אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הלימודים, התפילות, העסקים ומגבלת ה-500 מטר: המחלוקות לפני אישור הסגר צילום: אלכס קולומויסקי

דיווח שוטף

הלימודים, התפילות, העסקים ומגבלת ה-500 מטר: המחלוקות לפני אישור הסגר

שר החינוך רוצה שבתי הספר ייסגרו לתקופה קצרה יותר, כמה מהשרים מעוניינים לבטל את מגבלת היציאה מהבית וקוראים לאשר עבודה במגבלות "התו הסגול", החרדים וגמזו מתעמתים לגבי מספר המתפללים בבית הכנסת וגם סוגיית נתב"ג טרם נפתרה. כל מה שנותר פתוח לפני אישור הממשלה

12.09.2020, 23:37 | כלכליסט ו-ynet

נגיף הקורונה – תמונת מצב בארץ ובעולם

 

בדקו - מה הציון של העיר שלכם לפי שיטת הרמזור

 

23:31 - המחלוקות לפני אישור הסגר

המכשול האחרון לפני סגר כללי לשבועיים והפסקת לימודים לחודש לפחות: לאחר שקבינט הקורונה אישר ברוב של 8 מול 4 את המתווה לבלימת הזינוק בתחלואת הקורונה, הממשלה תתכנס מחר (יום א') כדי להצביע על התוכנית.

אלא שבינתיים, על לא מעט מסעיפי המתווה אין הסכמות. כך למשל, קיים ויכוח על מגבלת היציאה מהבית בשבועיים הראשונים (החל מערב ראש השנה), על ההחלטה לסגור את בתי הספר והגנים יומיים לפני תחילת הסגר, על הגבלת מספר המתפללים בבתי הכנסת ועל סגירתם הכמעט מוחלטת של העסקים.

 

כמה מהשרים מעוניינים לבטל את מגבלת היציאה מהבית ל-500 מטר ממקום המגורים, מגבלה שנקבעה לשלב הראשון, שלב הסגר המלא. לדבריהם, מדובר בהצעה מרחיקת לכת. בשלב "הריסון המהודק", שאמור להתחיל כשבועיים לאחר תחילת הסגר, נקבע בהצעת המחליטים שאותה הממשלה אמורה לאשר מחר כי יימנע מעבר בין הערים. גם סעיף זה עורר התנגדות.

 

סגר. ארכיון, צילום: איי אף פי סגר. ארכיון | צילום: איי אף פי סגר. ארכיון, צילום: איי אף פי

מחלוקת מרכזית נוספת נוגעת לכוונה המתוכננת להפסיק את הלימודים כבר ביום רביעי ולחדשם רק בשלב השלישי, לאחר חודש לפחות שבו מוסדות החינוך יהיו סגורים ותתקיים למידה מרחוק רק לתלמידי כיתות ה' ומעלה. שר החינוך יואב גלנט כתב בטוויטר כי "אסור לגרום לפגיעה בחינוכם של ילדי ישראל. לאור חשיבות הסגר, הצעתי לחבריי לממשלה כי מוסדות החינוך ייסגרו ביום שישי 18 בספטמבר, וייפתחו מיד לאחר שמחת תורה, ב-11 באוקטובר".

 

השר עמיר פרץ ממפלגת העבודה והשר יזהר שי מכחול לבן - שהתנגדו בקבינט הקורונה לסגר הכללי ביחד עם שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן ושר האוצר ישראל כץ מהליכוד - הם בין שרי הממשלה שאף מתכוונים להציע עבודה תחת התו הסגול ופתיחת המסחר בתנאים מסוימים.

 

על פי המתווה הנוכחי, במהלך הסגר ייסגרו לציבור כלל העסקים מקבלי הקהל, וכן המסחר, התרבות, בילוי ופנאי ותיירות פנים. זאת, למעט שירותים חיוניים, מקום למכירת מזון, בית מרקחת, מכון אופטיקה או חנות שעיקר עיסוקה מכירת מוצרי היגיינה. בנוסף פטורים יינתנו לחנויות למוצרים חיוניים לתחזוקת הבית, מוצרי תקשורת, שירותי תקשורת ואביזרים רפואיים. המסעדות ייסגרו, אך המשלוחים יפעלו. גם סוגיית נתב"ג נותרה פתוחה, אבל מסתמן כי הפעילות בשדה התעופה תצומצם או אפילו תופסק לחלוטין.

 

בהחלטת קבינט הקורונה, שכפי שצוין טעונה עדיין את אישור הממשלה, נכתב כי במהלך הסגר יתקיימו תפילות במרחב הציבורי "בהתאם למתווה שיוסכם". בנושא זה מתפתח עימות. החרדים דורשים מספר המתפללים בבית כנסת בסגר יהיה לפי הגבלות של יישוב כתום – שני מתחמים של 25 איש כל אחד - אבל מקורבי גמזו אמרו: "לא יקום ולא יהיה".

 

על פי הצעת המחליטים, בשטח פתוח התפילות יהיו בקבוצות של עד 20 אנשים. לעומת זאת, במבנה במקום שבו רמת התחלואה גבוהה בהתאם לקביעת משרד הבריאות - בקבוצות של עד 10 אנשים, מספר הקבוצות המותר כמספר הכניסות למקום מוכפל ב-2, ולשתי הכניסות הראשונות למקום מוכפל ב-3, והכול ובלבד שנשמר יחס של אדם לכל 4 מ"ר משטח המקום. במבנה במקום אחר – בקבוצות של עד 25 אנשים, מספר הקבוצות המותר כמספר הכניסות למקום מוכפל ב-2, והכול ובלבד שנשמר יחס של אדם לכל 4 מ"ר משטח המקום.

 

"סגר - גזר דין מוות; לא נתאושש ממנו"

 

בינתיים, החלה כבר מחאה נגד הסגר המתוכנן: לפני כניסת השבת חתמו בכירים במשק על מכתב לכל שרי הממשלה הקורא להם להימנע מסגר כללי. "ההצעה לסגור את העסקים מנותקת לחלוטין מההבנה של ההשפעות הכלכליות חסרות התקדים שיצר הסגר הראשון. אל לכם להיות שותפים לקבלת החלטות שיובילו לצעדים קיצוניים וחסרי הגיון", נכתב.

כמו כן, במסגרת הפגנת האלפים בירושלים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמאורגנת מדי שבוע על ידי "הדגלים השחורים", מחו הפעם גם עצמאים ובעלי עסקים רבים. ירון סלע, יו"ר העמותה של חדרי הכושר בישראל, שחלקם כבר איימו כי לא יישמעו להנחיות, אמר: "זה סגר רביעי של הענף שלנו בלי פיצוי ובלי היגיון. הסגר הזה מרסק אותנו".

השחקנית אסתי זקהיים, יו"ר ארגון השחקנים בישראל (שח"ם), אמרה בהפגנה בירושלים: "זה גזר דין מוות. עד שיש לנו עבודה - עוד סגר. המאבק יהיה על הפיצוי. אל תתנו לנו למות ביחד עם הסגר. לא נתאושש ממנו".

 

המחאה הערב בירושלים, צילום: עמית שאבי המחאה הערב בירושלים | צילום: עמית שאבי המחאה הערב בירושלים, צילום: עמית שאבי

ירון מלינסקי, בעל אולם אירועים במרכז הארץ, אמר בכיכר פריז: "הגענו כי המצב נואש. האולמות סגורים כבר חמישה חודשים והפיצוי לא מכסה את הוצאות המים שלנו במצב סגור. אנחנו קורסים, לא עומדים בשכר הדירה. מה שקורה זה שאנשים מתחתנים באופן פיראטי, ושם יש הדבקות. אצלנו אפשר לפקח. גם יצילו ככה את הזוגות וגם את העובדים שלנו, מעל 100 אלף עובדים".

(אדיר ינקו, מורן אזולאי, גלעד כהן ותמר טרבלסי חדד)

 

טבלת יישובים על פי תוכנית רמזור

23:27 - משרד החינוך פרסם מתווה להפעלת הגנים מרחוק בזמן הסגר

משרד החינוך פרסם מתווה לפיו יפעלו גני הילדים בעת הסגר. לפי המתווה הגננות יקיימו שיחות טלפון ושיחות וידיאו עם הילדים וכן ישמרו על קשר דרך אפליקציית "ווטסאפ". הילדים יחולקו לקבוצות קטנות להשתתפות בפעילויות מרחוק.

(תמר טרבלסי חדד)

22:55 - משרד הבריאות: שיא במספר החולים קשה, 10 נפטרו היום מקורונה

משרד הבריאות עדכן שוב את נתוני התחלואה בקורונה: מחצות נפטרו 10 אנשים ומספר הקורבנות הכולל מהנגיף עומד כעת על 1,103 בני אדם. מספר החולים בינוני עומד על 205 ומספר החולים קשה על 495, כאשר 136 מתוכם מונשמים. מחצות אובחנו 2,397 נשאי קורונה ואתמול אובחנו 3,949. מספר החולים הפעילים הוא 38,119 בסך הכול. מחצות בוצעו 27,649 בדיקות לאחר שאתמול נערכו 43,377 בדיקות בסך הכול.

21:30 - הקורונה בצה"ל: 615 משרתים אובחנו כחיוביים - מצבם קל

צה"ל עדכן כי 615 משרתים בסדיר, קבע ועובדי צה"ל אובחנו כחיוביים לנגיף הקורונה. מצבם קל. מדובר בהכפלה במספר המאומתים בצה"ל בתוך שישה ימים. בנוסף, 7,287 משרתים נמצאים בבידוד.

(יואב זיתון)

19:31 - משרד הבריאות: 2,200 אובחנו כנשאי קורונה מחצות

משרד הבריאות עדכן בשעה זו, עם צאת השבת, את נתוני התחלואה בקורונה בישראל. לפי המשרד, מאז חצות אובחנו 2,200 נשאים חדשים של הנגיף, לאחר שאתמול (ו') אובחנו כנשאים חדשים 3,962 איש. מספר הנפטרים עלה ב-8 מאז חצות והוא עומד כעת 1,101 בני אדם. מספר החולים הבינוני עומד על 202 ומספר החולים קשה על שיא של 495, כאשר מתוכם מונשמים 138 (עלייה של 6 מחצות). נכון להיום יש בישראל 37,926 חולים מאומתים פעילים, כאשר מפרוץ המגפה אובחנו בסך הכול 152,525. אתמול (ו') התבצעו 43,377 בדיקות והיום מחצות התבצעו בינתיים 25,808 בדיקות.

חולים קשה ובינוני

19:10 - מתחילת יולי: כמעט מיליון ישראלים נכנסו לבידוד

מדו"ח שבועי שהגיש משרד הבריאות לוועדת החוץ והביטחון עולה כי מ-1 ביולי ועד היום התבקשו כ-978 אלף אנשים להיכנס לבידוד. בשבוע האחרון נכנסו לבידוד 164,655 איש. מספר המבודדים הגבוה בישראל ביחס למדינות אחרות מוסבר בעובדה שישראל היא המדינה היחידה שעושה שימוש בכלי דוגמת זה של השב"כ לאיתור מגעים של חולי קורונה עם אחרים.

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ צבי האוזר, פנה השבוע לראש הממשלה, משרד הביטחון וקבינט הקורונה, על מנת לבחון אפשרות לקצר את ימי הבידוד ביומיים לאחר בדיקה שתיערך ביום התשיעי לבידוד, ובהינתן שתוצאתה שלילית. כמו כן, דרש יו"ר הועדה לבחון את מדיניות קיצור ימי הבידוד במדינות אחרות כמו שווייץ, אוסטריה וצ'כיה, שנוהגות להכניס אזרחים שבאו במגע עם חולה מאומת לכ-10 ימי בידוד בלבד.

מעצר של אדם שהפר בידוד, צילום: אמיר מאירי מעצר של אדם שהפר בידוד | צילום: אמיר מאירי מעצר של אדם שהפר בידוד, צילום: אמיר מאירי

קיצור ימי הבידוד ביומיים יחסוך לפי ההערכות כ-150 מיליון שקלים בחודש וכשני מיליארד שקלים בשנה. ועדת החוץ והביטחון אישרה את המשך השימוש באיכוני שב"כ לעשרה ימים בלבד במקום 21 יום, "לאור העובדה לאור העובדה שנתונים "מהותיים בנושא לא הוצגו בפני הממשלה".

"ישראל חייבת לעדכן את מדיניות הבידודים וזאת כחלק מההערכות ליציאה מהסגר הצפוי", אמר ח"כ האוזר. "המשך בידוד ל-14 יום פוגע באמון הציבור ובכלכלה הישראלית. אי אפשר להמשיך ולהכניס אלפי אנשים לבידוד מדי יום מבלי לגבש מדיניות כוללת בעניין".

(מורן אזולאי, אדיר ינקו)

 

17:00 - המתווה לאישור הממשלה: סגר משישי בבוקר, מערכת החינוך תיסגר מרביעי

ראשי ענפי המסעדות, האולמות והכושר מנסים לשנות את רוע הגזרה, גם התעשיינים והחקלאים כתבו לראש הממשלה - אבל לפחות בינתיים הממשלה אמורה להצביע מחר על סגר מלא, ובכך ישראל תהפוך למדינה המפותחת הראשונה שתטיל סגר כללי בפעם השנייה.

 

הזינוק במספר הנדבקים בנגיף הקורונה בתקופה האחרונה, שהגיע בשבוע האחרון לראשונה גם ליותר מ-4,000 מאובחנים ביממה, הוביל את קבינט הקורונה לאשר ברוב של 8 מול 4 את המתווה: סגר לשבועיים לפחות, "ריסון מהודק" שיכלול את המשך סגירת בתי הספר והגנים (לפחות לעוד שבועיים), ואחר כך חזרה לתוכנית "הרמזור".

 

הממשלה עצמה עדיין צריכה לאשר את התוכנית בישיבתה מחר. ביום חמישי מועד תחילת הסגר עדיין לא היה ידוע, אבל לפי ההצעה המעודכנת מערכת החינוך תושבת החל מיום רביעי והסגר צפוי להתחיל ביום שישי ב-6 בבוקר 

 

 

המסעדות ייסגרו, צילום: אלעד גרשגורן המסעדות ייסגרו | צילום: אלעד גרשגורן המסעדות ייסגרו, צילום: אלעד גרשגורן

 

 

ההגבלות שצפויות בתקופת הסגר הכללי הן אלו: הגבלת תנועה של 500 מטר ממקום המגורים; סגירת מערכת החינוך, למעט חינוך מיוחד (בכיתות ה' ומעלה יתקיים לימוד מרחוק לאורך החגים); סגירת פעילות המגזר הפרטי והציבורי (עבודה מהבית ככל הניתן), למעט עבודות חיוניות, מרכולים, בתי מרקחת ועסקים חיוניים; סגירה מלאה של מסעדות (למעט שירות משלוחים), פנאי ובילויים, עסקים, מסחר ותיירות פנים.

 

בהחלטת קבינט הקורונה, שהממשלה כאמור עדיין צריכה לאשר אותה, נכתב כי במהלך הסגר יתקיימו תפילות במרחב הציבורי, "בהתאם למתווה שיוסכם". בנושא זה מתפתח עימות. החרדים דורשים מספר המתפללים בבית כנסת בסגר יהיה לפי הגבלות של יישוב כתום – שני מתחמים של 25 איש כל אחד - אבל מקורבי גמזו אמרו: "לא יקום ולא יהיה".

 

על פי הצעת המחליטים, בשטח פתוח התפילות יהיו בקבוצות של עד 20 אנשים. לעומת זאת, במבנה במקום שבו רמת התחלואה גבוהה בהתאם לקביעת משרד הבריאות - בקבוצות של עד 10 אנשים, מספר הקבוצות המותר כמספר הכניסות למקום מוכפל ב-2, ולשתי הכניסות הראשונות למקום מוכפל ב-3, והכול ובלבד שנשמר יחס של אדם לכל 4 מ"ר משטח המקום. במבנה במקום אחר – בקבוצות של עד 25 אנשים, מספר הקבוצות המותר כמספר הכניסות למקום מוכפל ב-2, והכול ובלבד שנשמר יחס של אדם לכל 4 מ"ר משטח המקום.

 

 

פרופ פרופ' גמזו | צילום מסך: לע"מ פרופ

 

 

בשלב הבא, שלב "הריסון המהודק" שצפוי להתחיל שבועיים אחר כך, יהיו הגבלות אלו: הגבלת מעבר בין ערים; הגבלת התקהלויות לאורך כל התקופה על פי מגבלות הצבע האדום ברמזור; סגירה מלאה של מסעדות, פנאי, בילויים, קניונים, תיירות פנים, מסחר ועסקים מקבלי קהל; המגזר הציבורי יעבוד במתכונת חירום; במגזר פרטי העבודה תהיה בהיקף של 30%-50% במקומות ללא קבלת קהל (משרדים, מפעלים וכו'), ועבודה מהבית לכל מי שיכול.

 

מערכת החינוך תהיה סגורה גם בתקופת "הריסון המהודק", מלבד החינוך המיוחד ולמעט למידה מרחוק לכיתות ה' ומעלה. בהחלטה הנוכחית נכתב כי חידוש הלימודים לאחר סוכות ייבחן בהערכת מצב מיוחדת.

 

בשלב השלישי, כאמור, ישראל תחזור לתוכנית הרמזור של הפרויקטור פרופ' רוני גמזו, שרק החלה לפני פחות משבועיים. בכל מקרה, מעבר משלב לשלב ייעשה לאחר הערכת

מצב ובכפוף לכך שתמונת המצב תצביע על מגמה מתמשכת מובהקת של ירידה בתחלואה.

 

בהחלטה שטרם אושרה סופית נכתב כי פעילות התחבורה הציבורית בכל אחד מהשלבים תצומצם ותותאם להיקף הפעילות במשק לפי אותו שלב כך שימנע מעבר אנשים ממקום למקום, למעט הגעה וחזרה של עובדים למקומות עבודה חיוניים ומקומות עבודה שפעולתם מותרת. בנוסף, נכתב, משרד האוצר יפעל יחד עם משרד ראש הממשלה וראש המועצה הלאומית לכלכלה לגיבוש רשת ביטחון כלכלית לבעלי עסקים ולאזרחים הצפויים להיפגע כלכלית כתוצאה מההחלטה.

 

משרד האוצר העריך כי סגר כללי בתקופת החגים יגרום למשק נזק ועלות גבוהים, וכי הפגיעה הכלכלית בתוצר מחלופת "ריסון מהודק" תעמוד על כ-11 מיליארד שקל. תוספת של כל שבוע לאחר תום החגים משמעותה פגיעה נוספת בהיקף של כארבעה מיליארד שקל. האוצר התריע גם כי הגבלות אלה צפויות להגדיל משמעותית את רמת האבטלה הנוכחית.

 

מנכ"ל איגוד המסעדות והברים, שי ברמן, אמר כי "כרגע אנחנו מרכזים את המאמץ בישיבת הממשלה שתקיים ביום ראשון. הוצאנו היום מכתב נגד הסגר, בהמשך לישיבה שקיימנו עם שר האוצר ישראל כץ. אם ההחלטה הזו תתקבל, אנחנו בהחלט מתכוונים לנקוט בצעדי מחאה נגד הממשלה שכשלה לא רק בהיבט הבריאותי, אלא גם בהיבט הכלכלי".

 

 

סגר (ארכיון). ייכנס לתוקף ביום שישי ב-6:00 בבוקר, צילום: איי אף פי סגר (ארכיון). ייכנס לתוקף ביום שישי ב-6:00 בבוקר | צילום: איי אף פי סגר (ארכיון). ייכנס לתוקף ביום שישי ב-6:00 בבוקר, צילום: איי אף פי

 

התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים קראה לכל בעלי האולמות והספקים "לעלות יחד איתנו לבלפור במוצאי שבת. נפגין נגד מדיניות ממשלת ישראל שפגעה בענף אירועי השמחות ורמסה אותו. אין סגר בלי פיצוי". פורום ענף הכושר איים כי יפר את הוראות הסגר, "מאחר ולא נוכל לשרוד סגר נוסף ללא שיתוף פעולה מצד הממשלה. הענף חטף מכה אנושה".

 

בינתיים, ראשי ענפי המסעדות, הכושר, התעשיינים והחקלאים פנו במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, בעקבות ההחלטה על הסגר: "חוסר הוודאות העסקי לנוכח איומי הסגר, ואף שינויים במתווה העסקים החיוניים, מסכנים את יכולתו של המשק לחזור למסלול של צמיחה, לחדש מלאים, לקחת סיכון ולבצע השקעות. דבר זה יביא לפגיעה אקוטית בצמיחת המשק והתעסוקה עשור קדימה".

הם הוסיפו: "הצעדים העתידיים המונחים על שולחנך קיצוניים בהשפעתם על חוסר הוודאות העסקית, וכל זאת בשעה שבה העסקים, העובדים והציבור לומדים איך לחיות לצד הקורונה וב'שגרת קורונה'. אנו מודעים לגידול בתחלואה, ויש לבחון צעדים קשים לריסון הנגיף שיהוו חלופה לסגר מלא או ריסון מהודק. העסקים בישראל לא יוכלו לשאת על גבם סגר כללי נוסף".

 

16:30 - חבר במטה הקורונה של גמזו: "עצוב, ניצבים בפני אפשרויות גרועות"

חבר הצוות של ממונה הקורונה פרופ' רוני גמזו, פרופ' רן בליצר, פירט על כמה מההתלבטויות של מקבלי ההחלטות לקראת הטלת הסגר - והבהיר כי מדובר בבחירה בין אפשרויות גרועות. בסדרת ציוצים שפרסם בצהריים (שבת) בטוויטר כתב בליצר כי "בתי החולים כבר משדרים מצוקה, אבל חשוב מכך הוא המקום שבו הם יהיו בעוד חודש".

קראו עוד בכלכליסט

בליצר אמר כי "בשבועות הקרובים מספר הקשים יעלה משמעותית. אין פה שאלה של מודל חיזוי. יותר חולים מבוגרים ובקבוצות הסיכון נדבקו השבוע, ומהרגע שהגעת לרוויה, לא תצא ממנה במהירות. לחולה קשה ייקחו שבועות לצאת מהסטטוס הזה. ולא רק שלוקח זמן לצאת, את זרם החולים קשים בשלושת השבועות הקרובים כבר לא ניתן לשנות".

לדבריו, אם לא יוחלט בזמן הקרוב על צעד "מספק", כלשונו, החשש הוא שישראל תמצא את עצמה באזור ה"אי-ספיקה" בבתי החולים במשך שבועות, ותיאלץ להחמיר את ההגבלות עד כדי סגר לתקופה ממושכת ובעייתית למשק.

 

"יש סיכוי שריסון מהודק, תחת התנהלות אחראית של האוכלוסייה, יספק", העריך בליצר. "אבל מקבלי החלטות שואלים את עצמם: למה ששינוי ההנחיות יעשה אפקט עמוק כאשר הבעיה עד כה הייתה ההתעלמות מההנחיות ולא חומרתן? בימים שלאחר הפעלת הרמזור ראינו זלזול בהנחיות בכל המגזרים, והזדמנויות רבות להדבקות נרחבות בבתי עסק ובאתרים פרטיים. אם מתייחסים לתקופת החגים כהזדמנות שלא תחזור כדי לייצר שיווי משקל חדש במגפה שיצאה משליטה, מובן מדוע נשקלים צעדי קיצון שלא מסתמכים על היענות פרטנית".

 

מחלקת טיפול נמרץ בשיבא, צילום: יריב כץ מחלקת טיפול נמרץ בשיבא | צילום: יריב כץ מחלקת טיפול נמרץ בשיבא, צילום: יריב כץ

"עוד לא נולד איש בריאות הציבור שתומך בסגר כברירת מחדל", הדגיש בליצר. "סגר הוא רע. נקודה. רע למשק, רע לכלכלה, רע לבריאות הציבור. קל להסביר זאת. פופולרי מאד לנפנף בדגל הזה כעת, אבל הדילמה כעת היא בין מחירי הטעות בהימור על עוד סבב של מגבלות".

המומחה ציין כי שיעור המאומתים בישראל הוא הגבוה בעולם - וכי יש להתייחס לכל אדם שפוגשים בחזקת מדבק. "בסוף, הנקודה שממנה מנסים להימנע היא שקרובי משפחה של כל אחד מאיתנו יגיעו לבית החולים עם התקף לב ויאבדו את חייהם כי כל העמדות ברוויה, ואין מקום בפנימיות או בטיפול הנמרץ כי כל הצוות מטפל בחולים קשים במחלקת הקורונה. זה יכול לקרות במאסות, ובלי יכולת לבלום".

 

הוא הוסיף כי "עצוב שהגענו לבחירה בין אפשרויות גרועות. לטעמי נדרש כעת לגבש ולהציג תוכנית סדורה, כוללת, עם חזון ותקווה אמיתית שההיסטוריה לא תחזור על עצמה, כטרגדיה, בעוד חודשיים. באירוע הזה של ערבות הדדית אפשר לנצח רק יחד. אחרת - באין חזון ואחדות יפרע עם".

פרופ פרופ' רן בליצר | צילום: אוראל כהן פרופ

התפרצות בבית האבות: "מקור ההדבקה לא ברור"

בתוך כך, בבית האבות "בית הזית" שבקיבוץ שמרת שבגליל המערבי נרשמה התפרצות של המגפה. 11 דיירים במחלקה הסעודית חלו, ושניים מהם, בן 58 ובן יותר מ-90, נפטרו ביממה האחרונה במרכז הרפואי לגליל בנהריה. כמו כן שמונה אנשי צוות נדבקו גם הם.

ההתפרצות החלה כבר לפני יותר משבוע, ובבית האבות אומרים כי מקור ההדבקה לא ברור. הדיירים הם אלה שחלו ראשונים ורק בהמשך אובחנו גם אנשי הצוות. ככל הידוע, הנגיף לא התפשט למחלקת השנייה בבית האבות. במוסד מתעקשים כי בחודשים האחרונים לא היה מגע בין הדיירים למבקרים, וכי כל הביקורים היו מרחוק. בשל ההתפרצות, הביקורים פסקו לחלוטין.

עמיר בן צבי, מנהל העסקים בקיבוץ שמרת, אמר כי הקושי הגדול ביותר היה לגייס עובדים חדשים כדי להמשיך ולטפל בדיירים שלא נפגעו. "רק היום הצלחנו להביא עובדים חדשים", אמר בן צבי ל-ynet. "המשמרות שלהם יהיו ארוכות וקשות כדי להשלים את מקומם של העובדים שחלו. אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות, שעורך כאן כל הזמן בדיקות לדיירים ולצוות. לפעמים בכל יום ולפעמים כל יומיים, וגם עם פיקוד העורף שמסייע כאן".

(אחיה ראב"ד)

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות