אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שוב בחירות ונגמר הכסף? נגדיל את מימון המפלגות צילום: עמית שאבי

בלעדי לכלכליסט

שוב בחירות ונגמר הכסף? נגדיל את מימון המפלגות

אם יוכרזו בחירות, המפלגות המכהנות ייצאו לדרך כשעל גבן חובות של 176 מיליון שקל; רובן יתקשו לעמוד בהחזרי הלוואות חדשות ולכן יחתרו להגדלת יחידת מימון הבחירות, שעומדת כיום על 1.3 מיליון שקל לח"כ. התוצאה: עשרות מיליוני שקלים יחולקו כמענק ולא יוחזרו לקופה הציבורית

12.08.2020, 06:57 | צבי זרחיה

במפלגות מודאגים מהקדמת הבחירות מכיוון שאין להן כסף לקמפיינים: לאחר שלוש מערכות בחירות בשנה, ומערכת בחירות מוניציפלית ב־2018, הן נותרו מרוששות. במערכת הפוליטית רווחות ההערכות כי הסיכויים להקדמת הבחירות לנובמבר 2020 גבוהים, לנוכח חוסר ההסכמות לפי שעה בין הליכוד לבין כחול לבן בסוגיית התקציב החד־שנתי או הדו־שנתי. גם אם תושג הסכמה, לא מן הנמנע שהבחירות ייערכו במחצית השנייה של 2021.

קראו עוד בכלכליסט

נתניהו. עוד חגיגה על חשבון הציבור?, צילום: אלכס קולומויסקי נתניהו. עוד חגיגה על חשבון הציבור? | צילום: אלכס קולומויסקי נתניהו. עוד חגיגה על חשבון הציבור?, צילום: אלכס קולומויסקי

חובות המפלגות לכנסת עומדים היום על 176.3 מיליון שקל. 20 מפלגות נמצאות בחובות, כאשר רק לשלוש מפלגות – דרך ארץ (יועז הנדל וצבי האוזר), חד"ש, ותע"ל – אין חובות. הקדמת הבחירות תכניס את המפלגות הגדולות להוצאה של עשרות מיליוני שקלים ואת הקטנות והבינוניות להוצאה של מיליוני שקלים, והן מקוות שיוכלו לכסות את ההוצאות באמצעות גריפת מספר גבוה של מנדטים.

למפלגות אסור ליטול הלוואות מהבנקים או מגופים אחרים, אלא רק מהכנסת. נכון להיום, מפלגת העבודה, צל"ש בראשות נפתלי בנט, והבית היהודי לא יכולות לקחת הלוואה מהכנסת. דגל התורה יכולה לקבל הלוואה של 3,319 שקל, מרצ הלוואה של 23 אלף שקל בלבד, והליכוד יוכל לקבל הלוואה מהכנסת של 75 אלף שקל. הסיבה היא שהמפלגות הללו הגיעו כמעט לתקרת מסגרת ההלוואות. גובה ההלוואות מהכנסת נקבע ביחס לכוח ההחזר של המפלגות לכל אורך הקדנציה.

גובה ההחזר החודשי של המפלגה על ההלוואה הוא עד מחצית מכספי מימון המפלגות החודשי השוטף שהן מקבלות.

זאת ועוד: המפלגות שכן יכולות לקחת הלוואות מהכנסת, כמו חוסן לישראל עם תקרת הלוואה זמינה של 13 מיליון שקל, יש עתיד 12.8 מיליון שקל, ש"ס וישראל ביתנו עם 10 מיליון שקל כל אחת, תל"מ עם 7.4 מיליון שקל, יצטרכו לפרוס את ההלוואות לאורך הקדנציה הבאה. מהלך שכזה עלול להכביד על התזרים השוטף שלהן מכיוון שכבר כיום הן מחזירות הלוואות שנטלו בעבר מהכנסת. מימון המפלגות החודשי השוטף לכל מפלגה הוא 83 אלף שקל עבור כל אחד מחברי הכנסת שלה בתוספת 83 אלף שקל לכל מפלגה.

1

בעת הגשת הרשימות לוועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה־25 יקבלו המפלגות מקדמת מימון בחירות מהכנסת. מדובר בסכום של כמיליון שקל לסיעה עבור כל חבר כנסת. הליכוד, שהיא המפלגה הגדולה ביותר, תקבל מקדמה של 35 מיליון שקל, כחול לבן ויש עתיד יקבלו כל כל אחת 14 מיליון שקל. כך הליכוד תתגבר על העובדה שאינה יכולה לקחת הלוואה גדולה נוספת מהכנסת.

רה"מ החליפי בני גנץ, בישיבת הממשלה, צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90   רה"מ החליפי בני גנץ, בישיבת הממשלה | צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90 רה"מ החליפי בני גנץ, בישיבת הממשלה, צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90

יתר המפלגות הבינוניות והקטנות יקבלו מקדמה של כמה מיליונים בודדים: הבית היהודי, כולנו, וגשר יקבלו מיליון שקל כל אחת; האיחוד הלאומי בראשות בצלאל סמוטריץ תקבל 2 מיליון שקל (ימינה והאיחוד הלאומי מתמודדות ביחד); העבודה, בל"ד ותע"ל 3 מיליון שקל כל אחת; אגודת ישראל ודגל התורה 3.5 מיליון שקל כל אחת; מרצ וצל"ש (ימינה בראשות נפתלי בנט) - 3 מיליון שקל כל אחת; רע"מ – 4 מיליון שקל; תל"ם (שמתמודדת יחד עם יש עתיד) וחד"ש 5 מיליון שקל כל אחת; ישראל ביתנו 7 מיליון שקל וש"ס 9 מיליון שקל.

כספי המקדמות הללו לא יספיקו לניהול הקמפיין והן יצטרכו לשלם על הוצאותיהן בקמפיינים רק לאחר מערכת הבחירות בעקבות מספר המנדטים שיקבלו.

מימון הבחירות לכל רשימה נקבע לפי ממוצע חברי הכנסת שלה בכנסת החדשה לעומת הכנסת היוצאת. בנוסף הן מקבלות יחידת מימון נוספת של 1.388 מיליון שקל שמתחלקת בין כל כל המפלגות שמאיישות רשימה אחת. רוב המפלגות נוטות ברגע האחרון של הקמפיין להגדיל הוצאות בניסיון לזכות באהדה ציבורית, ולעתים, בעקבות כך, הן נכנסות לאחר הבחירות לגרעונות כי מימון הבחירות שהן מקבלות לפי מספר המנדטים שלהן לא מכסה את מלוא הוצאות הקמפיין.

2

המפלגות, ובעיקר הקטנות שבהן, היו רוצות להגדיל את יחידות המימון שהן מקבלות מהכנסת אך חוששות מזעם ציבורי עקב המשבר הכלכלי והימצאותם של 840 אלף עובדים מובטלים ובחל"ת. לפיכך הן היו מעדיפות למצוא פתרון יצירתי למצוקתן התקציבית. המפלגות טרם גיבשו את דרישותיהן מהוועדה הציבורית לגבי המימון. גורמים במפלגות אומרים כי במיוחד המפלגות הקטנות לא יוכלו לעבור את מערכת הבחירות בלא תוספת מימון.  

הצעה אחת שהועלתה על ידי אחת המפלגות היא להגדיל את יחידת מימון הבחירות לכל מפלגה העומדת כיום על 1.388 מיליון שקל לח"כ. בבחירות לכנסת ה־23 החליטו הסיעות להגדיל את יחידת המימון לכל סיעה לכ־1.8 מיליון שקל באופן חד פעמי לצורך חישוב מימון הבחירות. אלא שבמפלגות חוששים שהגדלה של המימון תגרור ביקורת ציבורית.

הצעה אחרת שנשקלת היא להגדיל את כספי המקדמות למפלגות שאותם יקבלו לפני הבחירות. הצעה זו יכולה לפתור להן מצוקה תזרימית בלבד.

הצעה נוספת מתייחסת לפריסה לזמן ארוך יותר של תקופת פרעון ההלוואות שנקבע באפריל 2020 למשך 52 חודשים. ואולם, מאחר שכספי מימון המפלגות השוטף של המפלגות משמשים להחזרת ההלוואות, לא ייתכן שהתקופה תוארך עד לאמצע הקדנציה הבאה כשלא ברור אם חלק מהמפלגות יעברו את אחוז החסימה. בניגוד לבחירות האחרונות שבהן המפלגות הגדילו את יחידת המימון בחקיקה, הפעם הן מקוות שהוועדה הציבורית תעשה עבורן את העבודה ותמליץ על הגדלת גובה היחידה.

3

ל"כלכליסט" נודע שמחר תכנס יו"ר הוועדה ציבורית לקביעת מימון המפלגות בראשות השופטת בדימוס איילה פרוקצ'יה וחברי הוועדה אהוד רצאבי ופרופ' אסף מידני ישיבה עם נציגי המפלגות כדי לשמוע על מצבן הכספי והתייחסותן לגובה מימון המפלגות.

פרוקצ'יה אמרה ל"כלכליסט" כי "נציגי המפלגות הוזמנו כדי שהוועדה תוכל להבין לעומק את הצרכים הממשיים הכספיים של המפלגות. בשנה האחרונה, לקראת הבחירות לכנסת ה־23 וה־22 נציגי המפלגות הופיעו בכנסת והחליטו להגדיל את יחידת מימון הבחירות ולפני כן החליטו לפרוס את ההלוואות בלא שיתופה של הוועדה הציבורית. אני חשבתי שזה לא מספיק, צריך ללמוד את הצרכים האמיתיים של המפלגות".

פרוקצ'יה סירבה להתייחס לאפשרות של הגדלת מימון הבחירות למפלגות לקראת הבחירות. "אני לא נוקטת עמדה לגבי עניינים קונקרטיים שלא ברורים עדיין. אני לא יודעת אם המצב כעת יוביל לבחירות. אנו נדאג לכך שהוועדה תהיה בתמונה לפני שיש חקיקה שעוקפת אותה. חייב להיות פיקוח חיצוני על מימון המפלגות כדי שהכל יהיה במסגרת תקינה וראויה". 

יו"ר העבודה עמיר פרץ. לא יכול לקחת הלוואה, צילום: live4u יו"ר העבודה עמיר פרץ. לא יכול לקחת הלוואה | צילום: live4u יו"ר העבודה עמיר פרץ. לא יכול לקחת הלוואה, צילום: live4u

4

בין השנים 1994 עד 2019, נרשם גידול נומינלי של 59.8% בגובה יחידת המימון למפלגות שעלתה מ־866.6 אלף שקל ל־1.384 מיליון שקל בשנת 2019. כך עולה מעבודה של מאיר אזנקוט ממרכז המחקר של הכנסת לבקשתה של הוועדה הציבורית. במחקר נותחו הוצאות המפלגות בבחירות לכנסת ה־20 שנערכו בשנת 2015. לפיו, הוצאות כל המפלגות בבחירות לכנסת ה־20 הסתכמו ב־256.5 מיליון שקל.

איך הסכום הזה התחלק? הוצאות פירסום 102.8 מיליון שקל, תפעולית 109 מיליון שקל, הוצאות יעוץ 33.6 מיליון שקל, כנסים אסיפות עצרות ואחרות – 11 מיליון שקל.

נתח ההוצאות על פירסום ותפעול הגיע ל־82.6% מכלל הההוצאות. הליכוד הוציא על פרסום 20.7 מיליון שקל, יש עתיד 15.3 מיליון שקל, המחנה הציוני 11.8 מיליון שקל, ש"ס 11.4 מיליון שקל, יהדות התורה 8.6 מיליון שקל, הבית היהודי 8.2 מיליון שקל, כולנו 5.9 מיליון שקל, מרצ 5.6 וישראל ביתנו 3.2 מיליון שקל.

מתוך הוצאות הפרסום 27.8 מיליון שקל היו עבור רשתות חברתיות וניו מדיה, עבור שלטי חוצות 20.5 מיליון שקל, דפוס 15.4 מיליון שקל, טלוויזיה ורדיו 11.5 מיליון שקל, לוויין ומדיה 10.8 מיליון שקל, עיתונות 8.9 מיליון שקל, מחקרים וסקרים 6 מיליון שקל, טלמרקטינג ומסרונים 1.6 מיליון שקל. מהנתונים עולה כי ההוצאה על אינטרנט, רשתות וחברתיות וניו מדיה היא הגבוהה בין הוצאות הפירסום, ומהוווה 27.1% מהוצאות הפירסום.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות