אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
משרד הבריאות הציל את קופות החולים מגירעון של 3.6 מיליארד שקל צילום: shutterstock

משרד הבריאות הציל את קופות החולים מגירעון של 3.6 מיליארד שקל

לפי הדו"חות הכספיים של הקופות ל-2019 שפרסם משרד הבריאות, הגירעון עומד על 452 מיליון שקל; מדובר בזינוק של פי 2.3 לעומת 2018, כאשר קופת חולים מאוחדת, השלישית בגודלה, אחראית ל-71% ממנו; הסיוע הממשלתי מעבר לסל התרופות הגיע ל-3.2 מיליארד שקל; כל הקופות למעט מכבי מציגות הון עצמי שלילי

11.08.2020, 07:00 | אדריאן פילוט

הגירעון המצרפי של קופות החולים בשנת 2019 זינק פי 2.3 לעומת 2018 לכ-452 מיליון שקל, כאשר יותר מ-71% ממנו נובע מהגירעון של קופת חולים מאוחדת שנקלעה למשבר פיננסי חסר תקדים על רקע תוכניות פיתוח לא מרוסנות. כך עולה מהדו"חות הכספיים של קופות החולים בישראל שפרסם הבוקר (ג') משרד הבריאות. עוד עולה כי אלמלא סיוע משרד הבריאות היה עומד הגירעון על 3.6 מיליארד שקל.

קראו עוד בכלכליסט

עם זאת, יש לציין כי בשנה שחלפה, הצליחה מאוחדת, הקופה השלישית בגודלה במערכת, להקטין את הגירעון שרשמה ב-2018 ב-10 מיליון שקל ל-322 מיליון שקל בעיקר באמצעות ריסון שיעור הגידול בהוצאה שירד מ-10% ב-2018 ל-4% בלבד.

קופת חולים מאוחדת, צילום: צביקה טישלר קופת חולים מאוחדת | צילום: צביקה טישלר קופת חולים מאוחדת, צילום: צביקה טישלר

אחד הנתונים המעניינים ביותר הוא מה היה קורה לגירעון הקופות אלמלא הסיוע המיוחד (תמיכות) שמעניק משרד הבריאות מחוץ לסל הבריאות ושהגיע ב-2019 ל-3.2 מיליארד שקל - כמחצית ממנו באמצעות "תוכניות ייצוב". נזכיר: תוכניות אלו מהוות מעין גלגלי הצלה שמקבלות בדיעבד הקופות על מנת לסגור את הגירעון שנפער בעקבות תת התקצוב שקיים במערכת. התוכנית האחרונה חלה על שנים 2017-2019 ובמסגרתה קיבלו הקופות כ-1.74 מיליארד שקל נוספים. בנוסף, גם ב-2019 קיבלו הקופות סיוע ממשלתי ממקורות נוספים, שהראשי שבהם הוא התוכנית להסטת מימון פרטי לציבורי (המוכרת יותר כ"קיצור תורים") באמצעותה קיבלו קופות חולים עוד כמיליארד שקל נוספים (מחוץ לסל). לפיכך, אלמלא סיוע כולל זה מחוץ לסל, הגירעון היה מגיע ליותר מ-3.6 מיליארד שקל.

עוד עולה מהדו"חות כי דמי החבר בתוכניות השב"ן (הביטוח הנוסף שמעניקות הקופות תמורת תשלום חודשי) הופחתו בסכום של כ-590 מיליון שקל.

במשרד הבריאות מסבירים כי היקף התמיכות מחוץ לסל הבריאות - כלי התקצוב הרשמי של המערכת - כבר נושק ל-6% מעלות סל הבריאות, כאשר היקף שיעור תמיכות כה גבוה יחד עם חוסר הוודאות בנוגע למועדי פרסום מבחני התמיכה השונים, "פוגעים ביכולת הקופות לתכנן את תקציביהן באופן מיטבי ובהתנהלות השוטפת".

מכבי שירותי בריאות, צילום: חיים צח מכבי שירותי בריאות | צילום: חיים צח מכבי שירותי בריאות, צילום: חיים צח

חלק מתת התקצוב נובע מהעבודה הבאה לדוגמה: היקף הנפשות המתוקננות עלה בשיעור של 2.2% כאשר בפועל, משרד אוצר מכיר רק בגידול דמוגרפי של 1.95% בלבד לצורך חישוב שיעור הגידול בעלות סל שירותי הבריאות. "שחיקה זו, השווה לכ-117 מיליון שקל רק בשנת 2019, מצטברת מידי שנה ומגיעה לסכומים גדולים. בשנים הבאות, לאור הזדקנות האוכלוסיה הצפויה, היקף השחיקה השנתי יגדל ולפיכך נדרשת הממשלה לעדכון המרכיב הדמוגרפי של סל שירותי הבריאות הממלכתי", מזהירים במשרד הבריאות.

עוד עולה כי מלבד מכבי, כל קופות החולים מציגות הון עצמי שלילי (גירעון בנכסים נטו). בכללית, הגירעון בנכסים נטו עומד בתום התקופה על כחצי מיליארד שקל, כאשר לאומית ממשיכה להציג הון עצמי שלילי ענק בסך של כ-1.16 מיליארד שקל – למרות שמדובר בקופה הקטנה ביותר במערכת.

לפי הדו"ח, הכללית היא עדיין הקופה הגדולה במערכת ומבטחת כ-52% מאזרחי ישראל - אך מקבלת 54% מהסל, עקב נוסחת הקפיטציה הקיימת שמחלקת את תקציב הסל לפי מאפיינים כגון גיל, מצב סוציו-אקונומי ומספר החולים במחלות קשות. במקום השני ניצבת מכבי שמבטחת כ-26% מהישראלים, ובשלישי מאוחדת שמבטחת יותר מ-13.8% אך מקבלת רק 12.3% מתקציב הסל. במקום האחרון ניצבת לאומית שמספקת שירותי בריאות לכ-8% מהישראלים ומקבלת רק 7.8% מהסל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות