אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המכשול העיקרי לצמיחת המשק צילום: אלעד גרשגורן

המכשול העיקרי לצמיחת המשק

במחקר, כלכלני בנק ישראל רומזים כי הממשלה חייבת ללחוץ על דוושת הגז על תקציבים אזרחיים, אחרת הפריון ייתקע במקום. אם הממשלה תקטין או תשמר את התקציבים הללו, המצב יידרדר

29.04.2019, 08:34 | אדריאן פילוט

בנק ישראל פרסם אתמול את אחד המחקרים החשובים שנכתבו על מה שנראה כמכשול העיקרי לצמיחת המשק: הפריון. לפי הנתונים, הפריון בישראל ב־2017 - התוצר לעובד - היה נמוך ב־13% בהשוואה לפריון הממוצע במדינות ה־OECD. כאשר מתרכזים רק בשש המדינות בארגון שלהן מאפיינים זהים לאלו של ישראל - פתוחות, קטנות ומפותחות - הפער מזנק ל־30%. מחברי המחקר מראים כי ללא שינוי דרמטי במדיניות הכלכלית, פער זה יישמר כפי שהיה ב־40 השנים האחרונות. שינוי זה צריך לכלול השקעות בתשתיות - פיזיות ואנושיות - ולא פחות חשוב, הפחתת הבירוקרטיה. לצורך סגירת הפערים, ההשקעות הללו חייבות להיות דרמטיות הרבה יותר מאלו הצפויות במדינות ההשוואה של ישראל: אוסטריה, דנמרק, שבדיה, פינלנד, אירלנד ובלגיה. אחרת, הפער יישמר.

קראו עוד בכלכליסט

דורכים במקום

במחקר, כלכלני בנק ישראל יוצרים תחזית ארוכת טווח לצמיחת הפריון, שבתרחיש הבסיסי יגדל בשנים 2015‑2060 ב־0.47% בממוצע, שיעור כמעט זהה לשיעור הצמיחה ההיסטורי של הפריון בישראל, שעומד על 0.5% בשנים 2000‑2015. מחברי המחקר מבהירים: אם ממשלות ישראל ימשיכו להגדיל את התקציבים האזרחיים בקצב הקיים, צמיחת הפריון תישאר נמוכה. במילים פשוטות רומזים הכלכלנים כי ישראל חייבת ללחוץ על דוושת הגז, אחרת ניתקע במקום. ולא פחות חשוב מכך: אם ממשלות ישראל יחליטו להקטין או לשמר את התקציבים הללו, המצב יידרדר.

מפעל (אילוסטרציה), צילום: shutterstock מפעל (אילוסטרציה) | צילום: shutterstock מפעל (אילוסטרציה), צילום: shutterstock

המחקר ממחיש באופן מדעי את היכולת של מדיניות והשקעות ממשלתיות מסיביות לשנות את המציאות, ללא קשר למאפיינים הבסיסיים של כל מדינה, למשל משתנים גיאוגרפיים ותרבותיים שאינם ניתנים לשינוי. יתרה מזאת, המחקר קובע איזו מדיניות יכולה להוביל את השינוי, וגם מכמת את אותו שינוי. במחקר, כלכלני הבנק מדרגים את ההשפעה היחסית של שלושה משתני מדיניות על הפריון. המחקר קובע כי השקעה מסיבית בתשתיות תניב את ההשפעה הגדולה ביותר על הפריון בטווח הארוך; השפעת ההשכלה הגבוהה מדורגת במקום השני; והשפעת פתיחת השווקים והפחתת הבירוקרטיה והרגולציה מדורגת במקום השלישי. לפי החוקרים, שיפור כל המשתנים יחד ובאופן משמעותי יתרום עוד 0.4% לעליית הפריון, כך שיצמח ב־0.87% בשנה - ויסגור את הפער מול המדינות הדומות לישראל ב־OECD.

לא לכלכלנים בלבד

 

עיתוי פרסום המחקר אקראי, אולם במזל אירע בעיצומה של הרכבת הקואליציה. ממשלת נתניהו החמישית, שקורמת עור וגידים בימים אלו, כבר מתכננת לבצע קיצוצים עמוקים בתקציבים האזרחיים ולהגדיל את תקציב הביטחון. מהלך זה ייעשה על רקע גירעון ממשלתי שהולך ומעמיק, עקב אובססיה של ראש הממשלה ושר האוצר - הנוכחיים וגם העתידיים - להוריד מסים. המחקר הנוכחי הוא קריאת כיוון למחוזות הפוכים לגמרי: להגדיל את ההשקעות הממשלתיות, ובעוצמה רבה, תוך חתירה לשינויים מבניים שיאפשרו להגדיל את התוצר. המסר ברור: חייבים לסיים את עידן הפחתות המסים והבריחה מרפורמות, כואבות ככל שיהיו. פריון אינו מונח לכלכלנים בלבד, שכן ממנו נגזרים השכר של העובדים הישראלים וכן רמת החיים של כלל אזרחי ישראל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות