אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מקקי של כלבים ועד לקומבינות אפלות: איך לא להיות ראש העיר?

מקקי של כלבים ועד לקומבינות אפלות: איך לא להיות ראש העיר?

במשרדי האסטרטגיה של ראשי הערים מתכוננים כבר חודשים לבחירות המוניציפליות. אלו 10 הטעויות שאסור לך לעשות אם ברצונך לשבת בכסא המכובד בחמש השנים הקרובות

23.02.2018, 08:00 | אייל לינור

עבור מר וגברת ישראלי הבחירות המוניציפליות נראות כמו אירוע עתידי שאמור להתרחש אי שם מעבר להרי החושך. אבל במשרדי האסטרטגיה של ראשי הערים ובשל אילו המעוניינים להחליף אותם כבר דולק האור מזה מספר חודשים. הבחירות עבורם הן מחר בבוקר. אני לא רוצה לספר באיזו עיר אני גר, ועבור איזה מועמד אצביע, אבל יש לי כמה טיפים לראשי ערים העומדים לאבד את השלטון הנכסף בעיר האהובה שלהם. בבקשה, 10 טעויות אסטרטגיות שאסור לך בשום פנים לעשות אם אתה רוצה להמשיך לשבת בכיסא העור הגבוה חמש שנים נוספות.

קראו עוד בכלכליסט

לא לנקות קקי של כלבים

גם אם תפסיק לקרוא עכשיו, כבר עשיתי את שלי. להיות ראש עיר זה פשוט כמו לאסוף את הקקי ולקנוס את אלו שמשאירים אותו. עיר שיש בה קקי של כלבים ברחובות היא עיר לא מנוהלת. עיר לא מנוהלת מעידה על ראש עיר שאינו מסוגל ליצור משילות. בסופו של היום עיר היא מפעל: ילדים צריכים להגיע לבית ספר, גינות צריכות השקיה, עצים גיזום, מכוניות לצאת לעבודה ולחנות. אלו הדברים הקטנים אך גדולים שהתושבים רואים יום יום. אילו הגורמים שיפילו אותך בסופו של יום. אסוף את הקקי.

לאסוף את הקקי של הכלבים זה לראות את הדברים הקטנים שחשובים לתושבים, צילום: שאטרסטוק לאסוף את הקקי של הכלבים זה לראות את הדברים הקטנים שחשובים לתושבים | צילום: שאטרסטוק לאסוף את הקקי של הכלבים זה לראות את הדברים הקטנים שחשובים לתושבים, צילום: שאטרסטוק

לשבת בלשכה ולא ברחוב

נכון החדר שלך ממוזג ואתה קורס מעבודה. אבל העיר שלך לא נמצאת בלשכה - היא נמצאת בחוץ. הפרלמנט האמתי הוא זה של בתי הקפה - לא של ישיבות המועצה. המשפיענים, המחליטנים, אלו שיש להם דברים חכמים לומר הם יוסי מהפלפל, סימון הספר, אורלי המתווכת. אתה צריך לפגוש אותם על בסיס יומי. להקשיב להם היטב. הם יודעים מה קורה בעיר, מי כועס ומי מרוצה. אם לא תהיה איתם בקשר הדוק, הבחירות יפתיעו אותך ובגדול.

לא ליצור חזון לעיר

חזון לעיר הוא תהליך מייגע, לעיתים יקר וארוך. הוא דורש ישיבות ושיחות והקשבה, ולך יש כל כך הרבה על הראש. אבל חזון הוא המנוע האמתי של העיר. דבק המחבר בין התושבים. חזון מגדיר מה האופי של העיר שלך, מה היא מייצגת ומה מבדיל בינה לבין ערים אחרות. חזון מאפשר לך להנהיג מתוך שותפות אמתית עם תושבים רבים. החזון הופך אותך לבעל בית אמתי של העיר שלך. ערים שיצרו חזון כמו חולון (עיר הילדים) שומרות אמונים לראש העיר שהוביל את המהלך.

לא לייצר פרויקט מכונן

האח התאום של החזון, הוא פרויקט גדול המעיד על כך שהחזון שלך אינו סתם עוד ערימת מילים יפות אלא אכן עומד להתגשם. זה יכול להיות מוזיאון האמנות, פארק התעשייה, אצטדיון הכדורגל או מחלף יציאה לדרך המהירה. בלי פרויקט גדול, בולט ורציני, אין ביטוי לערכים האמתיים אותם אתה מייצג. תתחיל לבנות.

לא לקרוא את האג'נדה האמתית של העיר

לכל עיר יש אג'נדה פנימית: תומכי בנייה מול אג'נדה של שקט וירוק, דתיים מול חילוניים, עבריינים מול שומרי חוק, שיכונים מול וילות. בכל עיר יש כעסים שמצטברים, יריבויות סמויות ומריבות גלויות. תהליכים שכאלה צוברים תאוצה ולעיתים מהר מכפי שאתה מסוגל לקלוט. אם לא תדע על מה תושבי העיר שלך מוכנים להילחם – אתה תהיה הקורבן הראשון של הקרב הזה.

תמ"א 38 (ארכיון). ראש עיר טוב יודע לקרוא את האג תמ"א 38 (ארכיון). ראש עיר טוב יודע לקרוא את האג'נדה האמתית של העיר תמ"א 38 (ארכיון). ראש עיר טוב יודע לקרוא את האג

לא לבחור צד

טעות גדולה מלפספס את האג'נדה של העיר, היא לא לבחור צד. כראש עיר אתה נקרא לעשות את הדבר הנכון. התושבים מצפים ממך לקחת עמדה ברורה וליישם אותה בשטח. בעד מה אתה? ומה נגד? אתה צריך להיות ברור – ללכת עם הרוב או המיעוט? מה המדיניות שלך? אם אתה ניטרלי ואין לך אמירה ברורה - שני הצדדים ימאסו בך. אף אחד לא אוהב אנשים שרק מנסים לרצות את כולם.

להיות אישיות לא ברורה

לכל עיר יש אישיות ואופי. ראש עיר אינו רק המנהל של העיר. ראש העיר הוא בעיקר אדם המייצג באישיותו את אפייה. ראשי עיר חזקים הם ראשי עיר ברורים – לאו דווקא מושלמים. חולדאי הוא חזק, יונה יהב הוא לוחם, רוביק דנילוביץ' הוא הכוח הצעיר. כשאתה מנסה להיות "פוליטיקאי" – נחמד לכולם, מחבק ילדים בכיכר וגוזר סרטים בפתיחת פיצוציות, אתה לא בהכרח בונה את האישיות אותה תושבי העיר רוצים לראות. אל תהיה נחמד. תהיה אתה.

לסגור קומבינות אפלות

כן, אני יודע מה אתה חושב עכשיו: עוד נאיבי אחד שלא מבין איך דברים מתנהלים באמת. כדי לשלוט אתה אומר, צריך לפעמים לתת לקבלן לחרוג, לסדר לבן של ההוא את סגנות ראשות וועדת התברואה, ככה זה. אבל כפי שאתה קורא בעיתונים. גם הגדולים ביותר נופלים כשהם משתינים מהמקפצה. בסביבה מוניציפאלית, לקומבינות אפלות יש נטייה להיחשף מהר יותר. רוב האזרחים במדינת ישראל יסלחו לראש ממשלה מושחת, אבל לראש העיר קומבינטור, הם ישמחו להוריד את הראש בשניה.

להיכנע למפלגה

זה נכון, אתה חבר מפלגה נאמן, קיבלת תמיכה מהמנהיג הנערץ ואפילו שיפצו לך את אולם הספורט באדיבות מפעל הפיס. אבל מה קורה כששר התחבורה רוצה לסלול לך דרך מהירה ורועשת בלב השכונה הירוקה? מה תגיד לשר החינוך כשהוא מייבש את מערכת החינוך שלך כבר שלוש שנים? או אז אתה חייב לבחור במאבק, והמאבק תמיד צריך להיות לטובת העיר שלך - לא המפלגה. חברי המפלגה שלך יכולים לסייע רבות, אבל תאמין לי – הם לא יהיו שם בקלפי ביום הפקודה.

לעבוד בלי אסטרטגיה

אז מה היא בעצם אסטרטגיה? אסטרטגיה היא לא הישיבות האלה שאתה עורך שלושה חודשים לפני הבחירות עם היועץ היוקרתי ומשרד הפרסום. אסטרטגיה היא הדרך ארוכת הטווח בה אתה בוחר כדי להפוך את העיר שלך לטובה יותר. כשיש לך אסטרטגיה זה אומר שיש לך חזון לעיר, אתה רואה בעיני רוחך איך גם 20 שנה קדימה, העיר שלך תהיה מקום שטוב לגור בו: כלכלה, חינוך, תחבורה, בילוי וכל שאר הירקות. אסטרטגיה היא מה שמבדיל בין המנהיגים לפוליטיקאים הקטנים.

וגם אם כל מה שכתבתי כאן נשמע לך כמו שטויות, של אחד שלא מבין כלום, עשה לעצמך רק טובה אחת, שתסייע לך בכל אשר תפנה: אסוף את הקקי. זה יכול לעשות לך את הבחירות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות