אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המפקחת על הבנקים ויתרה על הדרישה לביטוח פיקדונות לבנקים; בנקים חדשים יהנו מהגנות ינוקא צילום: אוראל כהן

המפקחת על הבנקים ויתרה על הדרישה לביטוח פיקדונות לבנקים; בנקים חדשים יהנו מהגנות ינוקא

בר ויתרה על אחת מדרישות הסף להקמת בנק חדש. כתחליף, בנק ישראל והחשכ"ל יאפשרו לבנק חדש ליהנות מביטוח פקדונות שיותאם עבורו אישית, אם ירצה בכך

21.05.2018, 18:20 | רעות שפיגלמן
המפקחת על הבנקים חדוה בר ויתרה בחודשים האחרונים על דרישת הסף שהציבה לפני כשנתיים להקמתם של בנקים חדשים - הדרישה לביטוח פיקדונות. מדובר באחת מדרישות הסף, לצדו קיומו של מאגר נתוני אשראי, שהציבה בר על מנת שיוכלו לקום כאן בנקים חדשים במסלול מואץ שיקבלו הקלות בהון. הודעה רשמית על כך תתפרסם מחר (ג') עם פרסומו של דו"ח היישום של ועדת שטרום.

אומנם הדרישה של בר התייחסה למערכת הבנקאית בכללותה, אך בדגש על בנקים חדשים, משום קוטנם, והפגיעות היחסית שלהם לעומת בנקים קיימים. בר בחרה שלא להתעקש על כך, משום שנוכחה לדעת שלא קיים שיתוף פעולה מצידו של החשב הכללי רוני חזקיהו לנושא.

קראו עוד בכלכליסט

כתחליף, בנק ישראל והחשב הכללי החליטו לאפשר לבנק חדש שיקום, במידה שירצה, ליהנות מהגנת ינוקא ספציפית ש"תיתפר" עבורו, במידה שמקימי הבנק יחששו כי חוסר מנגנון ביטוחי ידיר את רגליהם של הלקוחות.

הסיבות לכך שבעליו של בנק חדש לא ירצו בקיומו של מנגנון ביטוחי נעוצות הן בעלות הביטוח, שעשויה להתחלק בינם לבין המדינה ולהתגלגל לצרכנים, כמו גם באפשרות שקיומו של ביטוח מעצם קיומו יכול "להכתים" את הבנק כמסוכן, משום שהבעלים יכול היה שלא לבטח אבל בחר לעשות כן.

המפקחת על הבנקים חדוה בר, צילום: אלעד גרשגורן המפקחת על הבנקים חדוה בר | צילום: אלעד גרשגורן המפקחת על הבנקים חדוה בר, צילום: אלעד גרשגורן

לצד הדרישה לביטוח פיקדונות, דרישת סף נוספת היא קיומו של מאגר נתוני אשראי שעתיד לפעול, כל עוד לא יצוצו עיכובים, בתחילת 2019.

נראה כי בר בחרה לוותר על הדרישה, שכאמור לפני כשנתיים היא הציגה אותה כאחת מדרישות הסף שהיא לא תתפשר לגביהן - משום הדחיפות שלה להציג "קבלות" שהיא פועלת לקידום התחרות והפחתת הריכוזיות במערכת הבנקאית. כך, בשבוע-שבועיים הקרובים רשות ההגבלים צפויה לקבל הכרעה בדבר סוגיית המיזוג של בנק אגוד, מיזוג שבו בר תומכת ומנגד מדובר על צמצום מספר השחקנים במערכת הבנקאית, כאשר אלי כהן שר הכלכלה כמו גם משה כחלון שר האוצר מתנגדים אליו.

לכן נשאלת השאלה האם המפקחת באמת הגיעה לידי החלטה שאין צורך אמיתי בביטוח, או האם משום שהיא רוצה להראות שהיא פועלת להגדלת מספר השחקנים בשוק, למרות תמיכתה במיזוגו של בנק אגוד למזרחי טפחות. יש לעמוד על הבדל חשוב כאן והוא שבנק אגוד, כמה שהוא שחקן קטן בשוק עם נתח נכסים של פחות מ-5% מהמאזן, הרי שבנק דיגיטלי לכשיקום, יהיה שחקן קטן עוד הרבה יותר ובתחילת דרכו לא יוכל לתרום לתחרות כמו בנקים קטנים קיימים.

מנגד, המפקחת בעצמה הזהירה לפני כשנתיים כאשר פרסמה את סט ההקלות לבנקים חדשים, על כך שבנק חדש "הוא בעל סיכון גבוה להגיע לכשל". ההקלות לבנק חדש הן הון עצמי של 50 מיליון שקל במקום 400 מיליון שקל, ובמידה שהיקף הנכסים יגיע ל-600 מיליון שקל נדרש לרתק בצד הון בהיקף של 8% מהנכסים, במקום 9%.

התנגדותו של חזקיהו לביטוח פיקדונות במערכת בנקאית עם מיעוט שחקנים

סוגיית הביטוח היא אחת מהנקודות אליהן התייחסו ההמלצות של ועדת שטרום להגברת התחרות במערכת הבנקאית. ההמלצות נגעו לצוות משותף של בנק ישראל ומשרד האוצר, שיציע מתווה מפורט בנושא. בדו"ח הוועדה נכתב בהקשר זה כי ביטוח פיקדונות "צפוי לתרום להגברת התחרותיות על ידי צמצום החששות של לקוחות לפעול באמצעות בנקים קטנים".

ל"כלכליסט" נודע כי אכן הוקם צוות שהחל לדון בנושא, אולם הדיונים פסקו בשלב ראשוני משום שבעת שהחלו הדיונים, בפברואר בשנה שעברה, החשב הכללי חזקיהו נכנס לתפקידו והביע התנגדות לכך. לעמדת חזקיהו, במדינה שבה המערכת הבנקאית מורכבת ממספר מצומצם של שחקנים, הרי שאין אפקטיביות ממשית לכלי הזה משום שבעת כשל, כל כספי הביטוח שיפרישו הבנקים לקרן הביטוחית לא יספיקו לתמוך גם בנק קטן לכשיקרוס. כך לדוגמא הקרן הביטוחית הכללית בארה"ב פועלת על פי מנגנון שיתרת כספי הביטוח בה תהיה שווה ל-1% מכלל הפיקדונות בכל המערכת, וכדי שכלל כספי קרן כזו בישראל יעמוד על יתרה שמספקת לתמוך בבנק קטן, נדרש שכל בנק יפריש סכום יחסית גבוה.

לעמדתו של חזקיהו, גם אין צורך במנגנון כזה משום שבשעת הצורך המדינה באה ומחלצת - דוגמת הבנק למסחר שקרס בעקבות מעילה של אחת העובדות בו, אתי אלון.

לביטוח כזה יש יתרונות וחסרונות. היתרונות הם צמצום נטל ההוצאה הציבורית בעת משבר, צמצום 'הבהלה לפקדונות' בעת כשל , ובהקשר של בנקים חדשים, הביטוח צפוי לתרום להגברת התחרות משום צמצום חששות הציבור לפעול באמצעות הבנקים החדשים. החיסרון העיקרי הוא הסיכון המוסרי moral hazard - משום שהביטוח מעודד את הנהלת הבנק ליטול סיכונים גדולים יותר, כמו גם חשש להתייקרות השירותים הבנקאיים בגלגול עלויות הביטוח אל המפקידים.

ממשרד האוצר ומבנק ישראל לא נמסרו תגובות לידיעה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה