אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שכר הטרחה של נאמני מגה צריך להיחתך ב־93% צילום: דנה קופל, עמית שעל

ניתוח כלכליסט

שכר הטרחה של נאמני מגה צריך להיחתך ב־93%

נאמני מגה, שביקשו שכר דמיוני של 153 מיליון שקל, הגישו בסוף השבוע מסמכים לביהמ"ש שמהם עולה כי שכר הטרחה שלהם צריך להיות 10 מיליון שקלים בלבד. היקף תביעות החוב המעודכן גבוה בהרבה מזה שלו טענו במקור, מספר ערעורי החוב התברר ככפול מכפי שדיווחו, ואפילו הדו"ח הכספי שהגישו על פעילות מגה מספק יותר שאלות מתשובות

29.10.2017, 06:58 | ענת רואה

שלושת נאמני מגה רו"ח גבי טרבלסי, עו"ד אמיר ברטוב ועו"ד אודי גינדס הגישו בסוף השבוע לבית המשפט נתונים שנדרשו מהם בפעם השלישית, ונראה כי בועת שכר הטרחה שדרשו ממשיכה להתכווץ.

קראו עוד בכלכליסט

עמדה נטושה "תקלת" שכר הטרחה של נאמני מגה: מדוע הכנ"רית שותקת? הנתונים החדשים שנחשפו בפרשת מגה שמכווצים את שכר הטרחה האסטרונומי שדרשו בתחילה - 153 מיליון שקל לשכר טרחה של עד 10 מיליון שקל מעלים את השאלה - לאן נעלם משרד הכנ"ר שאמור לפקח עליהם ענת רואה, 5 תגובותלכתבה המלאה

לפי תחשיב שערך "כלכליסט" בהתאם למספרים החדשים שמוצגים כעת, נראה כי השכר המקסימלי שהנאמנים יכולים לדרוש בשלב זה מסתכם בכ־10 מיליון שקל. זאת לעומת דרישת הנאמנים בבקשת שכרם המקורית — לגבות 15% מהקופה לפי תחשיבים שהציגו, ובסך הכל 153 מיליון שקל. את השכר הסופי שיוכלו הנאמנים לדרוש כלל לא ניתן בשלב זה לחשב, מאחר שעדיין לא סיימו לבדוק את תביעות החוב.

   , צילום: יריב כץ צילום: יריב כץ    , צילום: יריב כץ

כך, בניגוד לטענת הנאמנים כי היקף החובות הכולל והסופי לנושים עומד על 1.22 מיליארד שקל, הרי שמהנתונים שהוגשו ביום שישי לשופט אילן שילה מתברר שהמספר האמיתי גבוה יותר — מה שמחזק את טענות בנק הפועלים, שהתלונן על כך שהנאמנים מעלימים מידע ואינם מציגים את התמונה המלאה.

בניגוד לטענת הנאמנים שכל תביעות החוב הוכרעו, מתברר שהנאמנים טרם הכריעו בתביעות בהיקף 86 מיליון שקל. כמו כן התברר כי הוגשו ערעורים על תביעות החוב בהיקף 90 מיליון שקל, וערעור נוסף של עובדים הוגש ללא סכום, אך נציגם עו"ד אופיר רונן העריכו ב"עשרות מיליוני שקלים". אם מחברים את הנתונים הללו, מגיעים להיקף חובות של יותר מ־1.4 מיליארד שקל.

לנתון הזה יש השפעה עצומה על תחשיבי שכר הטרחה של נאמני מגה, מאחר שאף בהנחה האופטימית ביותר, שלפיה יצליחו לשלם לנושים 946 מיליון שקל כפי שטענו, הרי שמדובר בהחזר ממוצע לנושים בהיקף 66%, ולא 85% כפי שטענו. לכן, אפילו בתרחיש האופטימי ביותר של הנאמנים, הם לא יוכלו לדרוש 15% מקופת הנושים כפי שעשו, אלא הרבה פחות מכך. בנוסף, משמעות הדברים היא כי נכון לרגע זה הנאמנים בוודאי לא יכולים לדרוש לפסוק את שכרם הסופי, אלא לכל היותר 10 מיליון שקל, שהם 3.5% מתוך 298 מיליון שקל שלטענתם כבר חילקו בפועל לנושים.

אלפי שקלים בחודש על יח"צ

 

הנאמנים אולי סיפקו מידע חדש, אבל התמיהות סביבו רק גוברות. כך למשל, לאור הגילוי כעת כי מלאכת בדיקת תביעות החוב כלל לא הסתיימה, עולה השאלה מדוע הצהירו השלושה לפני חודש במפורש באוזני ולעיני השופט שילה כי סיימו לבדוק את כל תביעות החוב. "סיימנו עם תביעות החוב", הצהירו השלושה בדיון שעסק בשכרם בסוף ספטמבר, "יש לנו חובות של 1.22 מיליארד שקל, כל החובות הוכרעו". חוסר הדיוק שבהצהרה התברר כבר לפני כשבוע, כשתשעה עובדים של רשת מגה פנו לבית המשפט בדרישה לחייב את הנאמנים למסור הכרעה בתביעות החוב שלהם, וטענו כי הם ממתינים לכך כבר כשנה וחצי.

תמיהה נוספת נוגעת להתנהלות סביב הגשת דו"ח כספי מסודר ומבוקר על ידי רואי חשבון, שכמוהו הם מחויבים לצרף על פי תקנות החוק. השופט דרש להגיש דו"ח כספי מעודכן, בהתאם לבקשת בנק הפועלים. הנאמנים הגישו מסמך שבכותרתו אמנם נכתב "דו"ח כספי", אך תוכנו מעורר ספקות, שכן דו"ח כספי שמגיש כונס או נאמן חייב לפי פקודת החברות לכלול סיכומי תקבולים ותשלומים, שמהם ניתן ללמוד על ההוצאות וההכנסות שהיו בתקופת הקפאת ההליכים — והמסמך שהגישו לא כלל פירוט כזה. הנאמנים הגישו בעצם דו"ח מקורות ושימושים ולא דו"ח כספי, ואין דרך ללמוד ממנו על הנתונים הכספיים של תקופת הקפאת ההליכים וכך הנושים נותרים באפלה.

לטענת מפרק בכיר אחר, ייתכן שאם יוגש דו"ח הוצאות והכנסות ניתן יהיה להיווכח ש־330 מיליון השקלים ששילמה החברה־האם רבוע כחול לנושים בעלי הערבויות כלל לא נכנסו לקופת הנאמנים. המשמעות היא חיזוק הטענה שהנאמנים לא יכולים לגזור שכר טרחה על סכום זה.

בנוסף, אילו היה מוגש דו"ח תקבולים ותשלומים, נושי מגה היו יכולים לדעת שהנאמנים משלמים בכל חודש אלפי שקלים (הסכום המדויק אף הוא תחת איפול) עבור שירות יחסי ציבור, מהלך שנעשה ללא אישור בית המשפט ואף ללא אישור הכונס הרשמי. מהכונס הרשמי נמסר ל"כלכליסט" שהנאמנים היו צריכים לבקש אישור על כך מראש.

ההפסדים הנסתרים

 

חסרונו של הדו"ח הכספי מורגש גם על רקע אי הבהירות לגבי העלויות האמיתיות של הקפאת ההליכים. לפי טענת הנאמנים, במהלך ששת החודשים מרגע הכניסה להקפאת הליכים ועד למכירה ליינות ביתן, הרשת לא הפסידה כספים — כלומר החובות לנושים לא תפחו. זהו נתון בסיסי קריטי, מאחר שאסור לבעלי תפקיד לגרור חברה לחובות נוספים.

אלא שכפי שפורסם ב"כלכליסט", בדו"חות הכספיים של מגה לשנת 2016 רשום הפסד לתקופת ההפעלה של הנאמנים בהיקף של 146 מיליון שקל. מדובר במספר עצום ובנתון מעורר תמיהות שלא הוסבר עד כה. הנאמנים טענו בפני "כלכליסט" שהדו"חות הכספיים אינם נכונים, אך לא הסבירו היכן הטעויות. מדובר בדו"חות מבוקרים על ידי משרד רואי חשבון.

מנאמני מגה לא התקבלה תגובה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות