אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

שיחת ועידה

"המשקיעים מהאמירויות הם מזן שונה - משקיע שהוא גם שותף אסטרטגי"

כך אמר ד"ר נמרוד קוזלובסקי, שותף במשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן, בכנס הזדמנויות המפרץ של כלכליסט; לדבריו, "אנשי העסקים של איחוד האמירויות לא רואים בחברות טכנולוגיה יעד להשקעות פיננסיות בלבד והם מתעניינים בטכנולוגיות ליבה, כדי להטמיע אותן בשוק המקומי ובשאר העולם הערבי"

26.08.2020, 15:11 | אליחי וידל

אנשי העסקים של איחוד האמירויות לא רואים בחברות טכנולוגיה יעד להשקעות פיננסיות בלבד ורבים מהם מתעניינים בטכנולוגיות ליבה כמו בינה מלאכותית, IT, סייבר, פינטק וחיזוי אנליטי (Predictive analytics), כדי להטמיע אותן בשוק המקומי ובשאר העולם הערבי.

קראו עוד בכלכליסט

לכן, בהשוואה לסוגי ההשקעות שהיזמים הישראלים הכירו עד היום, מדובר בזן חדש יחסית שמורכב ממשקיע שהוא גם שותף אסטרטגי - כך אומר ד"ר נמרוד קוזלובסקי, שותף במשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן בשיחה עם אליחי וידל עורך CTech בכנס הזדמנויות במפרץ של כלכליסט.

ד"ר נמרוד קוזלובסקי, צילום: אוראל כהן ד"ר נמרוד קוזלובסקי | צילום: אוראל כהן ד"ר נמרוד קוזלובסקי, צילום: אוראל כהן

לדברי קוזלובסקי, במקביל, קיימת מצד המשקיעים באמירויות התעניינות רבה בתחומים שבהם יש לנו ולהם אתגרים מאד דומים, כמו חקלאות בסביבה מדברית, פתרונות מים, תמיכה במגזר האנרגיה וכן טכנולוגיות בנות קיימא. לצד זה קיימת התעניינות אדירה בטכנולוגיות בריאות ישראליות, כיוון שאנחנו נתפסים כמדינה מתקדמת מבחינת תשתיות המידע במערכת הבריאות. "בדרך כלל, גם כשהם משקיעים ישירות בחברות טכולוגיה, הם יעשו זאת לצד משקיע גדול אחר כמו קרן הון סיכון. הם יודעים לנצל את הידע הרב שנצבר בחברות ההון סיכון ובחברות המחקר בהבנת המגזר והיתרון התחרותי של החברה שבה הם מעוניינים להשקיע. למעשה הם פועלים באופן דומה לקרנות צמיחה הגדולות בעולם", אומר קוזלובסקי.

משרד הרצוג פוקס נאמן פועל בנסיכויות כבר 15 שנה במתן ייעוץ משפטי לגופים שונים ובחמש שנים האחרונות גם בתחומי ייעוץ טכנולוגי אסטרטגי וחיפוש טכנולוגיות בארץ. "חוויה לעשות איתם עסקים, הם הגונים ונותנים אמון לטווח ארוך באופן רציף. הם מדויקים בפעילות שלהם ומחפשים טכנולוגיה, רק אחרי שניתחו באופן מעמיק את השוק, את היתרון התחרותי של הטכנולוגיה, את החברה ואת המתחרות. הם אוהבים להשקיע רק בטובים ביותר ולכן כשהם בוחנים חברה, אם היא תתברר להם כמספר שתיים או שלוש בשוק - היא כבר לא תעניין אותם יותר. מצוינות היא ערך מאד חשוב עבורם וכך הם מתייחסים לשותפים שלהם ולהשקעות שלהם", מסביר קוזלובסקי.

לדבריו, כיוון שעיקר הכסף לעידוד יזמות טכנולוגית מגיע מצד השלטון והגופים המוסדיים ופחות כמו במודל הישראלי של סטארט-אפים, באמירויות מתעניינים בתרבות היזמית הישראלית וכיצד מערך החינוך וההסללה מעודדים יצירת כמות כל כך גדולה של יזמים. "כאשר באים לגייס כספים באיחוד האמירויות, צריך להגיע אחרי הכנה מוקדמת מדוקדקת ועם מוצר בשל ועובד. צריך לצאת מנקודת הנחה שהם כבר הזמינו מראש עבודת מחקר יסודית על השוק והמתחרים. מצגות פאוור-פוינט לא יעבדו שם. הם לא מעוניינים להיות הנסיין הראשון של הטכנולוגיה, אלא רוצים לראות שמישהו כבר השתמש בה ודרך זה הם לומדים עוד.

עצה נוספת של קוזלובסקי ליזמים הישראלים היא להיות ישירים מאוד ולהשאיר את הפוליטיקה מחוץ לשולחן המשא ומתן. "שיחות על פוליטיקה לא מעניינות אותם. הם רוצים לעשות עסקים מתוך הערכה גדולה לידע המקצועי שאתה מביא איתך", מסכם קוזלובסקי.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות