מהי הסיבה לפרישתו של המשנה ליועמ"ש אבי ליכט?

פרשנות

מהי הסיבה לפרישתו של המשנה ליועמ"ש אבי ליכט?

ליכט סימן לעצמו את היעד - תפקיד היועמ"ש, אבל הבין שבסביבת העבודה הזו שבה מקודמים מקורביה של שרת המשפטים שקד אין לו ממש סיכוי. הוא שייך לזן הוותיק של משרתי ציבור בעלי עמוד שדרה ומצפון מקצועיים. הוא גם ראה שמנהיגותו של מנדלבליט אינה מספקת את ההגנה והעמידה הדרושים לשמירת סף אמיתית

14.05.2018, 11:10 | משה גורלי

פרישתו של אבי ליכט מתפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה נפלה כפצצה, אך במבט מעמיק יותר היא אינה מפתיעה. הסיבות לא נמסרו, אבל ניתן להסיק מהנסיבות שמשהו השתבש.

קראו עוד בכלכליסט

100 המשפיעים 2016 מגיני הציבור צמרת הפקידות בישראל, שאמורה להגן על אינטרסים של הציבור, מוכיחה שוב ושוב עד כמה קל לפגוע במטרה אם מסמנים אותה אחרי שהחץ נורה. אלה בכירי הפקידים כתבי כלכליסט, תגובה אחת לכתבה המלאה

לפני 10 ימים שיגר ליכט במכון הישראלי לדמוקרטיה את היונה שבישרה כי כלו כוחותיו. "בשנים האחרונות", אמר, "התפקיד, ועיקר הפעילות שלנו של שמירת סף, קידום אינטרס הציבור וזכויות אדם, נתפסים בקרב קהלים הולכים וגדלים - כולל בכנסת ובממשלה - כלא לגיטימיים. קמה גישה אידיאולוגית שמסבירה שמה שאנחנו עושים אסור. את הגישה הזו אפשר לתמצת אותה בשתי מילים: 'מי שמכם?'". ליכט, מסתבר, לא יכול לשאת עוד את האידיאולוגיה החדשה הזו.

ליכט היה משנה כלכלי דומיננטי ביותר שריכז תחת ידיו רפורמות משמעותיות. הגז, התקשורת, חוק הריכוזיות וחוק חדלות פירעון הן מהדוגמאות הבולטות. התחנה הבאה שייעד לעצמו הייתה משרת היועמ"ש. בוועדת האיתור קיבל ליכט קול אחד בלבד מתוך חמשת החברים – קולו של ראש הוועדה נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אשר גרוניס. כבר אז, ניטעה אצלו ההבנה, תחילתה לפחות, של מה דרוש כדי להתקדם בשלטון ובמשטר החדש. במדינה ובמשרד המשפטים.

ובכל זאת, ליכט החליט להישאר על הגלגל כדי לשמור לעצמו את הסיכוי להתמודד על משרת היועץ בקדנציה הבאה. ואיך עושים זאת? תופרים תפקיד, מספרים לכולם כמה הוא חשוב, וממתינים.

אבי ליכט. ידע שאין לו סיכוי, צילום: אוראל כהן אבי ליכט. ידע שאין לו סיכוי | צילום: אוראל כהן אבי ליכט. ידע שאין לו סיכוי, צילום: אוראל כהן

לתפקיד החדש שנברא קראו "המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ניהול ותפקידים מיוחדים). איך יודעים שהוא נתפר במיוחד? ראשית, לא היה כזה לפניו. שנית, במשרד המשפטים יש את מילת הקוד "תפקידים או עניינים מיוחדים", שמיועדת לתחנות המתנה מהסוג הזה. שי ניצן היה "המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים)", כשהמתין לרשת את תפקיד פרקליט המדינה ממשה לדור. לניצן הייתה הבטחה של היועמ"ש יהודה וינשטיין. לליכט לא יכולה להיות הבטחה כזו, במידה ויחליט להתמודד שוב על משרת היועמ"ש.

אין לו סיכוי אצל שקד

ליכט ניתב את הלהט והמרץ שטבועים בו בתפקיד החדש - הסדרת הנהלים והתיאומים בין המשנים ליועץ. כשמיצה והשלים את ניסוח עבודה המטה החשובה הזו, הביט בלוח השנה ואז, כשראה שיש לו עוד 4 שנים להעביר לתפקיד שכלל לא מובטח, החליט לפרוש.

הוא גם הבין שבסביבת העבודה הזו שבה מקודמים מקורביה של שרת המשפטים איילת שקד אין לו ממש סיכוי. הוא שייך לזן הוותיק, לד.נ.א המסורתי של משרתי ציבור בעלי עמוד שדרה ומצפון מקצועיים.

חשוב להבין, וליכט אף דיבר על כך לא מעט (בכנסים, לא בראיונות מהם התרחק כמו מאש) – הוא לא היה לעומתי לשלטון, למשל באופן בו נתפסת המשנה לענייני חקיקה דינה זילבר. הוא נלחם כארי כדי לקדם את מתווה הגז שהממשלה כה חפצה בו. הוא מאמין שכמשפטן ציבורי עליו לעשות את המקסימום כדי לקדם את מדיניות הממשלה, אבל בגבולות ובמגבלות של שירות ציבורי ממלכתי ולא ככלי פוליטי רעיוני.

כנראה שבשנה האחרונה משהו התערער בו. הוא ראה איך מקודמים - לשיפוט למשל ובתוך המשרד – יקיריה של שקד. הוא ראה שמנהיגותו של היועמ"ש אביחי מנדלבליט, אינה מספקת את ההגנה והעמידה הדרושים לשמירת סף אמיתית. ולתחושותיו נתן כאמור לאחרונה ביטוי במכון הישראלי לדמוקרטיה: "להבדיל משנים קודמות אנחנו פועלים במרחב של חוסר לגיטימיות, ומול הקו האידיאולוגי שאנחנו גדלנו עליו עולה קו אידיאולוגי אחר, וזאת מבלי לשפוט מה נכון. אמנם תמיד היו התנגדויות לעבודת משרד המשפטים, אבל בשנים האחרונות התפקיד, ועיקר הפעילות שלנו של שמירת סף, קידום אינטרס הציבור וזכויות אדם, נתפסים בקרב קהלים הולכים וגדלים - כולל בכנסת ובממשלה - כלא לגיטימיים. קמה גישה אידיאולוגית שמסבירה שמה שאנחנו עושים אסור. את הגישה הזו אפשר לתמצת אותה בשתי מילים: 'מי שמכם?'".

ליכט יפרוש בסוף יוני, כאשר בסוף מאי ייצא לחופשה. לאחר שנת צינון יחליט על המשך דרכו. אולי בשירות הציבורי, ברגולציה הכלכלית, אולי בשוק הפרטי, אולי שופט. הנה מועמד מצוין למחלקה הכלכלית בכל בית משפט מחוזי.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



57 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

57.
"קידום אינטרס הציבור וזכויות אדם"=שני מושגים הפוכים ונוגדים הרבה פעמים!!
זכויות אדם במדינת ישראל=רק זכויות מיעוטים. מערכת המשפט בכללותה {מהדיקטטור בג"ץ ועד השליט בפועל-היועמ"ש} מנעה ומונעת זכויות אדם מיהודים ומישראלים-ככל שזה תהליך מקביל לפעולה של פלסטינים {ראו "חוק ההתנתקות, צווים מנהלים וביטולם כנגד יהודים. חקירות שב"כ וצורתם כלפי יהודים}. ו"קידום האינטרס הציבורי" מתקיים במדינת ישראל רק אם לדעת המחוקקים {בג"ץ-לא טעיתם..} הוא אינטרס הציבור הנאור...כדוגמת ערכי הדמוקרטיה=המפורשים אוטומטית כערכי הליברליזם...מחיקת ערכים יהודיים כמובן..והכי חשוב הגבלת הפרלמנט הישראלי בכל דרך אפשרית...מביטול חוקים...ועד מניעת חקיקתם.. ובנוסף גם פרשנותם בדרך ההופכת החוק לאות מתה או לחילופין להפוך לחלוטין מכוונת יוצרו...אכן עוד שליט רדיקלי פרש מהחונטה השלטת...אבל אולי תשאלו ..במה הספיק לאמלל את ישראל עד היום ?
"ערבב את השכל לציבור והגש !!!"  |  18.05.18
55.
האיש שהמיט אסון על השידור הציבורי
בזכות חוות דעת שחיבר, לבקשת אדוניו שבכותרת, המיט ליכט אסון על השידור הציבורי ו-80 שנות ההסטוריה המפוארת שלו. בחוות הדעת השערורייתית ביטל הסכם *חתום* לרפורמה ברשות השידור, הביא לסגירת הרשות ולפיטורי כ-2000 עובדים, ולהקמת הבדיחה שנקראת תאגיד השידור. לאט לאט פוגעת הקארמה הרעה בכל אנשי הרשע שגרמו לאסון הזה, וגם גורלם של האחרים יבוא
לפיד וארדן  |  16.05.18
לכל התגובות