אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
גובה שכר הנאמנים: הפרצה שנותרה בחוק חדלות פירעון צילום: בשמת איבי

ניתוח כלכליסט

גובה שכר הנאמנים: הפרצה שנותרה בחוק חדלות פירעון

אישור הרפורמה המתקדמת בדיני פשיטת רגל אינו דבר פעוט בכנסת שמתמחה ביוזמות סמליות. אבל המהפכה גובשה כמעט בלי נתונים, וסימני השאלה רבים: כמה יקבלו הנושים הקטנים, איך ישוקמו החייבים ובמימון מי, וכמה ישלשלו לכיסם המפרקים

07.02.2018, 07:55 | שחר אילן

חוק חדלות פירעון שאישרה אתמול ועדת חוקה הוא הישג גדול לכנסת העשרים ‑ אבל באליה הזאת נותרו כמה קוצים מדאיגים.

קראו עוד בכלכליסט

הבשורה הטובה היא שהכנסת הזו, אחת הבעייתיות בתולדות ישראל, מסוגלת להעביר מגה־רפורמה כמו חוק חדלות פירעון ושיקום חייבים. הכנסת הזו מתמחה בדרך כלל בהצעות חוק שמכרסמות בדמוקרטיה או ביוזמות סמליות, חסרות השפעה מעשית, שעיקר מטרתן לתקוע למישהו אצבע בעין. ובכל זאת, אחרי כמעט שנתיים של דיונים, היא הצליחה לאשר חוק שיחולל מהפכה בדיני פשיטת הרגל. החוק מחליף את הגישה שמתמקדת בענישת חייבים בשאיפה לשקם אותם. כמו כן, הוא מבקש להגדיל את חלקם של הנושים הקטנים בחלוקת החובות, על חשבון המדינה והבנקים.

אבל יש גם כמה בשורות רעות. הראשונה היא שכניסת הרפורמה לתוקף תהיה הדרגתית מדי, ותארך שלוש שנים. במשרד המשפטים סבורים שלנוכח היקף המהפכה, מוטב כך. אבל קשה להימנע מהמסקנה שהעיכוב יועיל בעיקר לבנקים, שהרפורמה תדרוש מהם להעביר חלק מהנתח שלהם בחובות לידי הנושים הקטנים.

מהפכה ללא נתונים

בשורה רעה שנייה היא שכלל לא ברור באיזו מידה החוק יגדיל את חלקם של הנושים הקטנים בחובות ‑ מפני שהמהפכה המשפטית העצומה הוכנה כמעט בלי נתונים. הסכנה שבעבודה ללא נתונים התגלתה לאחרונה, כשכונס הנכסים הרשמי ערך כמה הדמיות. אלה חשפו שהשינויים בחישובי הריבית בעקבות בחוק יפגעו מאוד בנושים הקטנים. הבעיה תוקנה, אבל ברגע האחרון. רק בעוד חמש שנים נדע אם, ועד כמה, החוק אמנם יסייע לעסקים הקטנים.

לצד הנושים הקטנים, הערפל אופף גם את הגורל הצפוי לחייבים הקטנים. חוק חדלות פירעון מתיימר לשים קץ לתופעה של אנשים פרטיים שחובם תוקע אותם עשרות שנים בהליכים מול ההוצאה לפועל, בלי תקווה להיחלץ. הישועה אמורה לבוא בדמות הפטר ומחיקת חובות לאחר ארבע שנים. הצרה היא שהחוק מטיל את האחריות לשיקום החייבים החלשים ביותר דווקא על ההוצאה לפועל ‑ גוף שמתמחה בגבייה ולא בשיקום. כדי לעמוד במשימה, ההוצאה לפועל תידרש להכשיר רשמים שיתמחו בהליכי חדלות פירעון ובשיקום. עכשיו מוטל עליה להוכיח שהיא מסוגלת להפוך את עורה.

שאלה נוספת בנוגע לשיקום היא התקציב. מתברר שהחוק ‑ שעיקר תכליתו שיקום חייבים ‑ לא מקצה לכך משאבים. מרגע שחייב קיבל הפטר, הוא אמור לדאוג לעצמו. אמנם, נציגי כונס הנכסים הרשמי וההוצאה לפועל התחייבו בישיבת הוועדה אתמול לממן מתקציבן הכשרה בהתנהלות כלכלית נכונה לאנשים שיצאו מתהליך חדלות פירעון. אבל שיקום כלכלי מצריך לפעמים גם ליווי צמוד, הדרכה במיצוי זכויות והכשרה מקצועית, ולכל אלה אין זכר בחוק.

הנאמנים לא יוגבלו

רעה חולה אחת שהחוק בוודאי לא יפתור היא סכומי העתק שמפרקי חברות דורשים לקבל על חשבון הנושים, שמגיעים לעתים לעשרות מיליונים. דוגמה קיצונית נראתה לאחרונה בפרשת רשת מגה, שנאמניה ביקשו שכר טרחה עצום של 153 מיליון שקל (אבל קיבלו מבית המשפט 25 מיליון בלבד). כיום, שכר הנאמנים מוסדר בתקנות ולא בחקיקה. בוועדה חששו שהכנסת הסוגיה לחוק תצית מלחמות שיסכנו את הרפורמה כולה.

ובכל זאת, חוק חדלות פירעון עשוי לרסן את שכר הנאמנים בדרך אחרת: חלוקת האחריות לפירוק חברות בין יותר עורכי דין. החוק קובע שכונס הנכסים הרשמי יעביר לשופטים בכל תיק רשימה של שלושה עד חמישה מועמדים לנאמנים. לדברי יו"ר ועדת חוקה ניסן סלומינסקי, "אם תהיה תחלופה של נאמנים, זה גם יוריד את המחיר".

 

ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) לא הסתפקה בכך, ודרשה אתמול לקבל לוח זמנים להבאת התקנות לאישור הוועדה. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אבי ליכט הודיע ששרת המשפטים אילת שקד מתכוונת להביא נוסח לאישור הועדה בתוך שנה וחצי.

הסיכוי שהכנסת לא תתפזר קודם נראה קלוש במיוחד, אפילו למאמינים הגדולים ביותר ביציבות הממשלה. עם התחייבות כל כך קלושה להגבלת שכרם של הנאמנים, נראה שהנאמנים ימשיכו לחגוג. לנושים נותר רק לקוות שבית המשפט יגביל אותם, כפי שעשה בפרשת מגה.

סלומינסקי ומיכאלי. דורשת לו"ז להגשת תקנות לגבי שכר הנאמנים, צילום: בשמת איבי סלומינסקי ומיכאלי. דורשת לו"ז להגשת תקנות לגבי שכר הנאמנים | צילום: בשמת איבי סלומינסקי ומיכאלי. דורשת לו"ז להגשת תקנות לגבי שכר הנאמנים, צילום: בשמת איבי

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות