לאחר כחודש וחצי מאז שהתפטר מתפקידו בשל משבר השבת, ח"כ יעקב ליצמן חוזר בסוף השבוע הזה ללשכתו במשרד הבריאות, אך הפעם כסגן שר עם סמכויות של שר. המהלך התאפשר הודות לתרגיל חקיקה מהיר עוקף בג"ץ שבמסגרתו הואצלו סמכויות סטטוטוריות הנתונות לשר – לידי סגן שר שמונה במשרד שבו ראש הממשלה מכהן בו כשר. היום אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שסללה את דרכו בחזרה למשרד.
במלים אחרות, ראש הממשלה בנימין נתניהו שקיבל לידיו את תיק הבריאות עם התפטרות ליצמן הולך להמשיך ולהחזיק בו, אך זה יהיה מהלך פורמלי בלבד. מי שינהל את ענייני המשרד הלכה למעשה ימשיך להיות ליצמן, שישוב ללשכה שהוא מכיר כל כך טוב מהשנים האחרונות.
לאחר שאושרה סופית הצעת החוק, אמר סגן השר ליצמן כי "לפנינו אתגרים רבים, קידום רפורמות חשובות ויישום הדברים עליהם סיכמנו, ביניהם רפורמת הסיעוד, טיפולי שיניים למבוגרים, סיום רפורמת השיניים עד לגיל 18 והמשך קידום הפריפריה בישראל. אני חוזר לשרת את הציבור במשרה מלאה, בתחושת שליחות ומתוך מחויבות לקידום מערכת הבריאות, לטובת כלל אזרחי ישראל ללא הבדל אוכלוסיות ומגזרים".
גם בתקופה שבה נעדר מהמשרד, ליצמן המשיך להיות מעורב בנושאים שעל הפרק, אם כי על "אש קטנה" ומתחת לפני השטח בלבד. כלפי חוץ, היה זה רה"מ נתניהו שחתם באופן פורמאלי על שני מהלכים חשובים: תקנות סימון מוצרי המזון עתירי שומן וסוכר – אחד ממהלכי הדגל שהוביל ליצמן בקדנציה האחרונה שלו במשרד; והצגת התוספת לסל התרופות ל-2018, הליך סטנדרטי ופורמלי המתרחש בכל סוף שנה, ועדיין – אירוע ששר בריאות מעוניין להיות מעורב בו, או לפחות בהצגתו.
כעת, עם חזרתו של ליצמן למשרד, עומדים על הפרק כמה מהלכים חשובים שחלקם התעכבו ואחרים שפשוט חשוב מאוד שילוו על ידי שר ממונה, כלומר – סגן שר. ייקח זמן להתרגל לזה. נושא שלמשל עוכב בשל היעדרות ליצמן מהמשרד הוא הרחבת ההגבלות על עישון. סגן השר ספג לא מעט ביקורת בנושא בשנה האחרונה, וירצה להראות עשייה שתכלול, בין השאר, הרחבת מקומות שבהם אסור לעשן, הגבלה נוספת על פרסום מוצרי טבק, הגברת האכיפה ואף אולי העלאת גיל הרכישה של מוצרי טבק ל-21.
הרפורמה בסיעוד, עוד אחת מתכניות הדגל של ליצמן, אמנם נחתמה והוכנסה לטיוטת חוק ההסדרים החדש, אך דורשת את ליוויו הצמוד של סגן השר. בדיוני התקציב עלולות להיות הפתעות, ואם יש רפורמה אחת שליצמן לא ירצה שיגעו בה – היא זו, אחרי שלחם עליה בחירוף נפש במשך שתי הקדנציות שלו במשרד.
ליצמן יידרש גם להנשים את מערכת הבריאות הציבורית, שלמרות רפורמת קיצור התורים שיצאה לדרך בסוף השנה שעברה – עדיין מצטמקת אל מול שירותי הבריאות הפרטיים הזמינים והיקרים. אמנם עד כ-800 מיליון שקל יוזרמו כדי לעודד את קופות החולים לנתב יותר מטופלים למערכת הציבורית על
ידי סבסוד ניתוחים וכן לתשתיות בבתי החולים הציבוריים.
אלא שבקופות החולים מעריכים שגם העברת הכסף לא תצליח לשנות את מגמת התרחבותה של המערכת הפרטית על חשבון הציבורית, משום שאין די בתמרוץ הקופות כשקיבולת המערכת הציבורית אינה גדלה בקצב תואם. השורה התחתונה היא שתידרש התערבות הרבה יותר מסיבית מצד המדינה על מנת לרסן את המערכת הפרטית, כשבחוק ההסדרים הנוכחי הוצע על ידי האוצר להגביל את מחיריהם של מספר ניתוחים פרטיים פופולריים – מהלך שבמשרד הבריאות מתנגדים לו בשל החשש שמדובר בהתעלמות מכך שחסרים משאבים וכסף במערכת הציבורית.
עניין נוסף שיונח על שולחנו של ליצמן והוקפא בתקופה האחרונה היא התחרות האגרסיבית בין קופות החולים. המשרד מעוניין לקבוע סט כללים רגולטוריים שירסנו את התחרות, שהפכה באחרונה לברוטאלית במיוחד וכללה הפעלת מרכזי שירות להעברת מבוטחים, "גניבת רופאים" בין הקופות על מנת שהמטופלים שלהם יעברו אתם ועוד. יחד עם זאת, המשרד יידרש "לרדת מן העץ" שעלה עליו לאחר שתמך בהצעת חוק של ח"כ דוד אמסלם (ליכוד) שנרקמה על ידי בכירי לאומית – הקטנה והמדממת ביותר מבין הקופות – שכללה הגבלות מרחיקות לכת דוגמת ביטול מעבר בין קופות באינטרנט ואיסור על מעבר רופאים בין קופות ברדיוס של 30 ק"מ.
צילום: עמית שאבי
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה