אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הג'וב הבא של רוסק-עמינח יגדיר את שוויה כמנכ"לית צילום: באדיבות יח"צ לאומי

הג'וב הבא של רוסק-עמינח יגדיר את שוויה כמנכ"לית

אם אמנם חוק הגבלת השכר הוא זה שדחף את רוסק-עמינח מחוץ לבנק - זהו גם מבחן טוב לבדוק את שווי המנהלים מחוץ למערכת

01.07.2019, 06:54 | רחלי בינדמן, מאיר אורבך והגר רבט
אי אפשר להגיד שמדובר היה בהפתעה: כשרקפת רוסק־עמינח, מנכ"לית בנק לאומי בשבע השנים האחרונות הודיעה על כוונתה לעזוב את הבנק בחודשים הקרובים לאחר שימונה לה מחליף, אף אחד לא הרים גבה בהפתעה. אחרי הודעת הפרישה של לילך אשר־טופילסקי מנכ"לית בנק דיסקונט לפני חודש, אחרי הודעה על פרישתו הצפויה של מנכ"ל בנק הפועלים אריק פינטו, היה זה אך צפוי שרוסק־עמינח מעוניינת גם היא לצאת לאתגרים חדשים.

ברקע עומדת כמובן עננת מגבלת חוק שכר הבכירים המגביל את השכר של בכירי הבנקים לכ־3 מיליון שקל בשנה וגורם לטובים שבהם לפזול למשרות שוות יותר מחוץ לענף.

מזה תקופה כבר ידוע כי רוסק־עמינח מקבלת הצעות מבנקים בינלאומיים במיוחד בתחומי הבנקאות הדיגיטלית. זאת לאחר שהבנק הדיגיטלי של לאומי - פפר, עורר הדים בעולם, למרות הצלחתו המוגבלת בשלב זה בישראל.

בחודש שעבר פנה "כלכליסט" לרוסק־עמינח בעקבות מידע שקיבל על תפקיד בכיר כראש חטיבת הדיגיטל שהוצע לה בבנק מורגן סטנלי אך נענה בהכחשה. מה שברור הוא שרוסק עמינח לא צפויה להשתלב במערכת הבנקאית בישראל. בין היתר היא בוחנת הצטרפות ל־Team8 של נדב צפריר, אשר סירבה להגיב לדיווח. לפי הערכות, היא לא תצטרף כשותפה מלאה אלא בתפקיד ייעוץ, כגון חברה בוועדה המייעצת של Team8 שהיא פלטפורמת מחקר והקמת חברות טכנולוגיה בתחום הסייבר שפועלת ממשרדים בתל אביב ובניו יורק. היא נוסדה ב־2014 על ידי צפריר, לשעבר מפקד 8200.

רקפת רוסק-עמינח, צילום: DLD רקפת רוסק-עמינח | צילום: DLD רקפת רוסק-עמינח, צילום: DLD

ועדת איתור או מינוי פנימי?

כך או כך, אין ספק שחוק השכר לבדו לא הוא שהניע את ההחלטה של רוסק־עמינח. בשנים האחרונות היא עברה ימים לא קלים סביב המחאה נגד המערכת הבנקאית. שיאם היה בעדות שנתנה במשפט "באים לבנקאים" בסוף 2018 לאחר שבני משפחתה ספגו איומים מקבוצה שתקפה את בכירי המערכת הבנקאית ואת רוסק־עמינח ביניהם. רוסק־עמינח שנאלצה להעיד במשפט הציגה את עצמה "כקורבן של הטרדה מאיימת" וציינה כי ניסו להגיע עד לבנותיה.

אף על פי כן, למרות שהיה ידוע שרוסק־עמינח צפויה לפרוש, בוודאי עד סוף 2019, עיתוי ההחלטה שלה, ביום בחירת יו"ר בנק חדש ללאומי היא שהפתיעה. רוסק־עמינח התייחס לעיתוי במכתב ההתפטרות שהגישה ליו"ר הבנק הפורש דוד ברודט וכתבה "פרישתי בפועל תיעשה בחודשים הקרובים, לאחר שהדירקטוריון יחליט לגבי מינוי מנכ"ל חדש ולאחר העברה מסודרת של התפקיד למי שייבחר. לאחרונה התלבטתי לגבי העיתוי הנכון להודיע על פרישתי מהבנק. החלטתי שיהיה זה נכון להודיע על הפרישה עוד בטרם מחליט דירקטוריון הבנק על מינוי יו"ר דירקטוריון שיחליף אותך, בתום תשע שנות כהונתך. זאת על מנת למנוע כל אמירה שעלולה לייצר קשר בין זהות היו"ר שייבחר לבין החלטתי לפרוש".

כעת צפוי היו"ר החדש, סאמר חאג' יחיא, להקים ועדת איתור מתוך הדירקטוריון. אך על רקע הסקנדל שעוררה ועדת האיתור של בנק הפועלים, כלל לא בטוח שזהו המודל הנכון ביותר לאתר דרכו את המנכ"ל הבא. בעבר הבנקים ידעו לאתר מחליפים למנהלים שלהם בסוג של הליך פנימי שבו המנכ"ל הפורש סימן לעצמו יורש. בהפועלים למשל היה ברור שאת צביקה זיו יחליף ציון קינן ואת קינן פינטו וכעת מסתמן כי את פינטו יחליף בן טיפוחיו ארז יוסף. אלא שבפיקוח על הבנקים, במיוחד על רקע העובדה ששלושה מתוך חמישה בנקים נסחרים היום ללא גרעין שליטה, לא אהבו את העברת השרביט הזו ודרשו הליך מסודר שהתחיל עם ציון קינן שבו הפיקוח דרש הקמתה של ועדת איתור שבסופו של דבר הגיעה לאותה מסקנה. השאלה הגדולה הנשאלת האם הסימפוזיון הזה של ועדת איתור שבה השמות של המועמדים נחשפים בפומבי, היא התהליך העדיף על תהליך מינוי פנימי ושקט, במיוחד אם ממילא המועמד מסומן. אם הפיקוח ידאג לכך שהליך המינוי יהיה תקין ונקי, לא בטוח בכלל שנדרש הליך של ועדת איתור שעלול להרתיע מועמדים ראויים להגיש מועמדות.

סאמר חאג סאמר חאג' יחיא | צילום: נמרוד גליקמן סאמר חאג

נטישה של מנהלים בכירים

 

לצד שלושת המנכ"לים הפורשים במערכת הבנקאית מתבצעת גם נטישה של מנהלים בדרג השני והשלישי. בבנק לאומי למשל עזבו מאז כניסת חוק הגבלת שכר הבכירים לתוקף איתי בן זאב (היום מנכ"ל הבורסה), קובי הבר, ראש החטיבה העסקית שמונה למנכ"ל ביטוח ישיר, דני כהן ראש החטיבה הקמעונאית ותמר יסעור ראש חטיבת הדיגיטל שהודיעו על עזיבה במרץ האחרון וכעת רוסק־עמינח. בדיסקונט אחרי אשר־טופילסקי הודיעו על עזיבה גם רן עוז יו"ר חברת כרטיסי האשראי שבשליטת הבנק, כאל שעבר לנהל את מגדל ואורית אלסטר, ראש החטיבה העסקית. בהפועלים התפטר רונן שטין, ראש החטיבה הקמעונאית אחרי המנכ"ל אריק פינטו וקודם לכן עזבו שני בכירים נוספים יעקב אורבך ודני קולר שכעת מתמודדים לשוב הפעם כמנכ"לים.

המערכת הבנקאית מתמודדת עם נטישה של מנהלים, בשל חוק מגבלת השכר שייצרה תמריצים מעוותים למנהלים להקדים את הפרישה שלהם בזכות פיצויים מוגדלים והזכות לקבל פנסיה מוקדמת נדיבה. בפיקוח על הבנקים חייבים לבדוק את גל הנטישות ולהבין לעומק את שורשו.

אם אמנם חוק הגבלת השכר הוא זה שדחף את רוסק-עמינח מחוץ לבנק, זהו גם מבחן טוב לבדוק את שווי המנהלים מחוץ למערכת. בזמן שאשר-טופילסקי הודיעה על עזיבה רק כשסגרה ג'וב חלומי כשותפה בכירה בקרן ההשקעות המצליחה פימי, רוסק-עמינח, לפחות בשלב זה, לא סגרה בשום מקום. בהחלט ייתכן שבסופו של דבר גם היא תזכה בג'וב חלומי ומתגמל, אך התפקיד הבא שלה ללא ספק יגדיר את "שוויה" כמנהלת.

תגיות