלץ להיפרד מ־5 מיליון שקל שיעברו מהכיס שלה לכיסם של הנאמנים.

תעלומת שתיקתן של החברות הגדולות הופכת עוד פחות מוסברת כשמעיינים ברשימת שמותיהם של עורכי הדין המייצגים את החברות הללו, ומגלים שמדובר בכל השמות החמים בתחום חדלות הפרעון, ובעורכי דין שבקיאים היטב בחוק, בתקנות השכר ובפסיקה הרלוונטית. שלא לייחוס טוענים בענף שהתשובה ברורה ועורכי הדין פשוט לא רוצים להסתבך.

היום הם יתנגדו לבקשת שכר הטרחה של הנאמנים, ומחר ימצאו את עצמם בתפקיד המפרק או הנאמן, תלויים בעמיתיהם מהתיק הקודם שיגיבו לבקשת השכר שלהם עצמם.

אחד הנושים טען בשיחה שלא לייחוס עם "כלכליסט" כי "ברגע שבנק הפועלים הוביל את המהלך והגיב באופן מקיף ומפורט, לא נותרו טענות נוספות שיצדיקו מתן תגובה נוספת לבית המשפט בעניין זה, שהרי ההכרעה לטענות הבנק תהיה אחידה לכלל הנושים".

"ניסיון להטלת דופי"

את העובדה שאף אחד מעורכי הדין של הספקיות הגדולות לא רצה להיקלע לעימות מול נאמני מגה, קל להבין. שלשום הנאמנים פתחו חזית אישית וישירה נגד עו"ד רונן מטרי שמייצג את בנק הפועלים וטענו שבתיק אחר בו מטרי משמש כמפרק הוא ביקש שכר טרחה שלא בהתאם להנחיות בית המשפט. מטרי מצא את עצמו בודד במערכה מול הנאמנים כשהוא מייצג לקוח אך מותקף באופן אישי.

מטרי הגיש אתמול (ד') תגובה חריפה שבה דחה את כל טענות הנאמנים נגדו וטען כי ממילא לא ברורה הרלוונטיות של הטענות מתוך תיק אחר שהבנק לא צד בו וכל המטרה היתה להטיל בו דופי. לטענת מטרי, הנאמנים ממשיכים להעלים נתונים למרות ההחלטות הברורות של בית המשפט ואינם מציינים מה היקף הערעורים שהוגשו על תביעות החוב.

הנושה הגדולה ביותר של מגה מקרב הספקים היא תנובה, שלפי הפירוט בהקפאת ההליכים החוב כלפיה עומד על 77 מיליון שקל. תנובה מיוצגת בהליך באמצעות עו"ד חגית בלייברג ממשרד גולדפרב זליגמן.

גורמים הקשורים לחברה אמרו ל"כלכליסט" שבלייברג ייצגה את החברה בקשר להגשת תביעת החוב, וכי היא "לא התבקשה" על ידי תנובה להגיש התייחסות לבקשת שכר הטרחה ולכן לא עשתה זאת. עם זאת חלק נכבד מהחוב של תנובה אם לא כולו, היה מובטח בביטוח אשראי של חברת ב.ס.ס.ח, כלומר חברת האשראי היא זו שנשאה בפועל בחוב לתנובה.

לפי נתונים שהוצגו בעת הקפאת ההליכים, ב.ס.ס.ח טענה שהחוב לספקים שהיא ערבה לו מסתכם בכ־150 מיליון שקל. למעשה העובדה הזו הופכת את ב.ס.ס.ח לנושה הגדולה ביותר אחרי בנק הפועלים. איך קרה שקולה של החברה נדם והיא לא מצאה לנכון להתייחס לבקשת השכר שיש לה השפעה כזו עליה? במענה לפניית "כלכליסט" נמסר כי לא היתה הצדקה להגשת תגובה מטעמה, מאחר שהחברה נהנית ממקורות פרעון נוספים מלבד קופת מגה.

עו"ד ארז חבר, המייצג את הנושה כלל ביטוח, אמר בתגובה כי הטענה שעורכי הדין בתחום העדיפו להימנע מעימות עם נאמני מגה איננה נכונה וההחלטה שלא להגיש עמדה לבית המשפט "היתה החלטה של מרשתי משיקולים ענייניים שלה בלבד".

בכל הנוגע לשטראוס צריך לציין כי עורך הדין שלה היה הנאמן גינדס בעצמו. לאחר שגינדס מונה כנאמן סוכם שאת הטיפול בשטראוס ינהל שותפו עו"ד שולי גולדבלט. מובן שלא ניתן היה לצפות שמשרדו של הנאמן יצא נגד שכר הטרחה שלו.

משטראוס נמסר בתגובה: "כשם שאין כל מניעה מעורך דין שבמשך שנים מייצג חברה להפוך לנאמן בתיק, כך אין כל מניעה שמשרדו ייצג את אותה החברה ואין הדבר מעיד על הטייה כלשהי לאף אחד מהצדדים".

מהחברה המרכזית ליצור משקאות קלים בע"מ נמסר: "החברה המרכזית נותנת אמון מלא בבית המשפט ובכונס הנכסים הרשמי שיבחנו את בקשות שכר טרחת המפרקים תוך שמירת זכויות הנושים". מב.ס.ס.ח נמסר ש"בעניין בקשת הנאמנים לשכר הטרחה, נושים מהותיים, לרבות בנק הפועלים, הגיבו לבקשה באופן מקיף ומפורט". דווקא החקלאים, שהחוב כלפיהם נמוך בהרבה מהחברות הגדולות, פנו לביהמ"ש והתנגדו לשכר הטרחה.