אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"מודל אל קפונה, שלפיו מגיעים לעבריין דרך המס, עובד בצורה מצוינת בישראל" צילום: עומר מסינגר

"מודל אל קפונה, שלפיו מגיעים לעבריין דרך המס, עובד בצורה מצוינת בישראל"

מנהל רשות המסים, משה אשר: "בשנים הקרובות נראה מבצעים מדהימים בתחום המיסוי הישיר והעקיף, ונוכל לצמצם משמעותית את הפשיעה החמורה"; המפקחת על הבנקים, חדוה בר: "הרגולציה והאכיפה בתחום סיכוני הציות מובילות לפחד של בנקאים ולפגיעה במגזרים מסוימים במשק"

26.12.2017, 20:06 | עמרי מילמן

"מחולל הפשיעה נמצא בסוף התהליך בלי רכוש ובלי כלום. זה דבר שיכול לשתק ארגונים ולמוטט אותם כלכלית. המודל של אל קפונה, שאתה יכול להגיע לעבריין העיקרי דרך המס, עובד בצורה מצוינת בישראל" - כך אמר היום מנהל רשות המסים משה אשר, בכנס לציון 15 שנה להקמת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון הטרור.

קראו עוד בכלכליסט

אשר התייחס לשיתופי הפעולה בין רשות המסים, הפרקליטות, המשטרה והרשות לאיסור הלבנת הון ואמר: "הממשק עם הרשות לאיסור הלבנת הון, שהיא רשות מודיעינית, נותן לנו כלים רבים להתמודד עם ארגונים הפשיעה. אני בטוח שבשנים הקרובות נראה מבצעים מדהימים בתחום המיסוי הישיר והעקיף, ונוכל לצמצם משמעותית את הפשיעה החמורה".

אשר הוסיף כי "חלק מהפיצוחים של החקירות החשובות ביותר והבאת עדי מדינה היו באמצעות אנשי המס. אתה יכול לשחק עם העבירה הפלילית בכל מיני דברים, אבל בסוף יש שאלה - דיווחת או לא דיווחת. ברגע שתפסו אותם על זה, הכל נהיה יותר קל, גם לפרקליטות וגם למשטרה".

משה אשר, צילום: עומר מסינגר משה אשר | צילום: עומר מסינגר משה אשר, צילום: עומר מסינגר

חדוה בר: "לאזן את המטוטלת"

המפקחת על הבנקים, חדוה בר. אמרה: "אנו מקבלים תלונות על מדיניות מחמירה של הבנקים בהתייחס לתושבי חוץ, עולים חדשים, חברות פינטק, חברות למתן הלוואות בין אנשים (PTP), מוסדות תשלומים, גופים ואנשים שעוסקים במטבעות וירטואליים, וכן גמ"חים, נותני שירותי מטבע (נש"מים), מוסדות צדקה, ועורכי דין שמנהלים נאמנויות - כל אלה הם גופים שיותר קשה לזהות בהם את מקור הכסף. חלקם הגדול הם גופים לגיטימיים, ואולם פעילותם מורכבת ובחלקה אינה מפוקחת".

לדבריה, "הפיקוח על הבנקים הפיק לקחים לאורך השנים מהחקירות האמריקאיות, והעביר מסר חד משמעי לבנקים הישראליים לפיו אין לפיקוח סובלנות לסיכוני ציות, לרבות בפעילות חוצת-גבולות. כלומר, אם יש ספק בהיבטי ציות - אין ספק: אל תפתחו את החשבון ואל תאפשרו העברת כספים. התוצאה היא שאנו מקבלים כיום בפיקוח על הבנקים תלונות חוזרות ונשנות מגורמים רבים לגבי הקושי שההחמרות הללו יוצרות ללקוחות.

"על רקע המצב אליו הגענו, בו הרגולציה והאכיפה בתחום סיכוני הציות מובילות לפחד של בנקאים ולפגיעה במגזרים מסוימים במשק, אני קוראת לרגולטורים ולגורמי האכיפה לשבת יחד ולחשוב מה ניתן לעשות כדי לאזן מעט את המטוטלת".

חדוה בר, צילום: עמית שאבי חדוה בר | צילום: עמית שאבי חדוה בר, צילום: עמית שאבי

לדברי בר, כדי להקל על הלחץ המופעל הבנקים יש להשלים את הסדרת פעילותם בחוק של חברות הפינטק, PTP, גמ"חים, נש"מים ומוסדות צדקה.

עוד קראה המפקחת "לפרסם מדיניות אכיפה על ידי פרקליט המדינה, אשר תקבע כי בעת התממשותו של סיכון ציות, ויהיו סיכונים שיתממשו, תהיה התחשבות ברמת הציות הכללי בבנק". מהלך נוסף אותו הזכירה בר שנחשף ב"כלכליסט" ואמור להיכנס לחוק ההסדרים הקרוב הוא ארגז החול הרגולטורי, "שיאפשר לחברות פינטק להיכנס אליו ולפתוח בקלות חשבון בנק, וזאת תוך הקלת דרישות הציות מהבנקים בהתייחס לחברות אלו".

מנגד, המשנה לפרקליט המדינה יהודה שפר אמר כי אינו מסכים עם בר, וכי "אנחנו צריכים להמשיך ליישר קו עם הגופים הבינלאומיים. המהלכים הוכיחו את עצמם עד כה באופן משמעות וזה לא הזמן להפסיק".

ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, אמרה כי " לשם המשך צמצום סיכוני הלבנת ההון במערכת הפיננסית ושיפור המשטר בישראל,  יש צורך במעבר למשטר אחיד לכל הגופים המפוקחים, במקום מתווה ריבוי הצווים השונים הקיים היום. המצב הנוכחי מוביל לחוסר בהירות פרקטי וצורך בתיקון אינסופי של כל אחד מהצווים."

עוד הוסיפה כי "יש לוודא כי משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור יוחל בהקדם האפשרי על מכלול הסקטורים הפיננסיים הרלוונטיים, ובדחיפות מרבית השלמת התקנת הצווים על נותני שירותי אשראי, נותני שירותי נכס פיננסי, P2P, ומטבעות וירטואליים (הנכללים כולם במסגרת חוק בריס)".

ווגמן-רטנר התייחסה גם לצורך בצמצום השימוש במזומן שצפוי להיכנס כעת לחוק ההסדרים, ואמרה: "יש להמשיך ולקדם המשטר בישראל. בראש ובראשונה, יש לפעול לצמצום השימוש במזומן בכלכלה הישראלית. כידוע, המזומן הוא הכוח המניע את הכלכלה השחורה ואת מעגלי הפשיעה בישראל. עלינו להשכיל לצמצם סיכון זה, כפי שעשו כבר חלק ניכר ממדינות העולם המערבי (כך למשל במרבית מדינות מערב אירופה, ניתן להשתמש במזומן עד לסכום של 1,000-3,000 יורו).

"בנוסף, יש לפעול להשלמת ההסדרה של סקטורים בסיכון, דוגמת הגמ"חים (שהם בעלי מאפייני פעילות של מוסד פיננסי וכיום אינם מפוקחים בהיבטי הלבנת הון); וכן תחום הנאמנויות, מסחר במתכות יקרות (זהב) ומתווכי נדל"ן (כאשר הם מעורבים בהיבטים הפיננסיים של העסקה); והגברת השקיפות בישויות והסדרים משפטיים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות