לא רק שוטרים: הקיצוץ הרוחבי נדרש גם בגלל מפקחי העבודה לאתרי הבנייה

ההצעה להחלטה של משרד האוצר וראש הממשלה אשר מבקשת לבצע קיצוץ רוחבי בתקציב המדינה נובעת בעיקר מהצורך לממן את התוספות הרטרואקטיביות לגמלאי המשטרה והשב"ס, עקב הוראה בחוק המצמידה את תנאי העסקה של עובדי המשטרה והשב''ס למשרתי הקבע. יחד עם זאת, להצעה התווספו סעיפים נוספים ובהם התחייבות טריה של האוצר למשרד העבודה להקצות 60 תקנים, כך שניתן יהיה לגייס 60 מפקחים נוספים למינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה. מפקחים אלה צפויים להיות אחראים על הפיקוח הבטיחותי באתרי הבנייה.

בהחלטה נכתב, "להורות לשר האוצר להקצות תקני כוח אדם נוספים עם איוש התקנים הנוספים במהלך השנים 2018-2019 בכפוף להוראות חוק יסודות התקציב". בהמשך נכתב כי ההנחיה לנציב המדינה היא שלא לאפשר הסטה של התקנים ממינהל הבטיחות בין השנים 2019-2023, אלא באישור של הממונה על התקציבים באוצר.

תאונת עבודה באתר בנייה בפתח תקווה (ארכיון) | צילום: דוברות כבאות והצלה

גיוס מפקחי העבודה הוא חלק מדרישות שהוצבו לאוצר על ידי אנשי משרד העבודה במשך תקופה ארוכה, ולפני כשבועיים עמדו בראש שורה של התניות שהציבו בהסתדרות כתנאי לביטול השביתה הכללית במשק. ההסתדרות החליטה על השביתה לאור הגידול המשמעותי בהיקף התאונות בענף העבודה, והיעדר פיקוח הולם שיסייע בהפחתת התאונות. גיוסם של הפקחים ידרוש קיצוץ של כ-17 מיליון שקל המתחלקים על פני משרדי ממשלה ומוסדות שונים ובהם קיצוץ של 182 אלף שקל ממשרד הפנים, 1.176 מיליון שקל ממשרד האוצר, 1.525 מיליון שקל ממשרד החוץ, 1.12 מיליון שקל  ממשרד המשפטים, 1.437 מיליון שקל מהמשרד לביטחון פנים, 1.869 מיליון שקל ממשרד הביטחון, וכן 1.346 מיליון שקל ממשרד החינוך.