אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ההמלצות של בנק ישראל להגדלת הפריון: ביטול הלימודים בימי שישי, וצמצום של הטבות מס ליצואניות צילום: אורן אגמון

ההמלצות של בנק ישראל להגדלת הפריון: ביטול הלימודים בימי שישי, וצמצום של הטבות מס ליצואניות

דו"ח מיוחד שחיבר הבנק מציג המלצות אופרטיביות לממשלה שטרם קמה, בפעם הראשונה מאז נכנס הנגיד לתפקידו. על פי הדו"ח, "היעדר הסנכרון בין חופשות מערכת החינוך לחופשות ביתר המשק פוגע ביעילות העבודה של הורים לילדים קטנים". לפיכך, ממליצים מחברי הדו"ח לעבור לשבוע לימודים בן חמישה ימים ולבטל את ימי החופשה הנהוגים בימי העבודה של שאר המשק. המלצות בולטות נוספות בדו"ח: יותר שעות הוראה בבית הספר, ושיפור דרמטי של תשתיות התחבורה

18.08.2019, 14:11 | עמרי מילמן

ביטול הלימודים בימי שישי ומעבר של מערכת החינוך לשבוע לימודים בן חמישה ימים - זו אחת ההמלצות המפתיעות העולות מדו"ח מיוחד שמפרסם היום (א') בנק ישראל, ובו המלצות אופרטיביות להגדלת הפריון בישראל.

על פי הדו"ח, "היעדר הסנכרון בין חופשות מערכת החינוך לחופשות ביתר המשק – תופעה בולטת במיוחד בישראל – פוגע ביעילות העבודה של הורים לילדים קטנים". לפיכך, ממליצים מחבריו לעבור לשבוע לימודים בן 5 ימים ובמקביל  "לבטל את ימי החופשה הנהוגים בימי העבודה של שאר המשק בהיקף שעות דומה, כך שסך ימי הלימוד לא ישתנה".

קראו עוד בכלכליסט

נגיד בנק ישראל אמיר ירון, צילום: עומר מסינגר נגיד בנק ישראל אמיר ירון | צילום: עומר מסינגר נגיד בנק ישראל אמיר ירון, צילום: עומר מסינגר

בעיית הפיריון של ישראל ידועה כבר שנים, בעיקר לאחר שבנק ישראל החל להעלות אותה על סדר היום, לאור ההשוואות הלא מחמיאות ליתר מדינות ה-OECD. התוצר לשעת עבודה בישראל נמוך ב-24% לעומת הממוצע במדינות ה-OECD, פער שאינו הצטמצם בעשורים האחרונים. 

סגירה של אותו פער והעלאת הפיריון של העובדים בישראל תאפשר עלייה בשכר ועלייה ברמת החיים. בעוד שהעלות הכוללת של הצעדים המומלצים על ידי בנק ישראל עומדת על כ-42 מיליארד שקל, התועלת שתצמח ממנה בטווח הארוך מוערכת בכ-270 מיליארד שקל.

 

עיקר ההשקעה הנדרשת - בתחום החינוך והתשתיות

 

כצפוי, עיקר ההשקעה שהממשלה נדרשת לעשות כדי לשפר את הפריון בישראל היא בתחום החינוך ובתחום התשתיות. בתחום החינוך שמים בבנק ישראל דגש על הגיל הרך: בעוד שמערכת החינוך היום נתפסת בעיקר כמסגרת טיפולית שמאפשרת להורים לצאת לעבוד, בבנק ישראל מדגישים את הצורך לחזק את הרכיב החינוכי גם בשלבים המוקדמים במיוחד בקרב משקי הבית בעשירונים התחתונים.

לצד זאת, מדגיש הבנק את החשיבות שבהעלאת איכות כוחות ההוראה בבתי הספר, גם אם על חשבון צמצום גודל הכיתות או הוספת שעות ההוראה. לשם כך מבהירים בבנק ישראל כי יש לשנות את מבנה התגמול למורים ותנאי עבודתם, כך שתנאי השכר ישתפרו במיוחד למורים חדשים, בפרט בעלי הכשרה במקצועות שבהם קיים מחסור (מתמטיקה, מדעים ואנגלית), ובמיוחד בבתי ספר המאכלסים תלמידים מרקע חלש.

בבנק ישראל מדגישים כי תוספת המשאבים למערכת החינוך תהא רלוונטית רק לצד שיפור בתהליכי ההערכה האישיים והארגוניים - מה שכמובן יעורר את זעמם של ארגוני המורים. זאת משום שאחרי שנים בהן ניתנו תוספות תקציביות רבות למערכת החינוך מבלי שניכר שיפור כלשהו, בבנק ישראל טוענים כי תוספת משאבים שתתועל אל כוח אדם איכותי תניב תועלת גדולה יותר.

לצד זאת מציינים בבנק, כי גם שיפור הפיריון והגדלת האטרקטיביות של מקצוע ההוראה דורשים השקעה בשיפור סביבת העבודה הפיזית של המורים, בפרט לאור הארכת השהות שלהם בבתי הספר, במסגרת הרפורמות שבוצעו בעשור האחרון במערכת החינוך.

בתחום החינוך מתייחסים בבנק גם להכשרת הגברים החרדים, מה שעד היום נמנע משיקולים פוליטיים, בעיקר. בבנק מציינים כי "קידום לימודים רלוונטיים לשוק העבודה בקרב הגברים במגזר החרדי הוא קריטי, מכיוון שמשקלם באוכלוסייה צפוי לגדול באופן משמעותי, ומכיוון שקשה מאוד לתקן בגיל מאוחר יותר את החוסרים במיומנויות שלא נרכשו בגילי בית הספר". אולם, בממשלה האחרונה סירבו להזכיר בכלל את לימודי הליבה, לכן מדובר בהמלצה שיהיה קשה לפוליטיקאים לקבל.

על פי הניתוח שעשו בבנק ישראל, העלות של ההשקעה בתחום החינוך צריכה לעמוד על 1% תוצר (מעל 12 מיליארד שקל). אולם, התועלת שתצמח מההשקעה תהא גבוהה ביותר מפי שישה מההשקעה, כאשר זו תיפרס כמובן על פני שנים. בעוד שההשקעה בגיל הרך תניב פירות רק לאחר מספר עשורים, השקעה בהכשרות ובתיכונים תניב פירות כבר לאחר מספר שנים.

השקעה בתשתיות תחבורה ציבורית

 

בתחום התשתיות הפיזיות, כפי שכבר הומלץ בעבר, מדגישים בבנק ישראל את החשיבות שבהשקעה בתשתיות תחבורה ציבורית - בעיקר מטרו בגוש דן לצד מערכת תומכת של רכבות מסביב, יחד עם השקעה בנתיבים ייחודיים לצד מס גודש. עוד מדגיש הבנק את החשיבות בהשקעה בתשתיות תקשורת שישראל מפגרת בהן בהשוואה למדינות ה-OECD. העלות המוערכת בהשקעה בתשתיות היא מעל 25 מיליארד שקל, אולם זו אמורה להניב שיפור בתוצר של כמעט פי ארבעה.

המלצות הבנק מדברות גם על צמצום הטבות המס שניתנות היום לחברות מייצאות באמצעות החוק לעידוד השקעות הון. לדברי בנק ישראל, "על סמך התיאוריה הכלכלית, הממצאים האמפיריים והניסיון הבינלאומי אנו מסיקים כי מתן הטבה קבועה לחברה יצואנית, גם אם בעלת פריון גבוה יותר, אינו מוצדק כשלעצמו. ההטבה צריכה להינתן לחברות שמביאות עימן ידע ייחודי, או מאפיינים חיוביים אחרים, הזולגים לחברות אחרות".

לצד זאת, ממליצים בבנק לשמור על מתן ההטבות לחברות ענק במסגרת המסלול האסטרטגי (שמעניק שיעורי מס שמגיעים גם ל-5% בלבד) במטרה לשמור על האטרקטיביות של המשק הישראל בעיני החברות הבינלאומיות.

שיפור הרגולציה והסביבה העסקית

 

נקודה נוספת אליה מתייחס בנק ישראל היא שיפור הרגולציה והסביבה העסקית. הבנק ממליץ "לקבוע יעדים בהסכמי השכר לאימוץ תהליכים דיגיטליים בשירותי הממשלה למגזר העסקי, ולאמץ תהליך של חתימה דיגיטלית שיחסוך את הצורך להגיע פיזית למשרדי הממשלה".

עוד ממליצים בבנק "לתקן את החקיקה כך שתאפשר קיצור תהליכים בהקמת עסקים, בהרחבתם ובניהולם מחד גיסא, והצהרה ופיקוח עליהם בדיעבד מאידך גיסא, תוך הבטחה שהמנגנונים האמונים על תהליכים אלה יהיו מתוקצבים ברמה שתאפשר אכיפה אפקטיבית ושירות הולם". שיפור הרגולציה והבירוקרטיה יכול לשפר בטווח הארוך את הצמיחה ב-2% לפי חישובי בנק ישראל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות