צילום: ynet
מוסף כלכליסט
חקר ביצועים: השבוע של דנקנר, קוואנו ומאסק
וגם: אופניים חשמליים - הממשלה ממשיכה להתנער, דלק ונובל אנרג'י יוכלו לייצא גז למצרים וישלמו עשרות מיליוני שקלים לקצא"א, הבחירות המקומיות מתחממות ואמזון מעלה את שכר המינימום לעובדיה
חילופי האשמות בין השרים
אופניים חשמליים - הממשלה ממשיכה להתנער
בימי החג נזכרה ממשלת ישראל להתייחס למותו הטרגי של ארי נשר בתאונת אופניים חשמליים. שר התחבורה ישראל כץ, שאחראי למה שעולה על הכביש, ניסה להסביר שמדובר במגבלות של אכיפה, וגלגל את האשמה לפתחו של שר המשטרה גלעד ארדן. זה מצדו החזיר לכץ בדרישה "למסד" את התופעה. בנימין נתניהו הצטרף בקריאה "למגר" את העניין. כאילו יש איזו כתובת עלומה שיכולה לטפל בזה מלבד הממשלה בראשותו. לא שבשנים רגילות שרי הממשלה הזאת נוהגים לקחת אחריות ולפעול לשיפור תחומי האחריות שלהם, אבל בפתחה של שנת בחירות ברור שהם לא יטרחו לבנות תוכניות מקיפות ויקרות להסדרת הכלים החשמליים. ושהציבור ישמור על עצמו לבד.
ליאור גוטמן
להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה
נחתמה עסקה לשימוש בצינור
קצא"א - קופון לשלטון
כשמדברים על הסכמי תשתית בעולם השלישי תמיד מוסיפים משהו על פקידי הממשלה שמנצלים כל הזדמנות לדחוף עוד איזה תשלום שרירותי, או ש"בלי שוחד כלום לא קורה שם". ובינתיים בישראל, "כלכליסט" חשף השבוע שכדי שדלק ונובל אנרג'י יוכלו לייצא גז למצרים הן צריכות לשלם עשרות מיליוני שקלים לקצא"א, החברה הממשלתית שהצינורות שלהן מתחברים אצלה בשטח. אין מה לשמוח על זה שהמדינה הרוויחה כאן עוד הכנסה ממאגרי הגז; קצא"א היא חברה חשאית, שבאצטלה של ביטחון המדינה מסתירה מאזרחי ישראל הון עתק. לאן ההכנסה הנוספת הזאת תלך? לעולם לא נדע. העיקר שנמשיך לחשוב שהמינהל פה תקין.
אורי תובל
נכנס לכלא
דנקנר - תפנים כבר
יום לפני כניסתו של נוחי דנקנר לכלא הודיעו היחצנים שלו באיזו שעה זה יקרה, ומסרו שהוא יישא דברים בכניסה. דנקנר היה איש עסקים; עכשיו הוא עבריין מורשע המרצה את עונשו. המשך העסקה של יחצנים, ההכנה ל"דברים שיישא" ועצם ההתייצבות מול המצלמות כאילו העם מחכה לשמוע את דברו — כל אלה מוכיחים, שוב, שדנקנר לא מבין. שאותה מגלומניה שהובילה לעבירות שלו עדיין כאן. בלי הון ואימפריה, בלי בן דוד בבנק, הוא ממשיך להתנהג כאילו הוא עדיין חלק מהמשחק, ולא סתם אלא כשחקן בעל מעמד והשפעה. הוא לא. אם אי פעם ירצה לשוב להיות כזה, הדרך שלו תצטרך להיות ארוכה מאוד, לא יחצנים ונאומים יחצבו אותה, והיא צריכה להתחיל מחיבור קצת יותר חזק למציאות ולמעמדו הנוכחי.
סופי שולמן
הבחירות המקומיות מתחממות
מחאת התכנון - ההישג הלא נכון
ימי מערכת הבחירות לרשויות המקומיות חשובים לאנשי "מחאת התכנון". אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים שונים לריסון וצמצום הבנייה בעריהם, או בלשונם "תכנון אחראי", הם זוכים לראות חלק גדול מהמועמדים — בהרצליה, רמת השרון, פתח תקווה וערים רבות נוספות — מתיישרים בהתאם למסרים הללו ומבטיחים צמצום של הבנייה. אבל הבטחה כזאת אינה אחראית, להפך: מדובר במתכון לעלייה מחודשת במחירי הדיור, שתרחיק את הצעירים מאותן ערים. תכנון אחראי אמיתי הוא כזה שמקדם הסעת המונים, רכיבה על אופניים והליכה ברגל, לצד עירוב שימושים וציפוף חכם. אדם שאלה יהיו הבטחותיו ראוי לנהל עיר בעידן הנוכחי.
נמרוד בוסו
קוואנו לא לבד
יחידי סגולה - לא מצדיקים הנחות
הזיג־זג של מניית טסלה סביב ההסדר עם אלון מאסק מטריד: חברה ששווה 50 מיליארד דולר ומעסיקה כמעט 40 אלף בני אדם לא אמורה להיות תלויה באיש אחד, גם אם הוא "גאון" עם "חזון". אבל מתברר שככה חושבים בשוק, ולא רק שם. מאמר ב"וויירד", למשל, הכריז השבוע ש"הכלכלה האמריקאית צריכה עוד אנשים כמו מאסק כדי לשרוד ולשגשג", ולכן צריך לעשות לו הנחות. מאסק הצליח לשכנע שהוא חסר תחליף, אבל מכוניות חשמליות יהיו גם בלי השיגעונות שלו. ממש במקביל הבית הלבן שידר שאין תחליף לברט קוואנו כמועמד לבית המשפט העליון, כאילו את האג'נדה הרפובליקנית לא היה אפשר לקדם עם שופט (או שופטת) שלא מסובך באלכוהול, שקרים ותקיפות מיניות. שוב העיקרון של "או הוא או כלום". הרעיון שיחידי סגולה יכולים לעבור על הכללים כי זה לטובת כולם הוא שקר שמשרת בעיקר אותם, ואם חברה או מפלגה מאפשרת לאדם אחד להפוך לחסר תחליף, משהו השתבש בדרך.
אורי פסובסקי
הסדר עם טסלה
מאסק - לצייץ תחת פיקוח
הציוץ של אלון מאסק על כוונתו להפוך את טסלה לחברה פרטית הדגים שוב כמה אנחנו גמישים לגבי האמינות של הצהרות ברשתות החברתיות. מאסק נענש עליו השבוע בידי רשות ניירות ערך, כשמעבר לקנס ולהדחתו מתפקיד היו"ר ההסדר שהושג איתו קבע כי טסלה תשכור עורך דין שיפקח על פעילותו ברשת. זו יכולה להיות התחלה של מהלך נרחב שיכפיף את הציוצים והפוסטים, שנהפכים לזירה מרכזית של עסקים, לאמות מידה בסיסיות של, ובכן, אמת. חבל שהסמכות של רשות לניירות ערך יכולה לחול רק על חברות, בניסיון להגן על משקיעים. אם עורך הדין פנוי בין כל הציוצים של מאסק באמצע הלילה, אולי אפשר להכריח גם את נשיא ארצות הברית לעבור דרכו.
ליאור באקאלו
החברה מעלה שכר
בזוס - זה לא השוק, זה החוק
אמזון הודיעה השבוע ששכר המינימום לעובדיה יעמוד מעתה על 15 דולר לשעה, כפול משכר המינימום החוקי בארצות הברית. זו אותה אמזון שרבים מעובדיה האמריקאים נאלצים להיעזר בתלושי מזון כדי לסגור את החודש, שרק לפני חודשיים עובדים שלה ברחבי אירופה שבתו, שתחקירים חשפו את האופן שבו היא מתעמרת בעובדים. אבל עכשיו המייסד ג'ף בזוס מסר ש"הקשבנו למבקרים" ו"אנחנו מקווים שהמתחרים ילכו בדרכנו". קשה להאמין לבזוס; הביקורת על אמזון נשמעת כבר שנים, ודבר לא נעשה. יותר סביר שהחברה העלתה את השכר כשהבינה שמתקרב הרגע שבו המדינה תכריח אותה לעשות את זה; רק לאחרונה גיבש ברני סנדרס הצעת חוק בעניין והרבה לתקוף את אמזון, ותכף יש בחירות שעשויות ליצור בסיס דמוקרטי חזק לרגולציה מוגברת. האם המתחרים אכן ילכו בעקבותיה, למשל וולמארט שרבים מעובדיה עניים? אם כן, גם הם לא יעשו זאת בזכות כוחות השוק החופשי ופלאי התחרות, אלא רק מאימת המחוקק.
מאיר אורבך
מחאה נרחבת של נשים
בחירות בברזיל - הרחוב יותר חשוב
ביום ראשון יתקיימו בברזיל בחירות כלליות, לראשונה מאז הדחת הנשיאה דילמה רוסף ב־2016. החשדות שליוו את רוסף נקשרו גם בקודמיה, רק שהיא היתה אשה וספגה התקפות מיזוגיניות לכל אורך הדרך, עד להדחה. כעת המועמד המוביל הוא הימני הקיצוני ז'איר בולסונארו, שאמר על אחת מיריבותיו: "היא לא שווה אונס, היא מכוערת מדי". תחת הססמה "לא הוא" 3 מיליון ברזילאיות הצטרפו למחאה ברשת ומאות אלפים יצאו לרחובות להפגין. במקביל גוברת הקריאה להטיל בקלפי פתק לבן, ולפי הסקרים 11% מהברזילאים מתכננים לעשות זאת. אבל זה לא מספיק. דווקא בעידן שבו הרשתות החברתיות שולטות בשיח הפוליטי, הרחוב הפך חשוב יותר מבעבר. גם אם בולסונארו יגיע לסיבוב השני בבחירות, ההפגנות נגדו ישפיעו, בטווח הארוך, יותר מהפתקים הלבנים.
רן אברמסון
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה