המושבים: חוק ש"נועד לערבים" מופעל נגדנו

בחודש מרץ האחרון נכנסו ל' ובן זוגה לבית החדש ששכרו במושב שדי חמד, אחד ממושבי המועצה האזורית דרום השרון. מדובר היה ביחידת דיור בשטח נחלה שבעבר שימשה כלול והוסבה באופן לא חוקי למגורים. אף שידעו כי השימוש בלתי חוקי, הם סברו כי אין כל סיכון מבחינתם. גם נסכה בהם ביטחון העובדה שבאותו המשק התגוררו כחמישה שוכרים נוספים. ילדיהם של בני הזוג כבר השתלבו במסגרות החינוכיות באזור, ונראה שהכל מתנהל על מי מנוחות. עד לפני כשבוע - אז הגיע מכתב פינוי מבעלי המשק.

"גרנו שם חודשים בודדים, וכשראיתי את המכתב שדרש ממני לפנות את הבית בתוך 30 יום בעיקר כעסתי", היא מספרת. ל' אינה היחידה במושב שדי חמד שהתבקשה להתפנות. לדבריה, במושב כבר כמעט ואין חקלאות, ובמקומו משגשג ענף ההשכרה של יחידות דיור. מלבד חמשת השוכרים שחולקים עמה את המשק, במושב כולו מושכרות על פי ההערכה מאות יחידות, שמרביתן ככל הנראה יפונו. התרחשות דומה מאפיינת בחודשים האחרונים מושבים רבים ברחבי הארץ, ועל פי הערכות מדובר באלפי יחידות שדייריהן יידרשו כעת להתפנות באופן מיידי.

הסיבה לבהלה במושבים היא פשיטות תכופות של יחידת האכיפה הארצית לעבירות תכנון ובנייה, הכפופה למשרד האוצר - הפועלת מאז 1988 בעיקר במקרים שבהן הרשויות המקומיות מגלות אזלת יד בפיקוח ואכיפה. בראש היחידה עומד כיום אבי כהן. במשך עשרות שנים נמנעה היחידה מצעדי אכיפה משמעותיים במושבים ובקיבוצים. אולם ב־2015 מינה היועץ המשפטי לממשלה דאז יהודה וינשטיין צוות בראשות המשנה ליועמ"ש (אזרחי) ארז קמיניץ לבחינת ההתמודדות עם עבירות תכנון ובנייה ופלישות לקרקע ציבורית.

בינואר 2016 הגיש הצוות את מסקנותיו, שאחת מהן היתה לבחון אפשרות של הטלת קנסות מנהליים על עבירות בנייה, במקום ההליך הפלילי המסורבל של הוצאת צווי הריסה, שאורך שנים ארוכות ובמקרים רבים אינו מרתיע.

באפריל 2017 קיבלה הכנסת את תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה, שעיגן רבות מהמלצות צוות קמיניץ, ובין היתר הסמיך חלק מוועדות התכנון והבנייה ואת יחידת האכיפה הארצית להטיל קנסות מנהליים. מי שהובילה את המהלך היתה שרת המשפטים באותה תקופה איילת שקד, והמהלך שיזמה זכה לתמיכה רחבה בקואליציה. "יש בתקנות אלו מהפכה של ממש באכיפת דיני התכנון והבנייה ומיגור העבירות בתחום זה", אמרה אז שקד. מי שנתפס באותה העת כמגזר שצפוי לספוג את עיקר הפגיעה בעקבות התקנות היה המגזר הערבי.

התקנות נכנסו לתוקף באפריל האחרון, ומאז מדווחים במושבים על ביקורים תכופים של יחידת האכיפה הארצית במושבים. עם האזורים שהגיעו אליהם ניתן למנות את מועצת גזר, המועצה האזורית ברנר, יישובי גדרות, מועצת גן רווה, חבל יבנה, מבואות חרמון, עמק יזרעאל ודרום השרון. בעלי משקים מדווחים כי השיטה של היחידה היא להגיע בכוחות גדולים, עם עשרות פקחים ושוטרים, ולעתים אף עם מסוק, כדי לייצר הרתעה. היחידה בוחנת את הבנייה בחלקת המגורים של כל נחלה וגם מחוץ לה, בחלקות שאמורות לשמש לחקלאות בלבד. בחלקות אלה מתגלים לא פעם מבנים חקלאיים לשעבר, כגון לולים ורפתות, שהשימוש שנעשה בהם כיום אינו חקלאי.

שקד בעצמה נחשפה לנושא במהלך מסע הבחירות שלה, ובראיון מצולם שקיימה לאחרונה עם בצלאל סמוטריץ' היא אמרה בעניין זה: "רצינו לברך ויצאנו מקללים, המטרה של תקנה 116 היתה לאכוף בנייה בלתי חוקית במגזר הלא יהודי, ולצערנו משתמשים בתקנה הזו בצורה לא מידתית במגזר החקלאי ומטילים קנסות בגובה של מאות אלפי שקלים אשר גורמים עוול לחקלאים. אנחנו נטפל בכך יחד ונשנה את התקנות".

"תחושה קשה"

עם האזורים שבהם היו פינויים מסיביים נמנים מושבי עמק חפר, שם יחידות דיור רבות מושכרות לסטודנטים מרופין וגם למשפחות. פינויים רבים בוצע גם במושבים שיחידת האכיפה טרם הגיעה אליהם בשל החשש של בעלי המשקים מקנסות גבוהים. לפינוי המסיבי צפויות להיות השלכות רבות: על מקום המגורים של השוכרים, על היקף הכיתות, על כספי הארנונה שגובות המועצות האזוריות וכדומה. השוכרים חשים חוסר ודאות ובמקרים רבים גם כעס על בעלי הנחלות, אך הם גם מבינים את צורכי של בעלי המשקים, רובם מבוגרים. "אני כועסת מאוד על הסיטואציה שנקלעתי אליה, אבל גם מבינה אותם, הם היו חקלאים וחשבו איך לשרוד", מסבירה ל'.

במקרה של שימוש לא חוקי או עבירת בנייה מקבל בעל הנכס קנס על תנאי, שבמקרה של יחידה בשטח 100 מ"ר יגיע לכ־300 אלף שקל, ובמקרה של שטח גדול יותר היקף הקנס יכול להגיע עד 1.6 מיליון שקל. לבעל הנכס יש חודש להסדיר את השימוש בנכס, להחזיר אותו למצבו הקודם או להרוס אותו. לשם המחשה, במושב בצפון בעל נחלה שהחזיק במחסנים שמשמשים לפעילות חקלאית ושטחי מכירה ומבנים לעובדים זרים קיבל מכתב התראה וחשבון דמי שימוש בסכום של 750 אלף שקל. אם הפעילות בשטח לא תוסדר בתוך חודש, הקנס ייכנס לתוקף מיידי. חקלאי מאזור השרון אמר בשיחה ל"כלכליסט" כי הוא חושש מאכיפה על מחסן שמשמש כיום למגורי הפועלים התאילנדים: "אני לא יודע איך אוכל להמשיך לקיים את העסק אם יקנסו אותי עליו".

בעלי המשקים טוענים להתעמרות וליחס בלתי מידתי שהמדינה נוקטת נגדם. עם זאת, כולם מודים כי במשך שנים משקים רבים שהפסיקו להיות חקלאים פנו לשימושים אחרים בלתי חוקיים, בלי שהסדירו אותם ובלי שהמועצות האזוריות נקטו נגדם הליכים. בחודש האחרון כל ראשי המועצות במגזר החקלאי פועלים לריכוך רוע הגזרה, ועשרות כנסים מתקיימים ברחבי הארץ בנושא.

רותם ידלין, ראשת המועצה האזורית גזר, טוענת כי בשטח מועצת גזר פשטה היחידה הארצית על כ־90 משקים בשלושה ימים: "כולם קיבלו התראה על 30 יום פינוי, ובמקרה שלא זה קנס של 300-200 אלף שקל. התחושה היא קשה. היישובים בגזר היו יישובי ספר, ואין היום פרנסה מחקלאות ולכן פנו לאפיקים אחרים. אנחנו נגד שימושים לא חוקיים, אבל צריך לגלות חמלה. ב־30 יום אי אפשר להסדיר כלום במדינת ישראל, ובטח לא במגזר החקלאי, ולכן אנחנו מבקשים שייתנו לנו זמן להסדיר מה שאפשר. אם יש למשל מסעדה שניתן להסדיר, למה להרוס את הפרנסה למשפחה באבחת חרב? המדינה לא מסתכלת יותר על המגזר הזה, בטח במרכז הארץ, מסתכלים עלינו כאל עתודות נדל"ן. אנחנו רוצים שיהיה כאן טוסקנה, ומי שעוצר אותנו זה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). צריך שיח חדש בכל מה שקשור למגזר החקלאי".

שי חג'ג', יו"ר מרכז המועצות האזוריות: "המדינה התנהלה במתכונת מסוימת 60-50 שנה ולא אכפו במושבים, אך מאז תיקון 116 יש אכיפה אגרסיבית. הכוונה היתה גם לאכוף במגזר הלא יהודי, אבל אליהם לא מגיעים".

גם עו"ד עמית יפרח, היועמ"ש ויו"ר אגף קרקעות בתנועת המושבים, טוען כי התחושה היא של אכיפה סלקטיבית, שלא נפרסת על יתר המגזרים: "אנחנו לא המגזר שהיה צריך לבוא אליו בראש ובראשונה. אנחנו נגד השימושים החורגים ובעד הסדרה, בין היתר בהתאם לתוכניות שאפשרו לנו פעילות לא חקלאית. בעקבות השמועות וגל האכיפה הרבה, בעלי נחלות התחילו לנסות להסדיר את היקף השימושים החורגים וזה הולך ומצטמצם. המגמה היא של הפחתה בניגוד למגזרים אחרים שבהם אנחנו רואים גידול. התחושה שלנו היא שהאכיפה אצלנו היא האגרסיבית ביותר".

פנייה ללחצים פוליטיים

עם זאת, הנתונים אינם תומכים באמירותיהם של השניים. מנתוני יחידת האכיפה שהגיעו ל"כלכליסט" עולה כי היקף הקנסות עד כה נמוך, ומתוכו רק מיעוט מהקנסות הם במגזר החקלאי. בסך הכל הוטלו 61 קנסות, 17 מהם הוטלו ביישובים מהמגזר היהודי, מהם שמונה בלבד הוטלו על מושבים. שאר 44 הקנסות הוטלו ביישובי המגזר הערבי.

חג'ג' ויפרח פנו לאחרונה לשר האוצר משה כחלון, ואף נפגשו עם ראש יחידת האכיפה ועם המשנה ליועמ"ש קמיניץ. בפגישה ביקשו השניים ארכה של שנתיים כדי להסדיר את הנכסים. "ביקשנו מידתיות ואורך רוח, בעיקר מפני שיחידת האכיפה דורשת הריסה של בתים, אף שיש אפשרות להסדיר אותם", מסביר חג'ג'. הלחצים הפוליטיים המשיכו גם השבוע, והוועדה להתיישבות וחקלאות של מזכירות הליכוד התכנסה לדיון בשורת נושאים המעסיקים את המגזר הכפרי. לדברי חג'ג, ראש הממשלה נתניהו הבטיח להקפיא את האכיפה לשלוש שנים.

גורם במשרד המשפטים שמעורה בפרטים אמר כי האכיפה האגרסיבית נועדה להתמודד עם אי כבוד לדיני תכנון ובנייה בחלק מהמגזרים: "איתרנו את המגזר הדרוזי והמגזר הערבי והחקלאי, ששם העבירות הן בעיקר שימושים חורגים בקרקע חקלאית. השימושים האלה פוגעים לעתים קרובות ברשויות סמוכות. כשבונים לא חוקי זה פשוט גורם נזק. בתיקון לחקיקה רצו להעביר מסר ברור שנגמרו החגיגות". על הרצון להסדרה אמר: "אנו יודעים שזה יצר לחץ משמעותי. ההערכה היא שעל חלק ניתן יהיה להתפשר ולהכשיר אותם וחלק לא. שימושים למגורי סטודנטים למשל אני מעריך כי יסכימו להיות יותר גמישים לגביהם".

ממשרד האוצר נמסר: "בימים אלו מתקיים שיח עם מרכז המועצות האזוריות לקידום מתווה אכיפה והסדרה".