השחיתות הכפולה של נבחרי הציבור

לפני כחצי שנה חזרתי ארצה לאחר תקופה ארוכה בארה"ב במהלכה למדתי לימודי תואר שני ודוקטורט, עבדתי בשני תפקידים בכירים, וייסדתי חברת הייטק שזכתה לפרסום עולמי. החלטתי לחזור ארצה מתוך תחושת זיקה ואהבה לישראל ולמשפחה, ולהוביל את המשך צמיחת החברה מישראל, כולל הקמת מרכז מחקר ופיתוח בארץ. מאחר וכמנכ"ל חברה אני ממילא נמצא בנסיעות במרבית הזמן ועושה את העבודה באופן וירטואלי בעיקר, ההחלטה לחזור לישראל הייתה ברורה, קלה ומשמחת.

אלא, שהיום, אני מתבונן במציאות העגומה בישראל ומרגיש תחושת אחריות נוקבת להוקיע ולהתריע על הצורך הקיומי שלנו, כמדינה וכחברה, צורך שאינו פחות בחשיבותו מכל צורך ביטחוני, להשתית נורמות התנהלות בסיסיות בקרב נבחרי הציבור.

מקרי שחיתות בקרב נבחרי ומנהיגי ציבור ונושאי משרות ציבוריות, וחשד לשחיתות במקרים אחרים, הפכו למעשה לעניין שבשגרה. העיסוק בפרשות שחיתות והפרת האמונים שטמונה בהם הפכו לחלק בלתי נפרד מההתנהלות השלטונית היומיומית.

למגמה הנוכחית יש השלכות חברתיות וכלכליות משמעותיות ביותר, נגלות - ובעיקר נסתרות.

אנחנו נוטים להתקומם בעיקר נגד התוצאות הגלויות: השימוש הבוטה בכספי ציבור וההטיה של משאבים ציבוריים למטרות רווח אישיות ישירות ועקיפות. קבלת שוחד על ידי אדם זה או אחר מציפה אותנו בכעס עמוק על המעילה בתפקיד והפרת האמונים, על שימוש לא נכון במשאבי ציבור, על ההעדפה הבלתי הוגנת כלפי נותני השוחד, ועל חוסר השיוויון כלפי כל האחרים. אין כל ספק, למגמת השחיתות יש מחיר כלכלי וחברתי משמעותי ביותר שמלבה חוסר אמון כללי בשלטון ההון.

אלא, שלמרבה הצער, העלות הנסתרת של פרשות השחיתות גבוהה עשרות מונים. היינו, לא רק שיש לנו עניין במעשי השחיתות עצמם, אלא שבנוסף דרך ההתנהלות של נבחרי הציבור שעה שהם נחשדים בשחיתות מהווה שחיתות בפני עצמה: שחיתות מסדר שני.

קחו לדוגמא נבחר ציבור שלגביו חשדות לקבלת שוחד והפרת אמונים. נבחר הציבור, כמו כל אדם מן היישוב, יעשה הכל כדי להציל את נפשו. הוא ישכור סוללת עורכי דין, ישהה שעות וימים בחדרי חקירות, יעדר מן הכנסת ומשאר ענייני התפקיד, וישנה לחלוטין את סדרי העדיפות לטובת ענייניו האישיים הבוערים.

למעשה, במקום לפנות את תפקידו באופן מיידי ולהפקיד את ביצועו הזמני על אדם מחליף וכשיר שאינו עסוק בחקירות משטרה וחמקמקות משפטית, נבחר הציבור הישראלי ממשיך לאחוז במשרתו למרות שלמעשה הוא איננו מסוגל כלל להמשיך ולמלא את תפקידו בצילה של חקירה משפטית ועננה פלילית. במלים אחרות, נבחר הציבור שב ומציב את טובתו האישית מעל טובת הציבור, התנהגות, שבהגדרה, מהווה שחיתות והפרת אמונים.

כמובן, זכותו של נבחר הציבור להגן על חפותו ולעשות מה שבידו כדי הציל את נפשו, ממש כמו כל אדם מן היישוב, אלא שאין זו זכותו לעשות זאת תוך הקרבת טובת הציבור ומעילה בתפקידו.

נבחרי הציבור נבחרים וממונים על מנת לבצע תפקיד מסוים. העדפת טובתם האישית על פני דרישות התפקיד וטובת הציבור -- בין אם כתוצאה מקבלת שוחד ובין אם המדובר בהחזקת משרה שענייניהם הפרטיים מונעים או מקשים עליהם לבצעה כהלכה -- הינה שחיתות מסדר שני שעלינו לבער ולמגר.

בין אם נבחר הציבור הוא פקיד ממשל, ראש מינהל, חבר אופוזיציה או אף ראש הקואליציה, אותו אדם חייב שיהיה אמון על ביצוע תפקידו בכל עת ושעה. חוסר נכונותם של נבחרינו (והיעדר כל נורמה בעניין המחייבת אותם) להשעות את עצמם מתפקידם בנסיבות שבהן הם אינם מסוגלים לבצע את תפקידם, עולה, בעיני, כדי שחיתות חמורה לא פחות מהשחיתות הכרוכה בקבלת שוחד והפרת אמונים מלכתחילה.

 

ד״ר גיא הלפטק מנכ"ל חברת Knack, בוגר אוניברסיטאות הרווארד, קולומביה והעברית