אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
רפורמת הפיגומים עומדת על יסודות רעועים צילום: שאול גולן

רפורמת הפיגומים עומדת על יסודות רעועים

תקן פיגומים שאימץ את רף הבטיחות האירופי נכנס לתוקף כבר לפני שבועיים, אך טרם הוסדרו הבדיקות שיעניקו הכשר תקינות. בענף מעריכים כי האכיפה תתעכב בשנה

11.08.2020, 07:43 | דותן לוי

תקן הפיגומים נכנס לתוקף והפך את הקבלנים לעבריינים. התקן החדש, שנכנס לתוקף לפני כשבועיים, ב־27 ביולי, מחייב כל קבלן שבונה בניין בן כארבע קומות ומעלה להתקין פיגומים תקניים בלבד, אך עד כה לא הוסדרו הבדיקות שאמורות להעניק את אישור התקינות.

  

קראו עוד בכלכליסט

גופים רשמיים ואחרים מפנים את החצים אל מכון התקנים, שמסרב להסתמך על אישורי יצרנים, ואילו במכון טוענים כי לא ניתנו להם הכלים לאשר את הפיגומים החדשים. גורמים בענף מעריכים כי יישום התקן ואכיפתו יתעכבו בחצי שנה עד שנה.

אתר בנייה. מחלוקת בשאלה היכן ייבדקו הפיגומים, במפעל היצרן או במעבדה, צילום: שאול גולן אתר בנייה. מחלוקת בשאלה היכן ייבדקו הפיגומים, במפעל היצרן או במעבדה | צילום: שאול גולן אתר בנייה. מחלוקת בשאלה היכן ייבדקו הפיגומים, במפעל היצרן או במעבדה, צילום: שאול גולן

60% מהתאונות באתרי בנייה נגרמים מנפילה מגובה. ביולי 2018 פנה משרד העבודה למשרד הכלכלה בבקשה להפוך לרשמי את חלק 1 בתקן הפיגומים, שהוא אימוץ כמעט מלא של התקן האירופי. על פי משרד העבודה, פיגומי הזקיפים באתרי הבנייה אינם עומדים בתקנים הבינלאומיים, נמצאים במצב תחזוקתי ירוד ומהווים מפגע בטיחותי. בינואר 2019 נקבע כי בבנייה בגובה של מעל 30 מטר יחויבו הקבלנים להשתמש בפיגומים חדשים בתוך חצי שנה; בגובה 30-8 מטר (עד 5-4 קומות) – בתוך שנה וחצי; ובאתרים בגובה של עד 8 מטר — בתוך שלוש שנים.

חלק גדול מהפיגומים הישראליים יכול לעמוד בתקן עם תוספת קלה, ובמשך שנה וחצי היצרנים והיבואנים ניסו לאשר את הדגמים שברשותם, אך ללא הצלחה. הסיבה המרכזית לכישלונם היתה בדיקת עמידה בעומס. בעוד באירופה מרבית המפעלים בודקים את הפיגומים במפעל, בארץ דרש מכון התקנים לבצע את הבדיקה במעבדה מוסמכת ואף הכיר בשתי מעבדות בטורקיה ובגרמניה.

קבלני הפיגומים והיבואנים, שהשוק שלהם מוערך בישראל ב־6 מיליארד שקל, זועמים.

לדברי קובי נרקונסקי, מבעלי חברת מצב (מרכז ציוד בניין), שיחד עם חברת נוריאלי הישראלית, מחזיק ב־85% מהשוק בארץ, הפיגומים הישראליים נמכרים גם באירופה ועומדים בתקן: "היתה להם שנה וחצי להיערך לתקינה האירופית שהיא מאוד פשוטה. באירופה היצרנים הם אלה שמחויבים לבצע בדיקות ולהזמין מומחים שמאשרים את הפיגום. במקום שמשרד העבודה יכין רשימה של יצרנים מאושרים, החל מהלך של התעקשות על בדיקה שלא קיימת. מצאנו מעבדה בטורקיה, ומכון התקנים אמר שהוא מכיר בבדיקות שלה. שלחנו ציוד לטורקיה והתחלנו את הבדיקות, העברנו את הנתונים למכון התקנים וזה עבר יפה. אבל עכשיו התברר לנו שמשרד העבודה מעוניין לדחות את הרפורמה בשנה".

איל בן ראובן, ראש מטה הבטיחות של התאחדות הקבלנים וההסתדרות הכללית אמר בשיחה ל"כלכליסט" כי "מכון התקנים אמר שנערך לבדיקות, הזמן עבר והם לא עשו כלום. הם טענו שנדרשות מעבדות מיוחדות. נכון לעכשיו אין אף פיגום שנבדק וקיבל את אישור מכון התקנים. אני מדבר יום יום עם כל מי שרק צריך ולא קורה כלום. המציאות כרגע היא הכי גרועה שיכולה להיות, המדינה קבעה חוק והיא לא יכולה לממש אותו".

ד"ר הדס תגרי, מנהלת “הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה”: "איך ייתכן שבסיומה של שנה וחצי נותרנו באותו המצב? צריך להציג סיבות חזקות כדי לבטל את המתווה שלהבנתי הוא כן ישים".

ד"ר בני ברוש, מנהל אגף הבניין במכון התקנים: "בישראל אימצו כמעט במלואו את התקן האירופי. מי שאימצה את התקנים זו ועדת תקינה, ועדה ציבורית שבה יושבים מומחים ונציגי ציבור. הם לא ידעו שקיים קושי לבדוק את זה וחשבו שזה יהיה בסדר. כבר מזמן הצענו לבנות מתקן בדיקה, והאומדן להקמתו היה בין שנה לשנתיים. יכולנו להתחיל בזה כבר לפני שנה. מנגד, איננו מתעקשים על הקמת מתקן, אפשר להפחית את הבדיקות ולהגדיר שחלק לא מחייבים".

חזי שוורצמן, ראש מינהל הבטיחות במשרד העבודה: “מכון התקנים התחייב בפני ועדת הכנסת להקים מערך בדיקות לאישורי פיגומים על פי התקן הישראלי. מאז ינואר 2019 קיימו נציגי זרוע העבודה וההסתדרות דיונים רבים לקידום הנושא, ללא הצלחה מול מכון התקנים, שלא אישר לאף יבואן או יצרן עמידה בתקן למרות מסמכים רבים שהובאו לפניו. הצעתו לבנות מתקן ניסוי כרוכה בעלות תקציבית ניכרת ומצריכה זמן היערכות בלתי סביר של כשנתיים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות