אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שנתיים מאז שיצאה לדרך, התחרות בין הבנקים תקועה צילום: שאטרסטוק

בלעדי לכלכליסט

שנתיים מאז שיצאה לדרך, התחרות בין הבנקים תקועה

העימות הטרי בין האוצר לבין משה ברקת הוא סביב הפיקוח על שירותי התשלום הדיגיטליים. רשות שוק ההון הפיצה טיוטת חוק בעניין. היועץ המשפטי של האוצר הגיב במכתב זועם, טען לחריגה מסמכות ורמז שכלל לא ברור שברקת יפקח על אפליקציות התשלום. בינתיים החודשים חולפים בעימותי סרק, פעילות השירותים הפיננסיים החוץ־בנקאיים לא הוסדרה, והחוק לעידוד תחרות בבנקים לא מיושם

07.10.2019, 06:46 | רחלי בינדמן

עימות טרי בין משרד האוצר לבין רשות שוק ההון, בראשות משה ברקת, חושף פעם נוספת את העובדה שקרבות רגולטרים - בהעדר שר אוצר קבוע שיכול להכריע במחלוקות - מעכבים את יישום חוק שטרום שנועד לעודד תחרות במערכת הבנקאית. הוויכוח האחרון התעורר אחרי שבסוף השבוע שעבר הפיצה רשות שוק ההון טיוטת תזכיר חוק שנועדה להסדיר את שירותי תשלום (בדגש על ארנקים דיגיטליים דוגמת גוגל פיי ואפל פיי).

קראו עוד בכלכליסט

זמן קצר לאחר הפצת הטיוטה, היא זכתה לתגובה זועמת מצידו של היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו”ד אסי מסינג. מסינג כתב לברקת ולכלל משרדי הממשלה שקיבלו את טיוטת תזכיר החוק, כי התזכיר הופץ בניגוד לנהלים וטרם קיומו של דיון מקצועי במשרד האוצר על הערות הציבור והמשרד לטיוטה המקורית. אבל האמירה המשמעותית יותר הגיעה בהמשך: "טרם הושלם הליבון שהחל להתנהל במשרד האוצר, אגב זהות המפקח בעניין שירותי התשלום והבנקאות הפתוחה".

מימין: ראש רשות שוק ההון משה ברקת והיועץ המשפטי של האוצר אסי מסינג, צילום: אוראל כהן מימין: ראש רשות שוק ההון משה ברקת והיועץ המשפטי של האוצר אסי מסינג | צילום: אוראל כהן מימין: ראש רשות שוק ההון משה ברקת והיועץ המשפטי של האוצר אסי מסינג, צילום: אוראל כהן

במילים פשוטות - מסינג רומז שהפיקוח על ספקי שירותי התשלום ועל כלל הפעילות הפיננסית החוץ בנקאית עלול להילקח מרשות שוק ההון, למרות שסמכות זו של הרשות מעוגנת בחוק שטרום.

טענות להתנערות מהתפקיד

חוק שטרום הגדיר שלושה מהלכים מעודדי תחרות בבנקים: הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, הסדרת פעילותם של מעניקי שירותים פיננסים חוץ בנקאיים ושירותי תשלום, ופיקוח עליהם. הנדבך הראשון בוצע, אולם השניים האחרונים מתעכבים. לפני כחודש, הורה ברקת על נוהל מחמיר יותר להנפקת רשיונות של נותני אשראי ושירותים פיננסים חוץ בנקאיים, בדגש על חלפני כספים, בטענות למצוקת כוח אדם, כמו גם בדבר כובד האחריות שבמתן רשיונות אלה לשחקנים שחלקם פועלים על גבול השוק האפור. ברקת נענה בטענות נגד כי הוא מתנער מהסמכויות שקיבלה הרשות במסגרת חוק שטרום, ומסייע הלכה למעשה לבנקים משום שהוא פוגע בתחרות מולם. גורמים באוצר שיגרו לו מסרים שלפיהם אם לא יתעשת, הפיקוח על נותני האשראי החוץ בנקאיים יעבור לפיקוח על הבנקים או לרשות לניירות ערך. יצוין כי מהלך כזה כרוך בשינויי חקיקה, שאינם אפשריים כרגע בהעדר ממשלה קבועה מכהנת.

היעדר משאבים ראויים

גורמים בסביבת הרשות מבהירים כי אין ברצונם להתנער מפיקוח על השחקנים הפיננסים החוץ בנקאיים, ומדגישים כי אין היגיון בהעברת הסמכויות לפיקוח על הבנקים משום שהמשמעות היא “לתת לחתול לשמור על השמנת". עם זאת בתגובתה הרשמית, שבה הרשות ומלינה על היעדר משאבים ראויים לקידום התחרות. ברשות טוענים כי הם מוצפים בפניות למתן רשיונות לנותני שירותים פיננסיים וכי לא יעלה על הדעת שיעסקו בכך מומחים ללא הכשרה מתאימה, ולכן יש לאפשר גיוס כוח אדם איכותי בשכר ראוי למטרה זו. באגף התקציבים באוצר טוענים מנגד כי לא ניצב מכשול תקציבי בפני הרשות.

הרשות חושפת נתון מעניין נוסף: רק 10% מתוך 2,500 פניות למתן רשיונות לשחקנים חוץ בנקאיים הם של נותני אשראי שיכולים לחולל תחרות. “ביחס אליהם”, אומרים ברשות “הגברנו מאמצים”. לעומת זאת ישנם יותר מ־1,000 גופים שמבקשים לקבל רשיון, רבים מהם חלפני כספים, הנידונים לדחייה מראש משום שלא עמדו באחת מדרישות הסף (העדר הרשעה בעבירות פליליות והון עצמי מספק). בשיחות סגורות טוען ברקת כי לא היה הוגן להציב כלפיהם דרישות סף מחמירות מלכתחילה, וכי יתכן שראוי להשיבם למשטר של רישום בלבד, משום שבמצב הנוכחי הם יחדלו מפעילות כליל, על כל המשתמע מכך.

מרשות שוק ההון נמסר בתגובה כי “רשות שוק ההון מצרה על כל צעד שתוצאתו עלולה להיות עיכוב התחרות ופיתוח שוק שרותי התשלום בישראל. רשות שוק ההון קיבלה על עצמה אחריות על כלל השירותים הפיננסים החוץ בנקאים - ביניהם חברות המעמידות אשראי בהיקפי פעילות ניכרים, חברות פינטק ובלוקצ'יין כגון קריפטו, P2P, שרותי תשלום (PSD) והשוואת עלויות (API). על מנת לקדם את הפיתוח והתחרות נדרשת הקצאת משאבים ראויים.

"על אף היעדר משאבים מהותי, הרשות מטפלת ומקדמת באופן אינטנסיבי את כל הנושאים בתחומי פעילותה. במסגרת זו, הרשות הפיצה, כפי שסוכם וכפי שהתחייבה, את עמדתה לגורמים שעסקו בנושא שירותי התשלום. אין מדובר בהפצת תזכיר החקיקה לציבור. מטרת השינויים בנוסח שנשלח להערות משרדי הממשלה, היא שכלול התחרות בתחום השירותים הפיננסים בכלל, כאשר עיקרם הינו:

1. אפשרות לרישום של בעלי רישיון זר ממדינה מפוקחת גם לסוגי הרישיונות הקיימים כבר כיום בחוק כגון אשראי, p2p ושרות בנכס פיננסי (עליהם נמנות רוב חברות הפינטק והבלוקצ'יין), וזאת בנוסף להכרה ברישיון זר לנותני שרותי תשלום.

2. אפשרות הכרה באמצעי תשלום שאינו מטבע של מדינה ,כגון מטבע וירטואלי, באישור הדרג המדיני.

3. התאמות נוספות לדירקטיבה האירופית, באופן המקל על חברות מקומיות וזרות לפעול בהתאם לדרישות הרגולטור הישראלי והזר, מבלי להידרש לשינויים מהותיים במוצר ובפעילות".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות