אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
התכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית: המדינה תקצה כמיליארד שקלים צילום: דוברות המשרד לשוויון חברתי

התכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית: המדינה תקצה כמיליארד שקלים

התכנית מבקשת לשדרג את איכות שירותי הרפואה ולמצב את ישראל כמדינה מובילה בתחום הבריאות הדיגיטלית, המגלגל בעולם למעלה משישה טריליון דולר בשנה

21.05.2018, 09:31 | רונן ניב

בשיתוף מערכת זירת הבריאות

ממשלת ישראל אישרה בימים האחרונים את התכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית. התכנית מתוקצבת בסכום של 922 מיליון שקלים לחמש שנים והיא כוללת בין היתר פיתוח טכנולוגיות, קידום שיתופי פעולה בינלאומיים, ריכוז מאמץ אקדמי ותעשייתי, ועידוד מחקר ב־ Data.

התכנית גובשה על ידי צוות ממשלתי בין משרדי, והיא משותפת למשרד ראש הממשלה, המשרד לשוויון חברתי, משרד האוצר, משרד הבריאות, משרד הכלכלה ומשרד המדע והטכנולוגיה, כמו גם לרשות לחדשנות ולמועצה להשכלה גבוהה.

 

קראו עוד בזירת הבריאות

ההערכות: הכנסה למשק של 12 מיליארד שקלים בשנה

"באמצעות התכנית מבקשת ישראל להפוך לשחקן משמעותי בתחום הבריאות הדיגיטלית בעולם, תחום המגלגל למעלה משישה טריליון דולר בשנה", נמסר מהמשרד לשוויון חברתי, "על פי ההערכות השמרניות, במסגרת התכנית צפוי המשק הישראלי ליהנות מהכנסה של כ־12 מיליארד שקלים בשנה".

במשרד הבריאות מדגישים כי באמצעות התכנית יונגש השימוש במאגרי המידע הרפואיים שבקופות החולים על מנת לקדם יוזמות ומחקרים ברפואה המותאמת אישית וברפואה המונעת. תהליך זה יבוצע בשקיפות תוך שמירה על האינטרס הציבורי, הפרטיות והסודיות הרפואית.

כחלק מהתכנית תפעל הממשלה לתקצוב ועידוד שיתופי פעולה בין מערכת הבריאות ובין מאות חברות סטארט-אפ מקומיות העוסקות בתחום הבריאות הדיגיטלית, שמספרן עומד כיום על למעלה מ־470.

 

ד"ר חגי לוין    , צילום: האוניברסיטה העברית ד"ר חגי לוין | צילום: האוניברסיטה העברית ד"ר חגי לוין    , צילום: האוניברסיטה העברית

 

אחד הפרויקטים המרכזיים המתכוננים במסגרת התכנית, כולל את הקמת מיזם "פסיפס" – מיזם תשתית מידע לאומי למחקרי בריאות בתחום הגנטיקה והמידע הרפואי. המאגר יורכב ממתנדבים הלוקים במחלות ו/או בעיות רפואיות מורכבות שהרפואה טרם מצאה כלים יעילים דיים להתמודד איתן. מדובר במאגר מהונדס המאפשר לבצע מחקרים על חתכים ייחודיים באוכלוסייה ולהריץ בהם מניפולציות מחקריות נדרשות בדרך לפיתוח טכנולוגיה שתפרוץ דרך בתחומי הטיפול וההתמודדות עם מגוון מחלות. כמו כן מתוכננת הקמת "מעבדות לחדשנות טכנולוגית", לחיזוק שיתופי פעולה בין תאגידים רב לאומיים לבין חברות הזנק ישראליות בתחום הבריאות הדיגיטלית.

סכום של 78 מיליון שקלים יושקע בעידוד שיתופי פעולה של ארגוני הבריאות עם האקדמיה והתעשייה בתחום הבריאות הדיגיטלית. 89 מיליון שקלים יושקעו במעבר לתיעוד נתוני בריאות במערכת בריאות בשפת קידוד עדכנית ואחידה. 50 מיליון שקלים יושקעו בהקמת בנק דגימות (אחד או יותר), לצורכי טיפול ומחקר ו־70 מיליון שקלים יושקעו בתכנית למענקי מחקר בתחום של רפואה מותאמת אישית.

"אנחנו עושים מהלך בעל משמעות היסטורית", אומר ראש הממשלה בנימין נתניהו (ליכוד), ומוסיף: "יש לישראל בסיס מידע ענק שחובק כמעט את כל האוכלוסייה. לנו יש קרוב לתשעה מיליון איש – זה מאגר נתונים ממוקד על הרקורד הבריאותי של כל אחד ואחת מאיתנו ב־20 השנה האחרונות. זהו נכס עצום, ואנחנו רוצים להעמיד אותו לרשות החוקרים, המפתחים והחברות, על מנת לקבל שני דברים: רפואה מונעת ורפואה פרסונלית".

גילה גמליאל, השרה לשוויון חברתי (ליכוד), מציינת: "בעידן הדיגיטלי יש שתי ברירות - לצעוד קדימה או להישאר מאחור. ישראל בוחרת שוב לצעוד קדימה ולהוביל. זו תכנית מהפכנית ופורצת דרך שתמצב את ישראל כמעצמת בריאות דיגיטלית עם שירותי רפואה מהאיכותיים והמתקדמים בעולם".

"לנתב את המידע לפעולה"

"בשני הכובעים שלי – הן כרופא חוקר בבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה, והן כמזכיר איגוד רופאי בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית – וכמי שעוסק במשך שנים בשימוש בנתונים לצורכי מחקר ומדיניות, אני מברך על כך שממשלת ישראל ניגשה ברצינות לנושא החשוב הזה והיא משקיעה בתכנית כסף ומשאבים", מציין ד"ר חגי לוין, מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית-הדסה ומי שמשמש גם מזכיר איגוד רופאי בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית בישראל (הר"י). לדבריו, "אין ספק ששימוש בכלים דיגיטליים בנתוני בריאות יכול להזניק אותנו קדימה מבחינת היכולת שלנו לפעול לשיפור בריאות האוכלוסייה בישראל. יחד עם זאת, ראוי לוודא שהתכנית הזו תשים במרכז את הציבור ובריאותו, ולא תאפשר לשיקולים זרים ולאינטרסים כלכליים, מסחריים או אחרים, להיות חלק מקבלת ההחלטות. תשומת הלב חייבת להיות מופנית לבריאות של כל אחד ואחד מתושבי ישראל ולא לנתונים".

עוד מסביר ד"ר לוין: "התכנית מייצרת הזדמנות גדולה לא רק לחזות מחלות, אלא גם ובעיקר למנוע מחלות. הרפואה הטובה ביותר היא מניעה. השאיפה היא לנתב את המידע לפעולה – זו חייבת להיות המהות של הפרויקט. אני מקווה שהמדינה תשכיל להעמיד בראש התכנית אנשים שעיסוקם הוא קידום בריאות הציבור ולא אנשים שעיסוקם נוגע בניתוב התכנית לגריפת רווח כלכלי. מעבר לזה, אחד העניינים שחובה להתייחס אליהם כאשר מדברים על התכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית נוגע כמובן לנושא הפרטיות. חובה שתהיה מערכת ממוצפנת ומאובטחת כדי שלא תאפשר זליגה של מידע".

לכתבות נוספות היכנסו אל זירת הבריאות >>

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות