"עתיד הרפואה הוא שהאסלה תודיע לך אם את בהריון"

"עולם הרפואה נמצא בנקודה בה אין ברירה וצריך לנוע קדימה", כך אמר פרופ' רן בליצר, מנהל מכון כללית למחקר בוועידת Mind the Data 2017 של כלכליסט בשיתוף בנק לאומי, בשיחה אודות תובנות ביג דאטא בתחום הרפואה.

תחום הרפואה נותר שמרני לאור אכזבות שנחל בעבר מטכנולוגיות שהבטיחו רבות "אך התבררו כלא משפרות ואף גורמות לנזק", אמר בליצר. היום מאגר המידע העצום של מבוטחי כללית מאפשר יכולות מחקריות חדשות להפקת תובנות שמשנות את דרך התנהלות הרפואה. "פעם המידע הרפואי היה מגיע לרופא מבדיקות מעבדה וממה שהמטופל היה מספר לו. היום יש סנסורים שמוטמעים בכיסאות, במיטות ובבגדים, עדשות מגע עם ניתוח מידע ואפילו סנסורים בשירותים שיכולות לומר לך שאת בהיריון. כל הנתונים יצטברו ואנחנו כמערכת רפואית נחבר אותם יחד, להפיק מידע בזמן אמת".

"הפוטנציאל הוא מהפכני" טוען בליצר, וכיום כללית נמצאת במגמה לעבור מעולם רפואה מגיב לרפואה מונעת יוזמת שמתבססת על המידע. לפני חמש שנים הקימה גוף ייעודי עם צוות פיתוח "לזהות את המטופלים עם הסיכון הגבוה ביותר לחלות, ולהציע להם לשנות אורחות חיים כדי למנוע זאת", סיפר בליצר. "עברנו לרפואה מותאמת אישית. פיתחנו כלים שעושים אלף הרצות לכל אדם במודל משל עצמו שמזהה אצל מי התועלות בטיפול מונע עולות על הנזקים. על כך זכינו במקום הראשון בהאקתון בעולם הרפואי נגד 300 החברות הגדולות בעולם".

פרופ' גבי ברבש | צילום: אוראל כהן

פרופ' גבי ברבש מנהל השת"פ הקליני במכון ויצמן הציג את השלב הבא בפיתוח המערכת שהוביל לשיתוף פעולה בין כללית לבין מכון ויצמן למדע, במטרה לעבות את מסד הנתונים עם שכבת מידע גנטית. "כשהרופא רואה בדיקות דם היום הוא מסתכל על טווח הנורמה והאם היא חרגה או לא ואז מקבל החלטות. אבל תארו שבמקביל יש עשרות בדיקות דם שיכולות לתת מידע על אינטראקציה עם עשרות בדיקות אחרות וגם להסתכל על גיל, המין, התרופות שמקבל והמחלות שיש לו. כל זה יש בבסיס הנתונים בכללית".

את הנתונים הללו מיפו בענן שחילק את מטופלי כללית לקבוצות שזהות בפריטים הקיימים במסד נתונים. "זהו פרויקט גדול של רפואה מונעת. עם למידת מכונה נוכל למצות את האוכלוסייה שזוהתה בסיכון".

האתגר שבשמירה על חיסיון הנתונים מחד ולשייך אותם לחולים מנגד יהווה אתגר להצלחת הפרויקט. לדברי פרופ' ברבש לאחר שיאותרו נתונים של חולים פוטנציאלים לטיפול מונע, "יהיה צורך לבטל את האנונימזציה של הנתונים כדי לזהות את החולים. כשהם יגיעו לרופא תידלק נורה אדומה שתגיד שיש סיבה שהוא יופנה למחקר. אם ירצה הוא יופנה למכון ויצמן ואם האנליזה תראה שהוא נשא למוטציות מסוכנות אז הוא יישלח לרופא שלנו וימשיך הלאה בטיפול מונע".