כיפופי ידיים בגנון של מנדלבליט

הדיאלוג בין היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לבין סנגורי ראש הממשלה בנימין נתניהו הולך ומידרדר.

אם היועץ רוצה לחזור למסלול מקצועי ומכובד שתואם את מעמדו ותפקידו, עליו לסכם את הקטטה בקביעת מועד חדש - איפשהו בספטמבר - שבו יתפנה לקיים את השימוע.

בסנגורים של נתניהו יש לנהוג, כמו בסיפור האוכל לציפורים של דן בן־אמוץ: ירצו - יבואו, לא ירצו - לא יבואו; ירצו - ייקחו את חומרי החקירה, לא ירצו - לא ייקחו.

אתמול, כך התברר, ניסה היועמ"ש להאכיל את הסנגורים בניגוד לרצונם. שליח מטעמו התייצב במשרדו של עו"ד נבות תל־צור, ללא תיאום מוקדם, וביקש להעביר לו מכתב וגם דיסקים שכוללים את ליבת חומרי החקירה. במשרד סירבו לקבל את החומרים.

מנדלבליט | צילום: יאיר שגיא

ראשית, נומק הסירוב בהיעדרות של תל־צור מהמשרד. "בניגוד לפרסום מטעמכם, השליח שהתייצב במשרדנו טען כי הונחה למסור את החומר אך ורק לח"מ (תל־צור) באופן אישי, ועל כן בהיעדרו של הח"מ בחר שלא להשאיר את החומר במשרד", נכתב.

ובהמשך נמסר גם נימוק מהותי: "הניסיון להמציא לנו באופן חד־צדדי את חומרי החקירה חרף ההודעה המפורשת בכתב שמסרנו לכם כי לא קיבלנו עלינו את האחריות להליך השימוע, אינו במקומו והוא משול לניסיון להמציא כתבי בית דין לעורך דין שלא הוסמך לטפל בתביעה".

כלומר, איננו מקבלים בשלב זה את החומרים כי לא קיבלנו עלינו עדיין את האחריות להליך השימוע. אף שהיועץ הבהיר שמחלוקות שכר הטרחה עם הלקוח נתניהו אינם מעניינו, חוזרים הסנגורים על הנימוק הזה.

הניסיון לדחוף להם את החומרים, ואת האחריות לטיפול, משול מבחינתם לניסיון להעביר את החומרים לעורך דין שלא הוסמך כלל לטפל בתביעה.

במכתב זה הגיבו הסנגורים למכתב שהעביר מנדלבליט מוקדם יותר ובו תיאר איך הגיע שליח מטעמו למשרד תל־צור שסירב לקבל את המכתב ואת חומר החקירה. "סירוב זה תמוה. בנסיבות אלה,שוגר המכתב אל עורכי הדין גם במייל", כתב מנדלבליט, וציין כי ישקול את צעדיו בהתאם.

לסירוב של הסנגורים יכולות להיות סיבות רבות. שכר הטרחה המתמהמה, הסירוב להתחייב לסד הזמנים הלוחץ של 10 ביולי, המועד שנקבע, שיתוף פעולה עם התמרונים הפוליטיים של הלקוח לעקוף את כתב האישום באמצעים חקיקתיים ופרלמנטריים תלויי הקואליציה המתגבשת. קטטת הגנון הזו צריכה להסתיים. היועץ צריך ללכת לקראת נתניהו ולדחות את מועד השימוע, אבל להבהיר שהמועד החדש הוא גם סופי, ואי־הופעה תתפרש כוויתור על השימוע שמשמעותו הגשת כתב החשדות ככתב אישום. ואז יהיה סוף פסוק לסאגה הזו? כנראה שלא. יהיה בג"ץ.