אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עכשיו זה רשמי: חיים כץ יועמד לדין על מרמה והפרת אמונים צילום: אלכס קולומויסקי

עכשיו זה רשמי: חיים כץ יועמד לדין על מרמה והפרת אמונים

כך הודיע לו היועמ"ש מנדלבליט. במקביל ייסגר תיק החקירה של כץ בחשד לסחיטה באיומים ומרמה בפרשת התעשייה האווירית. השר הודיע שיבקש מהכנסת שלא להסיר את חסינותו; העליון קבע בזמנו הלכה שלפיה אם שר שהוגש נגדו כתב אישום לא מתפטר, על רה"מ לפטרו

14.08.2019, 16:00 | תומר גנון

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הודיע רשימת לשר הרווחה, חיים כץ, שיגיש נגדו כתב אישום על עבירות מרמה והפרת אמונים.

במקביל הודיע מנדלבליט לכץ על סגירת תיק החקירה בחשד לסחיטה באיומים ומרמה בפרשת התעשייה האווירית.  

כץ הודיע שיבקש מהכנסת שלא להסיר את חסינותו. כץ יכול להודיע ליו"ר הכנסת עד 13 בספטמבר על רצונו בקבלת חסינות. לאחר שיודיע על רצונו בחסינות יחליט יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין אם להקים ועדת כנסת זמנית כעת או לאחר כינונה של הכנסת הבאה כדי שתדון בבקשתו.

קראו עוד בכלכליסט

נגד כץ יוגש כתב אישום בעקבות מערכת יחסים שנמשכה כחמש שנים עם פעיל שוק ההון, מוטי בן ארי. נגד שותפו לכאורה של כץ לביצוע העבירות, בן ארי, הוחלט להגיש כתב אישום על ביצוע של עבירות מרמה והפרת אמונים בצוותא עם כץ וכן שימוש במידע פנים. כתב האישום המאוחד יוגש תחילה ליו"ר הכנסת, וככל שתוסר החסינות של כץ הוא יוגש לבית המשפט.

שר העבודה והרווחה חיים כץ, צילום: אלכס קולומויסקי שר העבודה והרווחה חיים כץ | צילום: אלכס קולומויסקי שר העבודה והרווחה חיים כץ, צילום: אלכס קולומויסקי

לגבי כהונתו של כץ כשר, חוק יסוד הממשלה אינו מחייב אותו להשעות את עצמו מכהונה במקרה שהוגש נגדו כתב אישום. עם זאת, שני פסקי דין עקרוניים של בית המשפט העליון, אחד בענייניו של אריה דרעי, קבעו הלכה שלפיה אם שר או סגן שר אינו מתפטר מיזמתו לאחר שהוגש נגדו כתב אישום לגבי עברות חמורות, על ראש הממשלה להפעיל את סמכותו ולפטר אותו.

ההלכה נקבע בשנות התשעים בעקבות עתירה של התנועה לאיכות השלטון, שבה נדרש ראש הממשלה להפעיל סמכותו ולהעביר את דרעי מתפקידו. העליון קבע כי אי הפעלת הסמכות להעביר את שר הפנים מתפקידו בנסיבות אלה, מגיעה לכדי אי-סבירות קיצונית. על כן נקבע כי ראש הממשלה חייב להעביר את השר דרעי מכהונתו.

"טובות הנאה לאורך תקופה ממושכת"

על פי כתב החשדות נגד כץ, בין השנים 2015-2010 בן ארי, חברו הקרוב של כץ, שימש יועץ פיננסי של חברת אקוויטל - חברת החזקות ציבורית דומיננטית במשק הישראלי. במסגרת הקשר בין השניים, העניק בן ארי לשר כץ, על פי החשד, טובות הנאה לאורך תקופה ממושכת, שהניבו לו מיליוני שקלים, ובמקביל השר כץ קידם אינטרסים של בן ארי, תוך ניצול תפקידו הציבורי.

בסך הכל לשיטת הפרקליטות, על פי כתב החשדות, היו 4 סוגים של טובות הנאה שקיבל כץ מבן ארי. הסוג הראשון, עשרות עסקאות מתאומות בבורסה מולו שהניבו לכץ רווחים מובטחים; השני, קבלת טיפ עסיסי ושמן מבן ארי, שמקורו במידע פנים של אקוויטל שלה ייעץ, שעל בסיסו רכש

כץ מניות לעצמו ולבניו יאיר ואמיר בהיקף כולל של 1.515 מיליון שקלים. עסקה שהניבה לו בתוך חמישה ימים בלבד רווח של 206 אלף שקלים במניות נצבא (תשואה של 22.3%).

הסוג השלישי של טובות ההנאה, לשיטת החוקרים, היה ניהול תיק ני"ע של כץ בחינם על ידי בן ארי בעת שהוא כיהן כח"כ; הסוג הרביעי היה ניהול חשבון הנאמנות של כץ על ידי בן ארי ללא תמורה לאחר שמונה לשר.

על פי כתב החשדות אקוויטל של קובי מימון, ובן ארי שניהל את תיק ההשקעות שלה, החזיקו בסוף 2010 כ-10% מהיקף חובות הנשייה של החברה הנדל"ן הציבורית ליטו גרופ, בסך 110 מיליון שקלים. בן ארי, כך נטען בכתב החשדות, הניע את כץ לקדם את תיקון 44 לחוק ני"ע, אשר קובע שחברה שנקלעת לקשיים תצווה לפרוע את חובותיה קודם למחזיקי האג"ח בקרב הציבור ורק לאחר מכן לבעלי השליטה. התיקון הניב לאקוויטל ובן ארי, באופן ישיר או עקיף, תועלת כלכלית מוערכת של עשרות מיליוני שקלים.

תגובת עורכות הדין של כץ

עורכות הדין נוית נגב ויאנה פוגל-סלוצניק ממשרד שינמן-נגב-ניב, באות כוחו של השר חיים כץ, מסרו בתגובה להחלטת היועמ"ש: "אנו מברכות על החלטת היועץ המשפטי לממשלה לגנוז את תיק החקירה נגד השר כץ במה שכונה 'פרשת התעשייה האווירית', עניין קלוש מלכתחילה, שהשר אף לא הוזמן לשימוע לגביו.

"במה שכונה 'פרשת ניירות הערך, לגביו קיימנו לפני כ- 10 חודשים שימוע מפורט בפני היועץ המשפטי לממשלה, יוחסו לשר כץ בכתב החשדות עבירת שוחד ועבירת קבלת דבר במרמה. לטעמנו לא היה לכך בסיס עובדתי ומשפטי, ואנו מברכות על כך שהיועץ המשפטי לממשלה קיבל בעניינים אלה את עמדתנו שהוצגה בפניו בשימוע. נזכיר, כי החקירה החלה בחשד לעבירה של שימוש במידע פנים, וקיבלה תפנית לייחוס עבירת שוחד. כעת, לאחר שהתקבלו טענותינו, מה שנותר הוא הפרת אמונים, שהינה עבירת סל רחבה, אשר הכוונה לייחס אותה לפעולות חבר כנסת בעת מילוי תפקידו בהליכי קידום חקיקה - הינה, לטעמנו, שגיאה יסודית.

"בכל פעולותיו כחבר כנסת וכשר פועל השר כץ באופן ענייני ונטול פניות, לטובת הציבור. החוק המדובר חוקק בשנת 2010 בתקופת ה"תספורות במשק" והוא ונועד לתקן עוול, ולהגן על כלל ציבור המשקיעים מפני מניפולציות שעלולים ליזום בעלי שליטה בחברות. אין מדובר אפוא בחוק פרסונלי שנועד להיטיב עם בן ארי.

"כללי האתיקה של הכנסת קובעים שאין בנסיבות אלה עניין אישי, ולפיכך גם אין ניגוד עניינים או פגם אחר. לא בכדי אין כל תקדים להעמדה לדין של חבר כנסת בטענה כי פעל בניגוד עניינים במסגרת הליכי חקיקה, ובמקרים דומים בעבר לא עלה על הדעת להעמיד חברי כנסת לדין פלילי. ההליכים לקידום החוק היו תקינים, וחיים כץ פעל בעניין זה בהתאם לחובות המוטלות עליו ולנוהג המקובל בכנסת.

"בייחוס עבירה של הפרת אמונים יש ניסיון לקבוע, על גבו של חיים כץ, דרישות ונורמות שאינן קיימות במציאות בהליכי חקיקה במדינה דמוקרטית, ועלולות להטיל מגבלות בלתי סבירות על תפקודה של הכנסת. נזכיר, כי ועדת האתיקה של הכנסת שדנה בעניין כבר ב-2011 מצאה אמנם טעם לפגם בהתנהלותו של כץ, אך סברה שהדברים אינם עולים אף כדי עבירה אתית. בנסיבות אלה, ישקול השר חיים כץ לבקש מהכנסת לקבוע כי חלה עליו חסינות מהותית".

פרשת התעשייה האווירית

בפרשת התעשייה האווירית שבה הוחלט כאמור לסגור את התיק נגדו, נחשד כץ כי יחד עם בכירי ועד העובדים הוא פעל לסחוט עובדים בחברה להתפקד לליכוד. בנוסף נחשד כץ כי פעל בניגוד להנחיית היועץ המשפטי לממשלה והתערב במינוי יו"ר דירקטוריון. עוד נחקר חשד כי כץ העסיק באופן פרטי (קבלן שעבד עם תע"א וביצע לכאורה עבורו עבודות ללא תשלום.

עורכי הדין ארז הראל, ירון אלכאוי והילה שמעון ממשרד גורניצקי, באי כוחו של בן-ארי, מסרו בתגובה להודעת היועמ"ש: "אנו מברכים על כך שבהמשך להליך השימוע הוסרו על ידי הפרקליטות האישומים המרכזיים בעבירת השוחד ובעבירת קבלת דבר במרמה. לדעתנו אותה מסקנה צריכה היתה לחול גם ביחס לאישומים שנותרו. אנו מאמינים כי לאחר שבית המשפט הנכבד ייחשף למלוא יריעת הטיעון, מר בן ארי יימצא חף מכל אשמה גם בענייניים אלו".

צבי זרחיה מוסיף: שר נגדו מוגש כתב אישום מחוייב להתפטר ואם כץ לא יעשה כן ידרוש היועץ המשפטי לממשלה מרה"מ לפטרו. אלא שהשר כץ הודיע באמצעות עורכות דינו שישקול לבקש מועדת הכנסת שתעניק לו חסינות מהותית. העניין הוא שהכנסת ה-21 נמצאת בפגרת הבחירות, והיא לא הקימה ועדת כנסת בטרם התפזרותה. ועדת הכנסת תוקם רק בקדנציה הבאה, לאחר כינון הקואליציה כלומר רק בחודש נובמבר 2019.

במקרה כזה, הדיון במתן חסינות לכץ יערך במהלך חודש נובמבר 2019. כץ יצטרך לבקש מחברי ועדת הכנסת להעניק לו חסינות ולפי שעה לא ברור מה יהיה ההרכב של הועדה הזו והאם ימצא רוב לבקשתו. בכנסת אומרים כי האפשרות להקמתה של ועדת כנסת זמנית כעת (בדומה לועדת הכספים הזמנית, וועדת חוץ וביטחון וועדת החינוך הזמנית) אינו גבוה.

 

עורכות הדין נוית נגב ויאנה פוגל-סלוצניק ממשרד שינמן-נגב-ניב, באות כוחו של השר חיים כץ, מסרו בתגובה להחלטת היועמ"ש כי "ועדת האתיקה של הכנסת שדנה בעניין כבר ב-2011 מצאה אמנם אך סברה שהדברים אינם עולים אף כדי עבירה אתית".

 

 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות