טראמפ: "מטוסים נהיו מסובכים מכדי להיות בטוחים"; האם יש אמת בדבריו?

התרסקות הבואינג 737 של אתיופיאן איירליינס בתחילת השבוע ממשיכה להכות גלים: מתאר ההתרסקות דומה מאוד לשל טיסת ליון אייר מלפני מספר חודשים - בה אבד מטוס מדגם זהה. מחשש לתקלה סדרתית, קירקעו חברות תעופה רבות את ציי ה-737 מהדגם שהתרסק, Max 8 החדשני, כצעד מניעתי. בעוד מומחי תעופה מנסים להעריך מה הפיל את המטוס וכלכלנים - איך ישפיע הקירקוע על בואינג, בחר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ למתוח ביקורת מפתיעה על עולם התעופה האזרחית כולו.

לדבריו, מטוסים נהיו מסובכים מכדי לטוס, ובמקום טייסים צריך להביא מדענים מ-MIT. כמו כן, טען שבימים עברו הכל היה פשוט יותר ולכן גם יעיל ובטוח יותר. האם יש אמת בטענותיו?

התשובה הקצרה היא לא; כל הרכיבים הטכנולוגיים שהוכנסו למטוסים במאה השנים האחרונות נועדו לשפר את ביצועיהם, את השימושיות שלהם וכמובן את הבטיחות לטייס ולנוסע. בתחום התעופה המסחרית ישנה אוטומציה נרחבת, כשהכלים עצמם מסוגלים טכנית לבצע את הטיסה כולה כסקריפט תוכנה. הטייסים הם שמפקחים על פעולת המחשב, ולוקחים את ההגאים לביצוע השלבים הרגישים יותר בטיסה, או לתפוס את מקומו של המחשב במקרי תקלות בלתי צפויות.

הכל יכול לקרות בשמיים, והכל קורה; תקלות טכניות, הפרעות מזג אוויר כגזירות רוח מסוכנות, טעויות אנוש, חטיפות ומה לא. בכל מקרה, עדיף שתהיה יד אנושית על ההגאים, ומוח אנושי שמסוגל לקבל החלטות יצירתיות במצבים לא שגרתיים. המחשב נמצא שם בשביל השגרתי: ביצוע ההטסה, שינויי הגובה והכיוון בהתאם לתוכנית הטיסה ולהוראות הצוות. ביכולתו לעשות זאת בדייקנות רבה, ולצמצם כך את העומס על הטייסים ואת מרווחי הטעות.

כמה בטוחים היו המטוסים שלפני המחשב?

איך נראו הימים שטראמפ מתאר, בהם המטוסים היו מכונות פשוטות, ללא מחשוב ורכיבים מסובכים? ראשית, קצת קשה להבין מתי מטוסים לא היו מסובכים; השילוב בין מנועי בנזין, כבלים וגלגלות לשליטה במשטחי ההיגוי, מוטות וכבלים למתיחת הכנפיים היה מסובך ביחס למכונות אחרות גם ב-1903, כשהמריא Flyer 1 של האחים רייט (קודמו, המטוס הראשון האמיתי שהטיס קלמנט אדר היה אף מסובך יותר; היה לו מנוע קיטור זעיר).

בשנות העשרים עמד שיעור ההתרסקויות של טייסי דואר בארה"ב על אחד מכל ארבעה טייסים. מטוסים היו הולכים לאיבוד ומתרסקים כשנגמר הדלק כי לא היו תשתיות ניווט רדיו איכותיות, עזרי ניווט אינרציאליים ובוודאי שלא GPS, ועלית לאוויר עם מפה ומצפן. יכולות חיזוי מזג האוויר - הן מהקרקע והן דרך חיישנים שונים על המטוס - היו מוגבלות ביותר וטייסים נקלעו לסערות והתרסקו. כל זה השתנה משמעותית עם הצגת עזרים טכנולוגיים שהלכו והשתפרו עם הזמן. בשנות התשעים ארעו בממוצע 240 התרסקויות ונחיתות אונס של מטוסים גדולים. בשנות האלפיים ירד המספר ל-185 ומתחילת העשור הנוכחי עמד על 100.

בפועל, המטוס אכן כולל יותר מערכות ויש, על הנייר, יותר דברים שיכולים להשתבש. ואולם, הטייסים מיומנים בהפעלת המערכות הללו, ונעזרים בגיבוי המכני של מחווני טיסה אנלוגיים ושל ההיגיון הבריא שלהם כצוות אוויר.

התאונה אכן חמורה ומטרידה מאוד, ולא פלא שיש הרבה אנשים מודאגים: על אף שחברות במדינות רבות קרקעו את ציי ה-Max 8, בארה"ב עצמה עדיין טסים המטוסים כרגיל. בואינג מסרה שמתבצעת חקירה מאומצת, אך שהדגם הזה בטוח לחלוטין, ומנהלת התעופה האזרחית בארה"ב הסכימה עם החברה ולא הוציאה דרישת קירקוע.

למרי סקיאבו, אנליסטית תעופה שהיתה בעבר מפקחת משרד הביקורות של המנהלת, היו דברים קשים לומר על המצב. לדבריה, יש לקרקע את המטוסים מיידית, עד שיהיו עדויות לכך שאין תקלה סדרתית במטוסים. היא אמרה ל-CNN שבואינג וה-FAA לא יכולות להמשיך לטעון שהמטוס בטוח, אחרי שתי תאונות שעל פני השטח נראות דומות.

בכל מקרה, גם אם יתגלה שהתאונה נבעה מליקוי תוכנה, הפיתרון יהיה לתקן את הקוד ולא להוציא את המחשב מן המטוס. אפשר לטעון שמטוס ללא מחשב לא היה מתרסק בשל תקלת תוכנה. ואולם, הסיכוי שיתרסק בגלל עשרות גורמים אחרים היה גבוה לאין שיעור.